ביקורת: מאיה

מאת
13 במאי 2010 בשעה 16:00
לירון בן שלוש עם גיל פרנק. מתוך מאיה.

לירון בן שלוש עם גיל פרנק. מתוך מאיה.

לכל יוצר יש אלמנטים שהוא חוזר עליהם, נושאים שהוא שב ומטפל בהם בעבודותיו (מנשה קדישמן לקח את זה לקיצוניות אולי). ב"מאיה" שבה לעסוק מיכל בת-אדם בחיי שחקנית ובשיגעון ושפיות נפשית. ב-1994 היה זה הסרט "איה: אוטוביוגרפיה דמיונית", הפעם לדמות הראשית קוראים מאיה. מיכל בת אדם גילמה אז את איה; הפעם לירון בן שלוש קיבלה את התפקיד הראשי של מאיה, והיא מזכירה במראה (ובשיער) את מיכל בת אדם.

מאיה (לירון בן שלוש) עוברת לתל אביב כדי להגשים את חלום חייה להיות שחקנית. קשים הם חייה של שחקנית מתחילה, מאיה כמעט נשברת ומחליטה לעזוב את העיר, אך היא זוכה לתפקיד הראשי בהצגה שכתב ומביים חגי צפריר (גיל פרנק, שמשחק בעיקר בתאטרון). צפריר, "הגאון התורן של התאטרון" כפי שהשותפה לדירה של מאיה, בעלת השם הארכאי נורית, טורחת להסביר לנו. צוות השחקנים של ההצגה כולל את אלכס אנסקי שמצליח לצקת מעט תוכן לדמות שלו.

הגאון התורן חגי מחזר אחר מאיה הצעירה, שלא עושה לו חיים קלים בחזרות למרות שזה התפקיד הרציני הראשון שלה. ההצגה עוסקת בבחורה שעוברת הפלה ובטוחה שנולד לה תינוק. רופא מוצמד להפקה כיועץ, ומאיה משכנעת אותו להכניס אותה למחלקה של חולי נפש לצורך תחקיר להצגה. צוות המטופלים בבית החולים כולל את דביר בנדק, שמוכיח את הקלישאה שאין תפקידים קטנים. הוא מצליח לעשות הרבה מאוד בזמן המסך המועט שיש לו.

דביר בנדק עם עדי נוי. מתוך מאיה.

דביר בנדק עם עדי נוי. מתוך מאיה.

המטופלים, שלא יודעים שמאיה שם לצורך תחקיר, יושבים באולם בהצגת הבכורה. הם קיבלו, כנראה, יפה את העובדה ששיקרה להם, וגם אין להם בעיה שהיא גונבת אלמנטים מהתנהגויותיהם במשחקה על הבמה. בין בני המשפחה של מאיה, שיושבים אף הם באולם, משה מזרחי (בעלה של מיכל בת אדם) המגלם את סבה המנותק מהמציאות.

זוהי דרמה על כניסה לדמות והשאלה על מה צריך לוותר כדי להפוך מציאות לדרמה, לכן סביר להניח שהסרט יעניין בעיקר שחקנים, במאים מתחילים ואנשי תאטרון צעירים. הקטעים של החזרות על ההצגה רבים מדי, ארוכים ומייגעים והזכירו לי, שלא לטובתם, את הקטעים על הבמה ב"היו לילות" של רוני ניניו. הדמות של מאיה מעצבנת למדי ונורית, השותפה שלה, סתמית לגמרי עם היחסים הבעייתיים שיש לה עם גברים שאנחנו רק שומעים את שמותיהם. מה שהיא עוברת אמור לשקף או להשלים את סיפורה של הדמות שמאיה מגלמת בהצגה, אך החלק הזה מפוספס לחלוטין וחלק קריטי בסיפורה הוצא מהסרט – אם צולם; יכול להיות שהרגישו שהוא סוטה יותר מדי מסיפורה של מאיה שנתנה את השם לסרט.

דירוג: ★★☆☆☆

מאיה
ישראל, 2010
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-13.05.2010 בבתי הקולנוע.
בימוי:
מיכל בת-אדם
תסריט:
מיכל בת-אדם
שחקנים:
לירון בן שלוש
גיל פרנק
אלכס אנסקי

יוסיפוב

ביקורת לא מנומקת ושטחית לחלוטין שמעידה על יכולת התבוננות רפה למדי בסרטי קולנוע. מזל שראיתי את הסרט (הבהחלט לא רע ביחס לקולנוע הישראלי על שלל נושאיו החוזרים על עצמם שוב שוב) לפני הקריאה בביקורת זו.

שחר

לא מסכים בכלל – סרט מבריק מרגש וגם מצחיק, אינטליגנטי ונוגע לכל אחד. כולם שחקנים ביומיום ומחפשים אהבה. שושנה בין החוחים בתרבות הישראלית.

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?