נטלי דולינגר (חצי מצמד המבקרים שלנו, נטלי וגיא דולינגר), התארחה בתוכנית הרדיו "תוכניות לשבת" עם אסף ליברמן וליעד מודריק (שנעדרה) לכבוד יום הסיום שלה, והמליצה על סרטי דיוידי בקצרה (כמו גם הדגימה יחסי ציבור מעולים מה-הם). זמן השידור דחק, אז לא היה זמן לכל ההמלצות, ולכן הן מובאות לכן כפי שהיו אמורות להיות מתחת לקליפ.
נתחיל עם האסוציאציה הראשונה שעולה בראש בעקבות ירידת התכנית: געגועים.
סרט שכולו געגוע: "חיבוקים שבורים" של פדרו אלמודובר. זהו סרטו האחרון של אלמודובר, הבמאי הספרדי המוערך. יש האומרים שמדובר באחד הסרטים החלשים שלו, אבל אני לא נמנית עם אותם אנשים. הסרט עוסק בגעגוע – לאישה (אלמודובר ידוע בהערצה העזה שלו למין הנשי) אותה משחקת פנלופה קרוז, אולם גם בגעגוע לז'אנר קולנוע מסוים – פילם נואר.
אם כבר הזכרנו את פנלופה קרוז, נמליץ על סרט נוסף בו היא משחקת: "ויקי כריסטינה ברצלונה" של וודי אלן. סרטו לפני האחרון של וודי אלן שמתרחש בספרד, ומספר על משולש אהבה בלתי אפשרי, כמו שרק וודי אלן יכול להמציא, בין זוג אמריקאיות לגבר ספרדי שרמנטי (חביאר ברדם) בעל אישה משוגעת ותובענית מהעבר (אותה משחקת, באופן נפלא כרגיל, פנלופה קרוז).
ואי אפשר להזכיר את חביאר ברדם בלי להמשיך להמליץ עליו לעוד כמה וכמה סרטים טובים בהם הוא הופיע. אחד מאותם סרטים, שגם זכה באוסקר בפרס הסרט הטוב ביותר, הוא "ארץ קשוחה" של האחים כהן. לא סרט קליל במיוחד, אבל אין ספק שאחד הטובים.
גם על האחים כהן אי אפשר לדלג בקלילות בלי לתת להם את מקומם הראוי, אבל הפעם נמליץ על סרט קליל יותר שמתאים בהחלט ליום שבת רגוע וסתמי בבית: "ביג לבובסקי". הפעם מדובר ממש בסרט פולחן, בעיקר של קהילת הסטלנים – אבל בהחלט סרט חובה לכל חובב קולנוע באשר הוא. התעשייה סביב הסרט מסרבת, גם יותר מעשור אחרי, לדעוך – וראיה לכך הם ציטוטים כגון: "don't mess with jesus" ו – "shomer fucking shabas".
אחד השחקנים שמשחקים בביג לבובסקי הוא סטיב בושמי, אמנם בתפקיד די משני, אבל עדיין, מצוין כהרגלו. לא כולם יודעים אבל סטיב בושמי שיחק גם בעונות המתקדמות של סדרת המופת "סופרנוס". מן הסתם כולם כבר שמעו רבות על הסדרה המצוינת הזאת, ובכל זאת, לכל אותם אנשים שלא מצאו את הזמן – הגיע הזמן. עוד לא מאוחר.
ולסיום, סדרה נוספת שאפשר בכיף להעביר איתה שבתות, היא "הפמליה" שממש בשבועות האחרונים עלתה עם עונה שביעית וחדשה בארה"ב (יש האומרים שגם האחרונה חביבה). ממש לא סגנון סופרנוס, לפעמים מעט שטוח ורדוד – אבל סדרה זורמת וכיפית.