ביקורת: איירבנדר: אווטאר – כשף האויר האחרון

מאת נטלי וגיא דולינגר
22 ביולי 2010 בשעה 13:10
נוח רינגר. מתוך איירבנדר - אווטאר - כשף האוויר האחרון

נוח רינגר. מתוך איירבנדר - אווטאר - כשף האוויר האחרון

אולי בתור סדרת טלוויזיה מצוירת, הרעיון חביב והביצוע נסבל (כמה אפשר להרוס אנימציה?), אבל בשביל סרט קולנוע, מושקע ככל שינסו להציג אותו, "איירבנדר: אווטאר – כשף האויר האחרון" הוא עוד סרט מיותר לחלוטין, ואף בלתי נסבל. קצת כמו קפטן פלאנט ועוד כל מיני סדרות ילדים שאנו פחות בקיאים בהן מאז שעברנו את גיל 10, שוב מדובר בכמה אנשים ייחודיים שיכולים להציל את העולם מידי הרשעים, וזאת באמצעות ניסיון להשתמש בפילוסופיה בשקל א-לה- רוחניות וכו' ובאפקטים שאמורים להסוות את העלילה המטומטמת וחסרת העלילה (פרדוקס? כן, אנחנו יודעים!!). בקיצור, טיפשי כל כך.

על השטות הזו אחראי מ. נייט שאמאלאן, עוד במאי כושל שפרץ בזכות סרט אחד טוב ("החוש השישי") ומאז מנסה את מזלו. כנראה שגם הפעם הוא לא הצליח, למרות שקשה לדעת מה יגידו המספרים שכן בסופו של דבר מדובר בקהל של ילדים שרץ לראות את הסרט הזה בציפייה מטורפת. שאמאלאן המסכן, לא תיאר לעצמו ש"אווטאר" יהיה שם כה פופולארי מאז סוף שנת 2009, והשמועות אומרות שהסרט, שהיה אמור להיות מבוסס על השם המלא של הסדרה (שכלל את המילה אווטאר בהקשר אחר מן הסתם) – שינה את שמו ואף את תאריך יציאתו לאקרנים, בעקבות ההיסטריה של אווטאר של קמרון. לא נעים. ובכל זאת, נראה כי שום דבר לא היה עוזר לסרט הזה שלפי ההימור שלנו, הולך להיות די כישלון בכל האספקטים, במיוחד מבחינת כמה שהוא עלה אל מול כמה שהוא יכניס. אבל זה סתם ניחוש (כרגע ציונו של הסרט עומד על 4.3 ב- IMDB – and going down…).

לגבי העלילה, שימו לב לסיפור הטיפשי הבא: בעולם שבסרט ישנן ארבע אומות: אומת האש, המים, האדמה והאוויר. כל אחת מהן שולטת ביסוד שמאפיין אותה, עד שמופר האיזון שנשמר שנים רבות, ואומת האש התקיפה את שכנותיה על מנת לשלוט בעולם כולו. מאז, הכל רע ועצוב. כעת מגיע ילד קטן בשם אנג (נוח רינגר) עם הבעות פנים לא מפותחות וקעקועים שכאילו הועתקו מחוברת הכנה למבחן התיאוריה, טוען שהוא האווטאר, הוא היחיד שיכול לשלוט בכל ארבעת היסודות – והוא האחד שכולם חיכו לו זמן כה רב. ביחד עם קטרה וסוקה (אחות ואח) שהם שגילו אותו וחילצו אותו כבר בהתחלה מצרות, עובר אנג את המסע בדרך להצלת העולם.

דב פאטל. מתוך איירבנדר - אווטאר - כשף האוויר האחרון

דב פאטל. מתוך איירבנדר - אווטאר - כשף האוויר האחרון

על הדרך אנג וחבריו מתאמנים בכשפי אוויר וכשפי מים ועוד כשפים אחרים כנראה, שנראים כמו ריקוד ממש גרוע או לחילופין טאי צ'י לא ממש מפותח. הם גם פוגשים כמה מהאנשים הרעים, מאומת האש, שמנסים לחסל את הילד בטרם ירכוש את כוחותיו, ומתנהגים כמו נוולים אמיתיים כאשר הם מנסים גם לעגל כמה פינות ולחסל את הרוחות שמאזנות את היקום (פילוסופיה בשקל או לא?). בסופו של דבר, הכל תלוי באנג וחבריו. את הסוף נשאיר לכם לדמיין…

ליהוק של שחקנים לא מוכרים, או מוכרים בקושי, לסרט שכל כך בונה את עצמו מוקדם מידי וחזק מידי, זה הימור, ויש שיגידו טיפשות. ומצד שני, איזה שחקנים צעירים/ילדים כן היו יכולים להציל את הסרט הזה? ספק אם יש בנמצא כאלה. בכל מקרה, את הנסיך הרשע, שנידו אותו מאומת האש וכעת מנסה להחזיר את כבודו, מגלם דב פאטל ("נער החידות ממומביי), היחיד שעוד איכשהו מוכר בקרב הפנים הצעירות. את סוקה, אח של קטרה ושום דבר מעניין מעבר לזה, משחק ג'קסון רת'בון, ששיחק גם בשלושת סרטי "דמדומים" ולכן ישנן בנות-עשרה שיזהו את פרצופו הסטנדרטי והמטופש. הוא אולי משקף בצורה החזקה ביותר את רמת המשחק של השחקנים בסרט: גרועה, כאשר הוא בהחלט טוען לכתר ואף מנצח לדעתנו. מעבר לשני אלה, כל הרחבה תהיה מיותרת, שכן ספק אם תכירו וספק אם כדאי לכם. וכאן רק נרצה לטעון כי אפילו העלילה המופרכת הייתה יכולה להחזיק מים, לו רק היו מלהקים לסרט אנשים שדווקא כן למדו משחק…

אז נכון, הסרט די מושקע מבחינת צילומים, ואפילו לא מעט מבחינת אפקטים. בעיקר מציק הרעיון שהסרט מנסה לחכות את סצנות הקרב משר הטבעות – אלו שמתרחשות מבעד לעיר במצור עם חומה ענקית, וממשיכות בפלישה פנימה (כך גם טרויה וכך גם הנסיך הפרסי וכך גם כל כך הרבה סרטים… לפחות תנסו להיות מקוריים…). היו לקראת הסוף גם כמה צילומי סלו-מושן חביבים, ואף כמה צילומי נוף די נחמדים, שבהחלט היו שווים. אבל לא הרבה, ולא צריך להגזים. ובל נשכח את התלת מימד שפשוט יצא מכל החורים, מילא כאב הראש והעיניים העייפות, אבל לפחות שיהיה שווה, וכמובן שבאייר בנדר – היה בקושי תלת, שלא לדבר על היעדרו של המימד.

לסיכום, ברור לנו שילדים קטנים ירצו לאכול לנו את הראש בעקבות ביקורת "אוהדת" כגון זו, אולם אנחנו מוכנים לעמוד בגבורה מאחורי המילים שלנו, שכן אנחנו הקדשנו את מיטב זמננו לשטות הזאת (ויש להוסיף לכך את העובדה שמישהו ממש ממש מסריח ישב לידינו באולם…), סבלנו, התפתלנו בכסא, וכל זה עם המשקפיים המגוחכות האלה על הראש. מעבר לזה – אפילו ילדים שהיו באולם זעו באי נוחות בכסאות שלהם, וברור לנו שגם בקרב הגיל הצעיר לא כולם ייצאו מרוצים. אז לכל מי שלא מסכים איתנו, נאמר רק את זה: אלה החיים, ולפעמים יש סרטים גרועים. מותר להודות בזה.

דירוג: ★☆☆☆☆

איירבנדר: אווטאר – כשף האויר האחרון
ארה"ב, 2010
103 דקות.
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-22.07.2010 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע
הקדימון:

בימוי:
מ. נייט שאמאלאן
תסריט:
מ. נייט שאמאלאן
מייקל דנטה די'מרטינו
שחקנים:
נוח רינגר
דב פאטל
ניקולה פלץ
ג'קסון רת'בון