מתוך בייביז.
לכל מי שיודע לקראת איזה סרט "בייביז" הולך לראות, לא אמורה להיות פה הפתעה גדולה, אלא פשוט התמוגגות חסרת דאגות מול המסך. ברוך בורא הטריילרים והיו-טיוב, שהרי לולא הם, אולי גם אנחנו היינו מתאכזבים וקמים באמצע הסרט. למזלנו, ידענו טוב טוב על מה הסרט, ולכן לרגע לא הצטערנו על ההשקעה המינימאלית הכוללת ישיבה באולם ממוזג בליל קיץ חם. כן, "בייביז" הוא סרט מקסים, ואין דרך אחרת לתאר זאת.
אז נכון שלא מדובר בסרט עלילתי, אלא דווקא דוקומנטרי, ללא שפה וטקסט, מלבד השפה העולמית, הלא היא שפת התינוקות. ובכל זאת, הסרט מצולם יפהפה, ערוך נהדר, זורם בצורה טבעית ומרגיש פשוט נכון. הרעיון ראוי להערכה, והביצוע לא נופל. נכון שהצופה לא יושב במתח בכיסאו, מתפתל ונאבק בעקבות תסריט יוצא דופן, אולם ככל שהצופה מכין את עצמו נכונה, צפויה לו הנאה מוחלטת.
על הסרט חתום הבמאי תומאס בלמס, בהפקה צרפתית, עם הרגשה שהעולם כולו מתגמד, על כל גודלו העצום וההבדלים בין מקום למקום, כאשר זה נוגע לתינוקות. הקצב של הסרט איטי מעט, אך לא בצורה המקשה על הצפייה. המוסיקה נעימה וחוזרת על עצמה והחיוכים / הצחוקים מתגלגלים בלי שליטה. הצילומים המרהיבים מזכירים קצת ערוצי טבע שונים בהפקות מפורסמות (מישהו אמר BBC?) מה שרק מוסיף לחוויית הצפייה.
מתוך בייביז.
כבר רמזנו שאין ממש עלילה, אבל אם מתעקשים, הרי שהסרט מתאר את השנה הראשונה של 4 תינוקות, 2 בנים ו-2 בנות, מ-4 מקומות שונים בעולם – אפריקה, מונגוליה, יפן וארה"ב. השוני הגיאוגרפי והתרבותי מלמד על ציפייה לשוני מהותי יותר, מה שמתברר במהלך הסרט כאולי נכון, באופן חלקי, שכן בסופו של דבר, כל התינוקות עוברים את אותו התהליך, באופן זה או אחר. וזה מה שכנראה כל כך מושך ויפה בסרט הזה, אחרת אין דרך להסביר את ההתמוגגות של האנשים וההיסטריה סביב הסרט ברחבי העולם.
לא ניתן לדבר על שחקנים, וכנראה שזה בכלל לא משנה, כי את ההצגה לוקחים, ובגדול, ארבעת התינוקות המקסימים. שווה לחכות לכתוביות בסרט ולא למהר לצאת החוצה, כיוון שאז מראים עוד קצת תמונות שהוצאו בעריכה, וגם את הילדים היום, כמה שנים אחרי צילום הסרט.
בהחלט סרט שאפשר להתחבר אליו, עם או בלי ילדים משלך, וליהנות מרגעים קסומים של ילדים שבהחלט גונבים את ההצגה, כראוי לילדים. בנוסף, מדובר ב- 79 דקות בלבד כך שאין מריחה מיותרת. תיהנו.
דירוג: 
בייביז
צרפת, 2010
בימוי:
תומאס בלמס