ג'סטין לונג עם דרו ברימור. מתוך הולכים רחוק.
"הולכים רחוק" אמור להיות על ארין (דרו ברימור) וגארט (ג'סטין לונג) שמתאהבים ואחרי שישה שבועות נאלצים להמשיך את מערכת היחסים שלהם כשהוא במנהטן והיא בסן פרנסיסקו. צילומי מנהטן לאורך השנה נקנו, כנראה, בזול (השקיעו הכל בכתוביות הפתיחה) ואני לא חושב שכף רגלו של מישהו בהפקה דרכה בסן פרנסיסקו. זאת רק עדות אחת לבימוי הגרוע של במאית סרטי התעודה נאנט בורשטין. לעתים נדמה שזנחו את התסריט והחליטו לצלם קטעים על דעת עצמם והם לא עושים את זה טוב. התסריט הנורא מלא בגסויות שבעיקר לא מצחיקות.
יש לא מעט קטעים סתמיים שלא מוסיפים דבר דוגמת יציאתם של גארט וחבריו לבר שבו נערכת פגישת מחזור לא-שלהם (רק כדי שנצחק מכך שלגארט יש שפם) וכל הקטעים עם בריאנה בעבודה שלו. ארין עוסקת באחד משני המקצועות המקוריים להפליא לגיבורות קומדיות רומנטיות: עיתונאות (מהשנים האחרונות ראו למשל את "איך להיפטר מבחור ב-10 ימים", "וידויים של שופוהוליק" וגם תיהנו ותצחקו יותר); העיסוק השני והשונה לגמרי הוא עבודה כסופרת או עורכת בהוצאת ספרים. ונמאס לי מסרטים אמריקאיים שבו כל הדמויות מזכירות כל הזמן סרטים וסדרות ודמויות מסרטים ומסדרות אחרים.
אני מחבב את דרו ברימור אך היא צריכה להוריד את מינון הקומדיות הירודות וללכת על יותר דרמות. דרך אגב, היא מעולם לא נראתה כה דומה לעצמה ב"אי.טי." כמו בסרט הזה. היא וג'סטין לונג ("מת לחיות 4") היו חברים במציאות. בסרט הזה סוד קסמו נשגב מהבנתי.
צ'ארלי דיי, ג'ייסון סודייקיס. מתוך הולכים רחוק.
"הולכים רחוק" בעיקר גרם לי לרצות לראות קומדיה רומנטית טובה. אני ממליץ לראות בפעם הראשונה או שוב את "זה קרה לילה אחד" (1934), "סיפור פילדלפיה" (1940), "חופשה בלונדון" (1958), "הרומן שלי עם אנני" (1977), "כשהארי פגש את סאלי" (1989), "אישה יפה" (1990), "יום בהיר אחד" (1996), "יש לך הודעה" (1998), "לשמור אמונים" (2000). ושיחת מין טובה יותר מזאת שבסרט תוכלו לראות, למשל, בקומדיה הרומנטית החביבה "על נשים, גברים וחיות אחרות" (1996) עם אומה ת'ורמן.
דירוג: 
הולכים רחוק
ארה"ב, 2010
100 דקות.
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-09.09.2010 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:
בימוי:
נאנט בורשטין
תסריט:
ג'ף לה'טוליפ
שחקנים:
ג'סטין לונג
דרו ברימור