"נאום המלך". קולין פירת', הלנה בונהם קרטר, ג'פרי ראש.
החיבה לסרטים אודות בית המלוכה הבריטי אינה חדשה. ב"נאום המלך" חדרים יפים כמצופה, תלבושות מתאימות, שחקנים בריטיים מצוינים ובימוי נכון, אך סיפור העלילה – דל למדי עד מדי. יש איזו הערכת יתר לסרטים הללו, "נאום המלך" היה מועמד לשבעה פרסי גלובוס הזהב (יותר מכל סרט אחר השנה), ומוביל את המועמדים לאוסקר עם 12 מועמדויות, כולל לסרט הטוב ביותר. המשיכה אל האנשים המפורסמים האלה, המורמים מעם אך הסובלים מבעיות כמו אחד האדם, מובנת אך לא נסחפתי בהתלהבות ל"המלכה" (2006) עם הלן מירן, ו"נאום המלך" טוב יותר אבל לא טוב מאוד. על מה המהומה? לא הרבה: מדובר באנקדוטה שעליה נשען סרט דרמה לא קצר. בקדימון המצוין לסרט הצליחו ללקט את השורות הטובות ביותר מתוכו.
שנות השלושים באנגליה ואלברט (קולין פירת', "יומנה של בריג'יט ג'ונס"), הדוכס מיורק המכונה "ברטי", הוא השני בתור לכתר. הסיבה היחידה, כנראה, שבגינה הוא מעדיף לא להיות מלך היא בעיית הדיבור שלו. גם את הנאומים הספורים שעליו לבצע מתוקף מעמדו כנסיך הוא מתקשה לצלוח מבלי לגמגם. אשתו היקרה והתומכת (הלנה בונהם קרטר, שגילמה את מלכת הלבבות האדומים ב"אליס בארץ הפלאות") מנסה למצוא איש מקצוע שיעזור לו. אחרי ניסיונות כושלים עם מומחים שונים, הם מגיעים אל ליונל לוג האוסטרלי (ג'פרי ראש האוסטרלי מ"ניצוצות" ו"שייקספיר מאוהב"). הם רוצים שיסייע לדוכס מבלי שישאל אותו על נושאים אישיים, והוא מעדיף לרדת לשורש הבעיה. המפגשים שלהם והיחסים בין השניים הם עיקר הסרט. לרגע, רק לרגע, חשבתי על "אנשים פשוטים" המצוין והקטעים של קונור (טימות'י האטון) עם הפסיכולוג שלו (ג'אד הירש).
בסרט שנקרא "נאום המלך" ברור מי הולך להיות המלך ושהוא יצטרך לשאת נאום חשוב. מתמקדים יותר מדי בפתרון בעיית הגמגום של האיש ולא מספיק חושפים את הצדדים האחרים בחייו ובאישיותו. הקטעים הקצרים עם בנותיו יפים, ורוב הפגישות שלו עם ליונל מעניינות; הקור, הנימוס, הרשמיות, הגנים המטופחים, כלב וההומור הבריטי כולם פה, אך משהו חסר. לקראת ההכתרה של ברטי למלך ג'ורג' השישי יש משבר מאולץ ודי שטחי בעלילה, "גילוי" שמגיע משום מקום שהוא לא יותר מפס הרעדה קל ומיותר, כמו נזכרו מאוחר מדי שצריך לסבך את העניינים.
"נאום המלך". קולין פירת
גאי פירס ("מכונת זמן", "ממנטו") מגלם את אדוורד המיועד לכתר, המאוהב – השם ישמור – בוואליס סימפסון, אמריקאית גרושה (איב בסט הבריטית, "האחות ג'קי"). ג'ניפר איל הצעירה בהרבה מראש מגלמת את אשתו ואם בניו. היא כיכבה עם פירת' במיני סדרה "גאוה ודעה קדומה" (1995) שפרסמה אותו. עוד משתתפים: מייקל גמבון כמלך ג'ורג' החמישי, דרק יעקובי כארכיבישופ וטימות'י ספאל כווינסטון צ'רצ'יל חד גוני. במאי הסרט הוא טום הוּפּר, שידוע בעיקר בדברים שביים לטלוויזיה, לאחרונה ביים את המיני סדרה "ג'ון אדמס" על הנשיא השני של ארצות הברית.
במהלך הסרט מזכיר ברטי את אחיו שסבל ממחלת הנפילה – ועליו נעשתה המיני סדרה "הנסיך האבוד" שגם בה גילם מייקל גמבון את ג'ורג' החמישי, ואת קרוב משפחתו ג'ורג' השלישי – שעליו נעשה הסרט המועמד לאוסקר "טירופו של המלך ג'ורג'" (1994); בימים אלו מדונה מביימת סרט על ואליס סימפסון וסיפור אהבתה לאדוורד. ובתו הבכורה של ברטי היא, כמובן, המלכה הנוכחית של אנגליה (גיבורת "המלכה"). מדוע הספרדים, השוודים וההולנדים לא עושים סרטים על בתי המלוכה שלהם?
הסרט צפוי לזכות בשלושה פרסי אוסקר: שחקן ראשי (קולין פירת'), תסריט מקורי ותלבושות. הוסיפו בעצמכם משחק מילים על הנאום של פירת'.
דירוג: 
נאום המלך
אנגליה, אוסטרליה, 2010
118 דקות.
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-27.01.2011 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:
בימוי:
טום הופר
תסריט:
דיויד סיידלר
משחק:
קולין פירת'
הלנה בונהם קרטר
גאי פירס
מייקל גמבון
ג'פרי ראש
טימוטי ספול