ביקורת: משחקי הכס

מאת
22 באפריל 2011 בשעה 22:12
"משחקי הכס".

"משחקי הכס".

פורסם: "משחקי הכס" – סיכום העונה הראשונה | למי שכבר סיים לראות את העונה ומעונין בדיון על כולה…

"משחקי הכס" מחזירה אותנו לתרגיל שעשו לנו HBO רק לפני כמה חודשים עם "אימפריית הפשע": הרבה כסף שנשפך על סדרת טלויזיה ועוד הרבה יותר כסף שנשפך על יחסי הציבור של סדרת הטלויזיה, כשבסופו של דבר, קיבלנו הרבה עיצוב ואפס תוכן פורץ דרך או מענין במיוחד. כבר החכמתי אחרי "אימפריית הפשע" ונזהרתי לצפות מדי לסדרה הזו, אבל קברניטי yes לא השכילו לעשות כך גם הם, וכתוצאה, מדינת ישראל הקטנטונת היא הראשונה בעולם הלא-דובר-אנגלית שמשדרת את הסדרה – רק שלושה ימים אחרי השידור הראשון בארה"ב. הכבוד הזה ודאי עלה ליס הרבה כסף, ביחוד כשרק פרק הפתיחה של הסדרה עלה בין 5 ל-10 מיליון דולרים להפקה. זה כנראה לא היה שווה את זה.

הסדרה מבוססת על סדרת רבי המכר הספרותיים "שיר של אש ושל קרח" מאת ג'ורג' ר.ר. מרטין, שסירב נחרצות במהלך השנים לעבד את ספריו לקולנוע. משום מה, לפתע קרץ לסופר כן לעבד את ספריו לטלויזיה. דיוויד בניוף שכתב את הסרט "טרויה", כתב את התסריט של "משחקי" יחד עם דן וייס, ועל פי מרטין עצמו – תסריט הפיילוט נאמן כמעט לחלוטין למקור.

כבר הזכרתי זאת כדרך אגב, אבל שווה להתעכב על כך: "משחקי הכס" עומדת ברף החדש של עלויות גבוהות במיוחד להפקות טלויזיה מושקעות, שעד כה נהנה ממנו בלעדית ענף הקולנוע בהוליווד. מצפיה בפיילוט, אפשר בקלות להבין לאן הלך רוב הכסף: החזותיות של הסדרה מדהימה. הקמת הסטים המרהיבים לצילומים, שמזכירים ואולי אפילו מתעלים על טרילוגית "שר הטבעות", בהחלט תרמה לסדרה, אך קשה להתבסס עליה כדי למשוך שבוע אחר שבוע את הצופים.

"משחקי הכס".

"משחקי הכס".

למעשה, הצופים בארה"ב הגיבו באצבעות כבר בפרק הבכורה, כש-2.2 מיליון צופים בלבד צפו בו. המספרים הללו סבירים בהחלט, ואפילו גבוהים מפרק הבכורה של "דם אמיתי", אבל נמוכים מאלו של פרק הפתיחה של "אימפריית הפשע", שמשך אליו 4.8 מיליון צופים. את כל השלוש המדוברות הכתירו בתור היורשות של ה"סופרנוס", ואף אחת מהן לא באמת מדגדגת אותה. אבל כשאתה HBO ושרפת כל כך הרבה כסף על הפקה מושקעת, אתה משקיע עוד הרבה כסף בקידום כדי להביא את הצופים, רק כדי להוכיח לעצמך שהיתה סיבה שבזבזת כל כך הרבה כסף  על בנית התפאורות והתלבושות. בכך גם סללת לעצמך את הדרך להכריז שניה אחרי שתוצאות הרייטינג של ליל הבכורה אישרו שהפרק לא היה פלופ גמור – כי הסדרה הצליחה עד כדי כך שהיא מאושרת לעונה שניה מיד אחרי פרק הבכורה. על הדרך גם זכית בקידום חינם לפרק השני עם הודעה לעיתונות על כך.

העלילה שואבת מן הפנטסיה על אף שהעיצוב והרוח שלה מזכיר את אנגליה של ימי הביניים. קוסמים, עצים מדברים ושאר אלמנטים פנטסטים מדי לא תמצאו כאן (בפרק הבכורה בטוח, ועל פי הכרזות ההפקה גם לא בהמשך). במקום, תקבלו את סיפורה המורכב ומלא התככים של ממלכת רוברט ברתיאון, החושש לחייו. המלך רודף התענוגות אינו יכול לסמוך על איש, מלבד חברו משכבר הימים, הלורד אדארד סטארק (שון בין). זה שולט בצפון הממלכה של ברתיאון, ונדרש בידי המלך לעזוב את משפחתו ואיזור השליטה שלו, ולהצטרף לצידו של המלך בתור יד ימינו ומגנו.

בתוך העלילה הזו יש לא מעט בלאגן שעדיף לא להזכיר כדי למנוע ספוילרים. מה שכן, עוטפות אותה, מלבד העיצוב המדהים, גם אלימות ומיניות חסרות מעצורים. אני תוהה לעצמי כיצד מקבלי ההחלטות ב-HBO בוחנים אילו גבולות לפרוץ בסדרות שהם בוחרים להפיק. נדמה שבכל פעם הם מנסים לשבור שיא חדש. פעם אמרו להם: נביא לכם ארבע חברות והן ידברו על סקס. זה היה שינוי מרנין לאמריקאיות והוא הצליח לכבוש אותן ולהוליד עשרות חיקוים. אחר כך אמרו להם: נביא לכם ערפדים ששוכבים עם בני אדם בבוטות מינית מופרזת וחסרת כל תרומה לעלילה. גם זה הצליח להם. ועכשיו כשכבר עשו את זה, מה נותר לעשות? חייזרים? אנחנו עוד לא שם. [ספוילר?]נסתפק בסקס בכל סצינה שניה, בגמדים ובגילוי עריות.[/ספוילר] גם האלימות כאן מזכירה את הגבולות שפרצה לא מזמן "המתים המהלכים", עם ראשים כרותים וכדומה. אבל כמו במקרה של הסקס ב"דם אמיתי" ושל האלימות ב"המתים המהלכים", אין לזה ממש תרומה לסדרה בכל אספקט שהוא, ובטח שלא לריאליסטיות שלה. רק דרך להרשים אנשים בבוטות ובוולגריות שאמריקה השמרנית לא רגילה להם.

"משחקי הכס". שון בין.

"משחקי הכס". שון בין.

מכיוון שבנוף הטלויזיוני יש עכשיו בארה"ב פחות או יותר רק את "האחות ג'קי" (אצלנו המצב אולי קצת יותר טוב מכיוון שלקח לכמה סדרות זמן להגיע למסך הקטן אצלנו), "משחקי הכס" נראית כבחירה נעימה להעביר איתה תריסר פרקים. אילולא היה זה המצב, אפשר היה לחסוך את הזמן.

דירוג: ★★★☆☆

משחקי הכס
ארה"ב, 2011
הפצה: yes טלויזיה בלוין, החל מה-20.04.2011 בימי ד' בערוץ yes Action.
קדימון:


יצירה:
דיוויד בניוף
די.בי. וייס
משחק:
שון בין
קית הרינגטון
אייזק המפסטד-רייט
מארק אדי
ג'ייסון מומואה
צ'ארלס דאנס
ג'ון בראדלי
ג'וזף מוול
ניקולאי קוסטר-וולדו
פיטר דינקלייג'
לנה הידי
מישל פיירליי