"הערת שוליים" חוצה את רף 170 אלף הכרטיסים: תמונות מהחגיגה

מאת
18 ביולי 2011 בשעה 15:30
"הערת שוליים". מאיה אמסלם, שלמה בראבא, ליאור אשכנזי, משה אדרי, שרון הראל. צילום: רפי דלויה

מאיה אמסלם, שלמה בראבא, ליאור אשכנזי, משה אדרי, שרון הראל. צילום: רפי דלויה.

אמש (א') חגגו יוצרי ומשתתפי "הערת שוליים" את ההישג שזקף לעצמו הסרט בסוף שבוע זה: חצית קו 170 אלף הכרטיסים בתוך חודש וחצי בלבד. האירוע המצומצם נערך בביתם של המפיק משה אדרי ואישתו, מנכ"ל NMC יונייטד פנינה אדרי, בשכונת צהלה התל אביבית. הגיעו הבמאי יוסף סידר ואישתו, המפיקים, השחקנים שלמה בראבא, ליאור אשכנזי מלווה בארוסתו מאיה אמסלם, עליזה רוזן, מיכה לבינסון, יובל שרף, ואורחים נוספים, בינהם יעקב פרי, כתריאל שחורי מנכ"ל קרן הקולנוע, יונה ויזנטל מ-yes, יוסי ורשבסקי וקרני זיו מערוץ 10, דב גילהר, הבמאי שמי זרחין ואחרים.

הצלחתו של "הערת שוליים" היא בהחלט לא דבר של מה בכך. נתוני הפתיחה שלו הם די בעיתיים: מצד אחד הוא קטף פרס לתסריט בפסטיבל קאן, זכה למסע יחסי ציבור רחב עם ובלי קשר, ורוב המבקרים בארץ שיבחו אותו מקיר לקיר. מצד שני הוא חטף חתיכת ביקורת נוקשה מצד בכיר המבקרים הישראלים אורי קליין והוא סרט שונה, מיוחד, 'ארט-האוס' למדי ולא קל להתחבר אליו. כמו כן, גם קהל היעד שלו מצומצם הרבה יותר מסרטיו הקודמים של סידר שהצליחו יפה גם הם בקופות (המוביל בהם הוא כמובן "בופור"), ועד כמה שמיצרים כאן סרטים שמצליחים בחו"ל ובפסטיבלים, ברוב המקרים הם לא מעניינים מספיק את הקהל של הבית. וביחד עם כל הסוגיות הללו, הסרט משך למעלה מ-170 אלף צופים בתוך שישה שבועות בקולנוע. זה מדהים בעיני, ומדהים כנראה גם בקרב היוצרים – לאור המסיבה הזו.

פגשתי במסיבה את היוצרים והמשתתפים ושמעתי קצת מחוויותיהם (אבל פספסתי את שלב נשיאת הדברים ואת חלוקת החולצות 'אני פילולוג' לקהל). משה אדרי נימק את הצלחת הסרט בהיותו אחד הסרטים הישראלים הטובים ביותר, ושמעתי דברים דומים גם מאחרים; אבל נהנתי לפגוש אדם מסוים ולגלות דבר אחד: עליזה רוזן היא אדם מאד מאד כנה. שמעתי ממנה הרבה – על עצמה ועל הסרט ועל בכלל – בכנות וללא חסמים באופן שלא שומעים מקרב רוב התעשיה. מצד שני, כמו שהיא מעידה על עצמה, היא בעיקר אשת תיאטרון, אז חוקי תעשית הקולנוע והטלויזיה לא חלים עליה. וזה גם מתקשר למשהו מענין שהיא טוענת: יש בארץ ניתוק רב בין אנשי התיאטרון לבין אנשי הקולנוע. אנשי הקולנוע לא מרבים לצפות בתיאטרון ולכן לא נחשפים לצדדים שונים של משחק בקרב אנשיו. יתרה מזאת, לפי רוזן, הם גם רואים בשחקני התיאטרון כמי שצורת הדיבור והמשחק שלהם מוגזמת מדי למסך. במידת מה, אם כן, סידר שבר את הנתק הזה כאשר לא רק לקח שלושה שחקנים שעיקר עשייתם בשנים האחרונות היתה בתיאטרון (בראבא, לבינסון ורוזן עצמה), אלא גם שם את רוזן ובראבא מבינהם בתפקידים שלשתיקתם יש הרבה ערך להתהוות הסרט.

עוד תמונות מהאירוע בהמשך:

"הערת שוליים". יוסף סידר, עליזה רוזן. צילום: רפי דלויה.

יוסף סידר, עליזה רוזן. צילום: רפי דלויה.

"הערת שוליים". שמי זרחין. צילום: רפי דלויה.

שמי זרחין ואישתו. צילום: רפי דלויה.

"הערת שוליים". מיכה לבינסון. צילום: רפי דלויה.

מיכה לבינסון. צילום: רפי דלויה.

לתמונות נוספות מתוך "הערת שוליים" ומהאירוע לחצו כאן