נטלי: קשה לי להגדיר אם "יום אחד" הוא סרט מושלם לבנות, או פשוט סרט טוב בפני עצמו. יכול להיות שלעולם לא אפצח את הדילמה הזו, שכן, מה לעשות, הנני בעצמי נמנית עם המין החזק והחכם יותר. אז כרגע אשאיר זאת בגדר תעלומה, ואבטיח כך: בנות יהנו מהסרט, יעריכו כל רגע בו, יצחקו בהתאם, יבכו במידת הצורך, יזדהו עם חלק מהדמויות ויצאו מהסרט עם תחושה גדולה של סיפוק. לגבי בנים אני באמת לא יודעת. כביכול בנים יעדיפו ללכת לכוכב הקופים או לקפטן אמריקה, (מבלי להאשים אותם) אז איך אפשר לדעת?
על הסרט הזה, שקשה לי (כפי שנכחתם לעיל) להגדירו במאה אחוז כ"סרט בנות", אחראית, איך לא, במאית מוערכת ומוצלחת בשם לון שרפיג. שרפיג כאן כבר לא מעט שנים, אבל בעיקר לאחרונה היא עלתה לתודעה, עם עוד סרט מצוין בשם "לחנך את ג'ני" (2009). גם כאן, כמו בלחנך את ג'ני, שרפיג מצליחה לגעת בלב הצופה בפשטות של הדברים, עם בחירת שחקנים מעולה וסיפור קטן ויפהפה, שאיך לא, גם הפעם מתרחש לו (בעיקר) באנגליה (למרות ששרפיג היא בעקרון מדנמרק במקור).
הסרט מתאר את סיפורם של אמה (אן האת'וויי המקסימה) ודקסטר (ג'ים סטורג'ס ההורס). השניים נפגשים במסיבת סיום התואר בתאריך 15.7.1988 ליום אחד של בילוי משותף שזורם לכיוונים די לא ברורים ומאז דרכיהם לא נפרדות. אמה ודקסטר הופכים למעין חברי נפש אשר בשל תוכניותיהם השונות, נאלצים לחיות במרוחק אחת מהשנייה. הסרט מתאר את אותו יום – 15.7, בחלוף השנים, כאשר כל שנה אנו מתוועדים להתפתחותם האישית של כל אחת מהדמויות הראשיות.
כך, כל שנה באים אמה ודקסטר עם מטען אישי למפגש ביניהם – אם עבודה חדשה, אם אהבות נכזבות או מוצלחות ואם חלומות גנוזים. על הדרך עוברות הדמויות פרקים לא קלים בחייהן, כאשר לרוב מחפשים השניים את ההבטחה שהם תמיד יהיו שם אחד בשביל השנייה. יש שיגידו שכל זה נשמע קיטשי ואולי אפילו משעמם, אבל כאן עושה שרפיג עבודה מצוינת כאשר היא כלל לא מתעכבת כשאין צורך – והסרט זורם בצורה מופלאה.
אן האת'וויי מוכיחה בסרט הזה שהיא שחקנית בעלת איכויות, ולא טובה רק לקומדיות כגון "השטן לובש פראדה". האת'וויי לא מתביישת להיכנס לנישה של הבחורה המעט מוזרה, שלא מצליח לה, שלא נראית כל כך טוב, ושמתפשרת לאורך רוב הדרך. באופן מעט מפתיע, היא עושה זאת בהצלחה רבה ובהחלט גורמת להערכה כלפיה לעלות פלאים לאחר הופעתה בסרט.
את הצלע הגברית המקבילה שלה מגלם ג'ים סטורג'ס, פנים פחות מוכרות בתעשייה (לפחות מבחינתי). סטורג'ס מוכר בעיקר מסדרות טלוויזיה, כאשר בשנים האחרונות אנו עשויים להכירו מהשתתפות בסרטים כגון "נערת בוילין האחרת", "21" (עם אשטון קוצ'ר) ועוד. סטורג'ס (שמעט מזכיר לי את השחקן ג'ושוע ג'קסון, הלא הוא פייסי מ"דוסון קריק"), אנגלי במקור, כובש את ליבה של כל צופה תמימה בקלילות, ונותן עבודה מצוינת בסרט הזה, למרות שכרוכה בכך סכנה של כניסה לנישת דמות מסוימת שיכולה להגבילו בעתיד. מצד שני, הוא גם השתתף בסרטים שונים לחלוטין כגון "הדרך חזרה" (סרט דרמה מלחמתי), אז אולי אין מה לדאוג לו.
יש להזכיר כי הסרט מבוסס על רומן רב המכר של הסופר דיויד ניקולס, ועד שלא אקרא את הספר לא אדע איזו גרסה טובה יותר. מה שכן, ראוי לציין את העבודה הטובה והמשכנעת שנעשתה בכל הנוגע לגילם של השחקנים – כאשר הסרט מתחיל ומתאר אותם צעירים מאד, ומתקדם בערך 20 שנים קדימה בצורה מאד משכנעת תוך עבודה מצוינת שלא מותירה ספק או חורים בעלילה.
אכן מדובר סרט רומנטי לחלוטין בהגדרתו, ולכן קשה לי, כאמור, להחליט אם גם בן זוגי שיחיה וחבריו הגבר-גבר(ים) היו נהנים כמוני מהסרט. ובכל זאת, לכל אותם מתלבטים (ולא מתלבטות – כי לכן אין מה להתלבט, זה סרט נהדר), אני יכולה להבטיח שהסרט זורם, נעים, יפה לעין, לא מעיק ולא קיטשי מידי – הכל יחסי לסרט רומנטי בהגדרתו. מומלץ בחום.
דירוג:
יום אחד
ארה"ב, 2011
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-18.08.2011 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:
בימוי:
לון שרפיג
תסריט:
דיויד ניקולס
דיויד ניקולס
הפקה:
נינה ג'קובסון
משחק:
אן האת'וואי
ג'ים סטרג'ס
פטרישה קלארקסון
רומולה גראי
מת'יו בירד
סרט פשוט גרוע ומפגר! הסרט הכי נוראי שהייתי בו..