חדשות הקולנוע הישראלי (עמוד 49)

"מכתוב" הגיע ל-225 אלף צופים

"מכתוב".

"מכתוב". צילום: עידן מילמן

סרט הפשע-קומדיה הישראלי "מכתוב" של עודד רז והצמד חנן סביון וגיא עמיר, הגיע ל-225 אלף צופים בתוך שני סופי שבוע בלבד (עשרה ימים). כ-125 אלף צופים צפו בו במהלך השבוע האחרון (כולל סופה"ש), עוד מעל 70 אלף צפו בו בסופ"ש הבכורה, וב'יום הקולנוע הישראלי' מכר כ-25 אלף כרטיסים.

"מכתוב" מספר על צמד גובים קשוחים בארגון פשע ירושלמי (סביון ועמיר), שאירוע מכונן בחייהם גורם להם לעשות תפנית ולהחליט להגשים לאנשים משאלות מפתקים שהם שמים בכותל. העלילה מסתבכת שראשי הארגון (איציק כהן ויגאל נאור) מחליטים שהחופשה נגמרה והם צריכים לחזור לעבוד.

הוכרזו הזוכים בפסטיבל חיפה 2017: "העדות" הסרט הטוב ביותר

המפיק יואב רועה עם השחקן אורי פפר, עם פרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל חיפה 2017. צילום: גלית רוזן.

המפיק יואב רועה עם השחקן אורי פפר, עם פרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל חיפה 2017. צילום: גלית רוזן.

הוכרזו הזוכים בפרסי פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה 2017 (ה-33 במספר), ובראשם קטף "העדות" של עמיחי גרינברג את פרס הסרט העלילתי הטוב ביותר בסך 100 אלף ש"ח. השופטים – מבקר הקולנוע מישל סימון (יו"ר), הבמאי ההונגרי יאנוש סאס, השחקנית הישראלית סלוואה נקארה, התסריטאית הישראלית עלמה גניהר והצלם הישראלי רוני כצנלסון – נימקו את בחירתם בכך ש"זהו סרט שלם המגולל סיפור של גיבור ישראלי אובססיבי המתמודד באומץ עם משבר זהות, עם מקומה של ההיסטוריה היהודית הטרגית בחייו ועם הצורך להגיע לאמת כתנאי להמשכיות." הפרס הגבוה ביותר בפסטיבל היה מענק 'סיכוי' בסך 150 אלף ש"ח על שם דני לרנר ובאדיבות אבי לרנר, והוא הוענק לסרט "הספקולנטית" של זלדה ולנר. בפרס הביכורים (השלישי בגובהו, 50 אלף ש"ח) זכה "מוצא אל הים" של דניאל מן.

בפרס סרט התעודה הטוב ביותר זכה "ארץ זרה" של שלומי אלדר. השופטים – המפיקה והעורכת יעל פרלוב, החוקרת ד"ר יעל מונק, ומנהל פסטיבל הקולנוע בקרקוב קז'ישטוף גיירט – נימקו את בחירתם בכך ש"הסרט מציג את האבל על המציאות הישראלית דרך הסיפור האישי של היוצר וגיבורו השחקן רסאן עבאס."

רשימת הזוכים המלאה בפרסי פסטיבל חיפה 2017:

תחרות הקולנוע הישראלי העלילתי

הסרט העלילתי הטוב ביותר
"העדות", עמיחי גרינברג

סרט ביכורים עלילתי (50 אלף ש"ח)
"מוצא אל הים", דניאל מן

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מכתוב" מכר מעל 70 אלף כרטיסים בסופ"ש הבכורה; 100 אלף בצירוף 'יום הקולנוע הישראלי'

"מכתוב".

"מכתוב". צילום: עידן מילמן

סרט הפשע-קומדיה הישראלי "מכתוב" של עודד רז והצמד חנן סביון וגיא עמיר, פתח בקופות ברחבי הארץ עם למעלה מ-70 אלף כרטיסים. בצירוף המכירות מ'יום הקולנוע הישראלי' לפני כחודש, שעמדו על כ-25 אלף כרטיסים, מדגדג הסרט את 100 אלף הכרטיסים.

"מכתוב" מספר על צמד גובים קשוחים בארגון פשע ירושלמי (סביון ועמיר), שאירוע מכונן בחייהם גורם להם לעשות תפנית ולהחליט להגשים לאנשים משאלות מפתקים שהם שמים בכותל. העלילה מסתבכת שראשי הארגון (איציק כהן ויגאל נאור) מחליטים שהחופשה נגמרה והם צריכים לחזור לעבוד.

שלומי אלקבץ יקבל את פרס לנדאו של מפעל הפיס 2017

"גט - המשפט של ויויאן אמסלם". שלומי אלקבץ, רונית אלקבץ.

"גט – המשפט של ויויאן אמסלם". שלומי אלקבץ עם אחותו, רונית אלקבץ ז"ל.

הקולנוען הישראלי שלומי אלקבץ יהיה אחד משמונת הזוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות ומדעים על שם לנדאו לשנת 2017 (ה-17 במספר) בשווי 150 אלף ש"ח לזוכה. לאלקבץ מצטרפים בזכיה קבוצת התיאטרון רות קנר (והם השחקנים שירלי גל שגב, טלי קרק, רונן בבלוקי ועדי מאירוביץ'), האמנית מאיה ז"ק והמלחין משה זורמן.

ועדת השיפוט, שכללה את לוי זיני, נפתלי גליקסברג וסיגלית בנאי, נימקה את בחירתה באלקבץ: "הוא יוצר פורץ דרך, אישי, מקורי, עמוק ומחויב חברתית. בשנים האחרונות הוא הטביע חותם בתרבות הישראלית, בסרטים 'ולקחת לך אישה', 'שבעה' ו'גט', המחוברים למקום ולזהות המזרח תיכונית, כמו גם לקולנוע הבינלאומי העכשוי. אלקבץ הוא שילוב נדיר של במאי ותסריטאי מחונן, מפיק עם חושים מחודדים, מורה משפיע, ויזם בעל חזון." (ההדגשות שלי, א.ש.)

הפרסים יוענקו בפועל בהמשך השנה.

פיילוט הוליוודי ל"נבסו" הישראלית ברשת פוקס

"נבסו".

"נבסו". צילום: טל גבעוני

רשת הטלויזיה האמריקאית 'פוקס' הזמינה פיילוט לעיבוד הוליוודי של הסדרה הישראלית "נבסו", ששודרה ב'רשת'. את הסדרה הישראלית יצרו יוסי וואסה (שגם מככב), שי בן עטר (שביים) וליאת שביט. את העיבוד ההוליוודי יכתוב וואלי צ'נדרסאקרן ("רוק 30", "משפחה מודרנית") ויפיק לי דניאלס ("אימפריה").

"נבסו" סיפרה על משפחה צעירה ומעורבת של בעל אתיופי ואישה אשכנזיה, והמתחים העדתיים שנוצרים בקרב המשפחה המורחבת עם הסבתא הפולניה (חנה לסלאו) וכדומה. העיבוד ההוליוודי יעסוק ככל הנראה בבעל אפרו-אמריקאי, במקום אתיופי-יהודי.

על המכירה לרשת פוקס אחראים 'אנדמול שיין ישראל'.

הסרט הישראלי "מסתור" נרכש להפצה בצפון אמריקה

"מסתור". גולשיפתה פרהני, נטע ריסקין.

"מסתור". גולשיפתה פרהני, נטע ריסקין. צילום: גורדון טימפן

סרט המתח הישראלי "מסתור" של ערן ריקליס נרכש להפצה בצפון אמריקה בידי חברת 'מנמשה'.

הסרט מספר על סוכנת מוסד (נטע ריסקין) שנשלחת לשמור על אשה לבנונית (גולשיפטה פרהאני) בדירת מסתור בהמבורג. המשימה הלכאורה קלה הופכת להיות מסע מורכב בו איש אינו בטוח והכל יכול לקרות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרט הישראלי "פוקסטרוט" נרכש בידי סוני להפצה בצפון אמריקה

"פוקסטרוט".

"פוקסטרוט".

חברת 'סוני פיקצ'רס קלאסיקס' רכשה להפצה בצפון אמריקה, באמריקה הלטינית ובסקנדינביה, את הסרט הישראלי "פוקסטרוט" של שמוליק מעוז. את עסקת מכירת הזכויות ניהלה חברת 'דה מאץ' פקטורי' (The Match Factory).

"פוֹקְסְטְרוֹט", בכיכובם של ליאור אשכנזישרה אדלר ויונתן שיראי, מספר על זוג הורים שגרים בדירה מרווחת בזמן שבנם החייל משרת רחוק מהם, ועל אף המרחק, הם משנים אלה את גורלו של זה. הסרט קטף את פרס השופטים בפסטיבל ונציה ושמונה פרסי אופיר, כולל הסרט הטוב ביותר, משמע יתמודד על פרסי האוסקר.

זהו הסרט השני של מעוז שמפיצה סוני בצפון אמריקה, אחרי שרכשה גם את סרטו הקודם זוכה הפרס הראשי בפסטיבל ונציה, "לבנון".

הוכרזו הזוכים בפרסי אופיר 2017: "פוקסטרוט" הסרט הטוב ביותר

"פוקסטרוט" זוכה בפרס הסרט הטוב ביותר. צילום: רפי דלויה

"פוקסטרוט" זוכה בפרס הסרט הטוב ביותר. צילום: רפי דלויה

האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה הכריזה על הזוכים בפרסי אופיר 2017 (ה-28 במספר), ובראשם זכה "פוקסטרוט" בפרס הסרט הטוב ביותר, וסך הכל ב-8 פרסים, בינהם הבימוי והשחקן הראשי. פרס הסרט כרגיל ישלח את "פוקסטרוט" להתחרות על פרס האוסקר. "לא פה, לא שם" ו"המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה" הנחיתו ליוצרים שני פרסי אופיר, ו"געגוע", כמעט באופן טבעי, הנחית לשבי גביזון את פרס התסריט.

כנראה שמעולם פרסי אופיר לא היו בפרופיל תקשורתי גבוה כל כך, ואת הכל חייבים באקדמיה לשרת התרבות מירי רגב. השרה הצטלמה בנאום ששודר בפייסבוק, ובו אמרה: "באתי לכבד אתכם הערב. באתי לחגוג עמכם את הישגיו של הקולנוע הישראלי בשנה האחרונה. באתי למחוא כפיים לשמוליק מעוז, הבמאי של 'פוקסטרוט' עטור הפרסים, ולרקוד לצלילי השירה המרטיטה, של גדולי המשוררים הפלסטינים, מחמוד דרוויש ודארין טאטור. הנאום הזה הוא כנראה החלום הורוד, ש-מוש דנון, יו"ר האקדמיה לקולנוע, רצה להכתיב לי… זה אולי מה שכינה מוש בתקשורת 'הצעת השלום שלו', שהיא כמובן הסכם כניעה. זה היה כנראה מבחן הקבלה שלי, למועדון הפלורליסטי של סותמי הפיות, אלו שמוכנים להקשיב. אבל, רק לעצמם ולדומיהם. אז כמו שאתם רואים, ויתרתי על התענוג. אני גאה בקולנוע הישראלי, מחזקת ומעודדת אותו אבל לא בכל מחיר. הנה לדוגמא, סרט ישראלי, מקבל חיבוק חם מהתעשיה הבינלאומית [מתיחסת לזכיה בפסטיבל ונציה, א.ש.] ואני מקלקלת להם את החגיגה. מה אתם חושבים? שלא היה לי נוח יותר לשתוק ולהתקבל בחום ואהבה על ידי כל כוכבי התעשיה? אבל מה אעשה, והמסיבה שבחרו יוצרי הסרט 'פוקסטרוט' להחריב, היא החגיגה הכי גדולה של המאה ה-20 וקוראים לה – מדינת ישראל. אתם מכירים את צה"ל. כמה מוסריים החיילים שלנו. איזה גן עדן הקמנו במזרח התיכון המסוכסך והחשוך הזה. ואתם מעיזים להציג את חיילי צה"ל הורגים במחסום ערבים וקוברים את גופותיהם? עם הרכב? אתם מעיזים לקרוא לשקר המזוויע הזה, לעלילת הדם האיומה הזו – 'מטאפורה'?! אז מה אומרים לנו? שזו לא באמת סצנה שמתארת את חיילנו הורגים ומטייחים? אם רק נהיה קצת יותר אינטליגנטים, רומז לנו ליאור אשכנזי. נבין שזו רק 'מטאפורה'. מטאפורה? נו באמת, מה זו ההיתממות הזו? אם יש יוצרים מוכשרים, שבוחרים לממש את הכישרון שלהם לטובת ארגוני ה-BDS, שלא יצפו ממני למחוא להם כפיים. הביקורת שלי על 'פוקסטרוט' אינה נגד חופש הביטוי אלא נגד החופש לסלף ולעוות את דמותו של צבא הגנה לישראל ועוד לעשות זאת במימון הציבור הישראלי."

בנאומו בטקס, אמר יו"ר האקדמיה מוש דנון: "אני אזרח שומר חוק אשר משרת את ארצו ככל שנדרש גם במילואים, משתדל לשרת את הקהילות, אוהב את המקום הזה בו אני חי ככל יכולתי. אני גאה ומחובר לתרבות הישראלית. גאה להיות חלק מקהילת הקולנוע מזה 38 שנה. כולנו שייכים למקום הזה לא פחות מאף אחד אחר. אכפת לנו מהמקום הזה. אנחנו מספרי סיפורים, אנחנו לא בוגדים כולנו כאן מספרים את הסיפור הישראלי. נכון, אין לאף אחד מאיתנו מנדט על האמת וגם לא לאף אחד אחר. לכל אחד במדינה הזאת מותר להעביר ביקורת, ביקורת על העוולות שנעשו כאן עשרות שנים. מותר גם להעביר ביקורת על התנהלות כלכלית וחברתית. נא השתמשו במיקרופון מתוך אחדות וכבוד. לא להעליב את מי שאינו נמצא כאן או את מי שנמצא כאן. אין אנו מרוויחים כלום מהטחת עלבונות."

לאחר זכייתו בפרס הסרט הטוב, אמר מעוז: "יצירה לא משקפת מציאות, אלא מקצינה אותה, מעוותת אותה כדי לעורר דיון ודיאלוג. לא נולדתי במאי. פעם גם הייתי חייל, שרדתי תופת וזוועות, ולמדתי על בשרי מהי חמלה. עשיתי את הסרט מתוך אהבה – אהבה למקום, לאנשים שחיים בו, ולקולנוע כמובן. ושום שקר והסתה לא יוכלו להכתים את האהבה הזו. זאת אהבת אמת, והאמת מצטלמת ומי שילך לראות את פוקסטרוט יראה אותה."

על הזכיה, הגיבה רגב: "הבחירה הצפויה בשמוליק מעוז, ליאור אשכנזי ובסרט פוקסטרוט לא מפתיעה אותי. אני כשרה בממשלת ישראל וכאמא לילדים ששרתו בצה"ל מתביישת שהאקדמיה לקולנוע בישראל מעמידה כפאר היצירה, וכמועמד שלנו לפרס האוסקר – סרט שבחר להעליל שקר על צבא הגנה לישראל. מאלפי התגובות שקבלתי רק בשעתיים האחרונות אני יכולה לומר בוודאות שאם ההצבעה הייתה מתקיימת בקרב הציבור הרחב ולא במועדון הסגור של האקדמיה לקולנוע התוצאה הייתה אחרת לגמרי. הסרט הזה מייצג רק את אלו שבחרו בו ולא את החברה הישראלית או את מדינת ישראל. לא נותר לי אלא להתנצל בפני חיילי צהל ובני משפחותיהם. זה לא מגיע להם. וכפי שאמרתי היום חלוקת תקציב הממשלתי בתחום הקולנוע תשתנה."

רשימת הסרטים הזוכים בפרסי אופיר 2017:

הסרט העלילתי הטוב ביותר
"פוקסטרוט"

הבימוי הטוב ביותר
שמוליק מעוז, "פוקסטרוט"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסדרה "שנות ה-80" הוזמנה לעונות 4 ו-5

"שנות ה-80".

"שנות ה-80". צילום: אוהד רומנו

הסדרה הקומית הישראלית "שנות ה-80" של ליאור פריד, מני ושלום אסייג, חודשה בידי 'רשת' לשתי עונות נוספות: רביעית וחמישית. הזמנה מראש של שתי עונות לסדרה ישראלית היא בגדר אירוע נדיר יחסית בתעשיה.

הסדרה מבוססת בחופשיות על התבגרותם של האחים אסייג בשכונת פריפריה בשנות ה-1980. שלום אסייג מגלם בסדרה את אב המשפחה המיושן, בנו בחיים האמיתיים, דניאל אסייג, מגלם אותו בכיתה י"ב בעוד הוא מנסה למצוא את דרכו כקומיקאי, ושלל דמויות צבעוניות מכל הסוגים ובעיקר מעדות שונות מקשטות את העלילה.

העונה השלישית של הסדרה עלתה לשידור ב-25 במאי השנה.

 

האקדמיה הישראלית לקולנוע לא תזמין את מירי רגב והפוליטיקאים לפרסי אופיר 2017; רגב: "החלטה פחדנית", תבחן מחדש תמיכה בפרסים

לוגו פרסי אופיר.

לוגו פרסי אופיר.

האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה החליטה שלא להזמין פוליטיקאים, ובהם את שרת התרבות והספורט מירי רגב, לטקס הענקת פרסי אופיר 2017 שיערך בשבוע הבא (19 בספטמבר), על רקע התנגדותה הפומבית לסרט הישראלי זוכה פסטיבל ונציה, "פוקסטרוט", ובעקבות המחאה שהשמיעה בטקס אשתקד. החלטתה של האקדמיה הובילה לגל התרעמות: רגב כינתה את ההחלטה "פחדנית ולא דמוקרטית", ובהמשך הודיעה כי תבחן מחדש את התמיכה של משרד התרבות בפרסי אופיר; ראש עיריית אשדוד שבהיכל התרבות שלה יתקיים הטקס יחרים אותו; וכמוהו גם צמד המפיקים הבכירים בישראל, משה וליאון אדרי. מעל הטקס כעת שוררת עננת השתקתה של שרת התרבות, אשר על תקציב משרדה מתקיים נתח נכבד מהקולנוע הישראלי בכל רבדיו (החל מההפקה, דרך הפסטיבלים וכלה באולמות ההקרנה), וקשה לראות איך העננה תתפוגג. האקדמיה טיפסה על עץ גבוה מדי.

נתחיל בשידור חוזר של אשתקד: בטקס פרסי אופיר 2016 בוצע בתכנון מראש שיר מאש-אפ של תאמר נאפר (המועמד לפרס השחקן הטוב ביותר באותה השנה על "ג'נקשן 48") ויוסי צברי, של "אנא מיש פוליטי" (נאפר), "תרשמירי" (צברי) ו"תרשום אני ערבי" (המשורר הפלשתיני מחמוד דרוויש). רגב הגיעה לטקס ביודעה על ביצוע השיר המתוכנן, ולפני ביצועו קמה, יצאה מהאולם, ובהמשך שבה ואף נאמה על במת הטקס והתנגחה בקהל. במהלך נאומה חלק מהנוכחים בקהל יצאו מהאולם, וכוכבות הסרט "סופת חול" סירבו בהמשך לעלות לבמה ולקבל פרס מהשרה כמחאה. כל הפיאסקו הזה סוקר בהרחבה בתקשורת, ונראה היה לרגע שטקס פרסי אופיר מעניין מישהו מהציבור (זה כמובן לא החזיק הרבה, ונראה מה יקרה כאשר על הפרסים יתמודדו רק סרטים ישראלים שעברו בקולנוע ומישהו מהציבור יכל לצפות בהם בניגוד להיום).

תעשית התרבות הישראלית לא מצליחה להתמודד עם הסגנון החדש של מירי רגב. כל התגרות מצידה נלקחת ברצינות תהומית והתפלספות מיותרת שוב ושוב, והקורבן הטרי הוא "פוקסטרוט", שעל דפי התקשורת נשזרו אלפי סיפורים התגוששות בין התעשיה לבין רגב סביב שאלת צורת הצגת צה"ל בו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו זוכי פסטיבל ונציה 2017: הסרט הישראלי "פוקסטרוט" זכה בפרס השופטים; "הצורה של המים" של גיירמו דל טורו באריה הזהב

"הצורה של המים (ש.ל.ר)". סאלי הוקינס.

"הצורה של המים". סאלי הוקינס.

הסרט "פוקסטרוט" של שמוליק מעוז זכה בפרס השופטים הגדול של פסטיבל ונציה 2017 (ה-74 במספר) באיטליה, ובפרס אריה הזהב לסרט הטוב ביותר זכה הסרט "הצורה של המים" (ש.ל.ר, The Shape Of Water) של גיירמו דל טורו.

"פוֹקְסְטְרוֹט", בכיכובם של ליאור אשכנזישרה אדלר ויונתן שיראי, מספר על זוג הורים שגרים בדירה מרווחת בזמן שבנם החייל משרת רחוק מהם, ועל אף המרחק, הם משנים אלה את גורלו של זה. הסרט מככב בעת הזו בפיה של שרת התרבות והספורט מירי רגב, שמקפידה לגנות אותו שוב ושוב. זהו סרטו השני של מעוז שזוכה בפרסים יוקרתיים מפסטיבל ונציה: לפני 8 שנים קטף "לבנון" את הפרס הראשי. אגב, אמש זכה הסרט הישראלי "געגוע" של שבי גביזון בפרס חביב הקהל של המסגרת החיצונית 'ימי ונציה'.

רשימת הזוכים בפרסי פסטיבל ונציה 2017:

התחרות הרשמית

אריה הזהב לסרט הטוב ביותר
"הצורה של המים" (ש.ל.ר, The Shape Of Water), גיירמו דל טורו

פרס השופטים
"פוקסטרוט", שמוליק מעוז

אריה הכסף לבימוי הטוב ביותר
קסבייה לגרנד, "Jusqu’à La Garde"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרט הישראלי "געגוע" קטף פרס חביב הקהל בפסטיבל ונציה 2017

"געגוע". אסי לוי, שי אביבי.

"געגוע". אסי לוי, שי אביבי.

הסרט הישראלי "געגוע" של שבי גביזון קטף את פרס חביב הקהל של המסגרת החיצונית 'ימי ונציה' (Venice Days), של פסטיבל ונציה 2017 (ה-74 במספר) באיטליה. הבמאי היה בדרכו לפסטיבל טורונטו ולכן נעדר מטקס הענקת הפרסים.

"געגוע", בכיכובם של שי אביבי, אסי לוי ונטע ריסקין, מספר על גבר (אביבי) שנפגש שוב עם אהובתו מהאוניברסיטה, והיא מגלה לו על בן שנולד לה ממנו לפני כעשרים שנה, ודבר מה נוסף – שיהפוך את חייו על פיהם.

הסרט התחרה בפסטיבל ירושלים האחרון, שם קטף את פרס חביב הקהל ופרס התסריט הטוב ביותר. תזמון הזכיה הוא מדהים לסרט, שבדיוק עלה לאקרנים בישראל בסוף השבוע הנוכחי.