ביקורת: קירות
נינט טייב (עומדת) ואולגה קורילנקו. מתוך קירות. צילום: יוסי צבקר
מה מבדיל את הסרט הזה מדרמות מתח/פעולה שנעשות במקומות אחרים בעולם? במהלך הסרט שתי הדמויות הראשיות הולכות לבית כנסת ולמקווה. אילו "קירות" היה נעשה בארץ אחרת, קשה להאמין שהיה מוקרן בבתי הקולנוע בארץ, פשוט משום שהוא עשוי בצורה חובבנית.
בסרטו של דני לרנר, שכתב וביים את "ימים קפואים" (2006), יש רעיון דרמתי עם פוטנציאל: גליה, זונה רוסיה שבתה מתגוררת ברוסיה, בורחת מהמכון שבו היא עובדת. היא מנסה לקבל בחזרה את הדרכון שלה שאותו מחזיקים מנהלי המכון, ומתחברת עם השכנה שלה אלינור, קופאית במרכול, שבעלה מכה אותה. אין הרבה בסרט מלבד הרעיון הזה על שתי בחורות שלכודות בחייהן. הוא מופרך ולא אמין, בעיקר אך לא רק בחלק האחרון שמתרחש בתחנה המרכזית של תל אביב.