"המשחק הגדול" הוא המשחק של מולי, סיפורה האמיתי המדהים של מולי בלום. הוא עשוי טוב והיה מועמד ל-2 פרסי גלובוס הזהב, לשחקנית ראשית ותסריט (ויש סיכוי טוב שיהיה מועמד לשניהם גם באוסקר). אורכו של הסרט 140 דקות ובקלות אפשר היה לזקק אותו לשעתיים שהיו הופכות אותו מסרט טוב לסרט מצוין.
הבמאי מתחקה בסרט אחר וילפריד ישראל, בעליה של חנות הכלבו הגדולה ביותר בברלין של שנות ה-30 ודמות צבעונית ומוכרת, שהיה אחד ממצילי היהודים הגדולים של תקופת השואה אך סיפורו כמעט ונמחק מדפי ההיסטוריה. הבמאי מגלה סיפור משפחתי שנשמר בסוד, ואשר עוזר לו לפענח את התעלומה.
יום השואה הבינלאומי יצוין ב-27 בינואר, 2018. התחנה הבאה של הסרט תהיה בפסטיבל סנטה ברברה שבקליפורניה, ארה"ב.
החל מטקס חלוקת פרסי האוסקר החמישי ב-1932 יש קטגוריה לסרט האנימציה הקצר הטוב ביותר, שנהגו להקרין בזמנו לפני הסרט שלשמו רכשת את הכרטיסים. "שלגייה ושבעת הגמדים" (1937) החל ז'אנר חדש בקולנוע ולאורך השנים אולפני דיסני היו ספקי סרטי האנימציה העיקריים בארצות הברית. כשהחלו בשנות ה-90 להפיק סרטי אנימציה באורך מלא באמצעות מחשב זכינו ליותר ויותר סרטי אנימציה מכל העולם. בתחילת המאה ה-21 הוספה הקטגוריה לסרטי אנימציה באורך מלא.
לקראת הכרזת המועמדים לאוסקר ב-23.1 (הטקס עצמו יתקיים ב-4.3), הנה סקירה על הקטגוריה לסרטי אנימציה באורך מלא, הקטגוריה החדשה ביותר בין 24 הקטגוריות.
הזוכה הראשון בקטגוריה החדשה היה "שרק" (2001) שגבר על "מפלצות בע"מ" ו"ג'ימי ניוטרון" שמבוסס על סדרת אנימציה. "שרק" הוא סרט האנימציה הראשון שהיה מועמד לתסריט. וזו הזכייה היחידה של אולפני דרימוורקס.
"היפה והחיה" (1991) הוא סרט האנימציה הראשון שהיה מועמד לאוסקר לסרט הטוב ביותר (מול "שתיקת הכבשים", "נסיך הגאות והשפל", "באגסי" ו-JFK). מאז הרחבת הקטגוריה ליותר מחמישה סרטים היו מועמדים גם "למעלה" ו"צעצוע של סיפור 3", שזכו בקטגוריית סרט האנימציה הטוב ביותר.
העלילה סודית בינתים, וידוע רק כי מדובר על שחקן שזוהרו דהה (די'קפריו), בזמן הקיץ של 1969 על רקע הירצחם של חמישה אנשים בידי הכת של צ'ארלס מנסון – אחת מהם היתה שרון טייט, אישתו ההריונית של רומן פולנסקי. על פי השמועות, את תפקידה של טייט מיעד טרנטינו לשחקנית מרגו רובי.
החל מהטקס ה-7 ב-1934 יש קטגוריה לשיר מקורי בפרסי האוסקר. בשנים ההן היו סרטים מוזיקליים, סרטים עם ריקודים של פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס; פעם פנו לזמרים מובילים שיכתבו ויבצעו שירי נושא, והיו שנים שהיו מעל 10 שירים מועמדים עד שהחליטו להגביל את זה.
לאוסקר מועמדים המלחינים וכותבי המילים ולא המבצעים. על השיר להופיע בסרט (כמובן) או להיות השיר הראשון שמושמע עם כתוביות הסיום (אם אתה שיר שני אבוד לך).
בניגוד לקטגוריות אחרות שבהן בוחרים המצביעים את המועדפים עליהם וחמשת המובילים מועמדים לאוסקר בקטגוריה הזאת השיטה שונה ומשונה. המצביעים נותנים לכל שיר ניקוד (6 עד 10; כמו 1 עד 5, רק לא) ורק אלו שצוברים מעל 8.25 מועמדים לכן יש לפעמים פחות מחמישה מועמדים.
בעבר היו מעט סרטים שמתוכם היו מועמדים שלושה שירים אך כיום זה מוגבל לעד שני שירים מסרט לכל היותר.
כמה עובדות מעניינות על מועמדים וזוכים
ריצ'רד רוג'רס ואוסקר המרשטיין השני, שכתבו יחד מחזות זמר מצליחים כולל "צלילי המוסיקה" ו"המלך ואני", זכו על השירים The Last Time I Saw Paris מתוך Lady Be Goodי(1941) ו-It Might as Well Be Spring מתוך "לרקוד עם שחר" (State Fair, 1945). זהו האדם היחיד בשם אוסקר שזכה בפרס האוסקר.
השיר הראשון מתוך סרט ג'יימס בונד שהיה מועמד לאוסקר היה שיר הנושא של "חייה ותן למות" (1973) שעליו חתומים לינדה ופול מקרטני.
שניים נוספים היו מועמדים: "המרגלת שאהבה אותי" (1977) ו"לעינייך בלבד" (1981). לאחר מכן סרטי ג'יימס בונד לא היו מועמדים בשום קטגוריה עד שני המועמדים האחרונים שגם זכו בשיר: "סקייפול" (2012) ו"ספקטר" (2015).
"חגיגה לעיניים – סיפורו של הקולנוע הישראלי". אסי דיין. צילום: מתוך התכנית, באדיבות ההפקה
ארכיונו האישי של הקולנוען והשחקן המוערך אסי דיין, נמסר לאחרונה לספריה הלאומית בירושלים. בתום תהליך קליטת הארכיון, הוא יונגש באתר האינטרנט של הספריה וחלקו יעמוד כבר בחודשים הקרובים לרשות הציבור, לצד מאות אוספים וארכיונים של אנשי רוח והגות כגון ש"י עגנון ונעמי שמר.
דיין, שנפטר לפני למעלה משלוש שנים בגיל 68, החל את דרכו הקולנועית כשחקן והמשיך גם לכתיבה, הפקה ובימוי, וחתום על סרטי פולחן רבים כגון "גבעת חלפון אינה עונה" (1976), "שלאגר" (1975) ו"החיים על פי אגפא" (1992) חביב המבקרים. הוא חתן פרס אופיר למפעל חיים (2009) בין פרסיו הרבים.
מאפרים הועסקו מאז ומתמיד בתעשיית הקולנוע אך מקומם מהאוסקר הופקד כמעט לגמרי עד 1981. לפני כן שני מאפרים זכו בפרס מיוחד על איפור: ויליאם ג'יי. טאטל על "שבע הפנים של ד"ר לאו" (1964) שבו טוני רנדל מגלם דמויות שונות תחת מעטה איפור כבד; וג'ון צ'יימברס על "כוכב הקופים" (1968) כי זה כוכב של קופים מדברים.
מאז 1981 יש קטגוריה עם שניים עד ארבעה סרטים מועמדים, להוציא את 1983 שבה לא חולק הפרס. מאז 2012 ישנה תוספת לשם הקטגוריה, שנקראת "איפור ועיצוב שיער".
רוב הסרטים הזוכים הם, כצפוי, מתחום המדע בדיוני והפנטזיה, יחד עם סרטים תקופתיים. איפור שגורם לשחקנים להיראות זקנים מעודד מועמדות.
זוהי סקירה של הזוכים והמועמדים עד כה:
1981 הזוכה: "זאב אמריקאי בלונדון", שזו היתה מועמדותו היחידה. סרט אימה קומי של ג'ון לנדיס. המאפר ריק בייקר קצר הכי הרבה מועמדויות (11) והכי הרבה זכיות (7).
מועמד: Heartbeeps שבו אנדי קאופמן מגלם רובוט.
"שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי". פרנסיס מק'דורמנד, סאם רוקוול.
הוכרזו הזוכים בפרסי גלובוס הזהב 2018 (ה-75 במספר), ובראשם "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי" הוא סרט הדרמה הטוב ביותר, "ליידי בירד" הוא הסרט הקומי-מוסיקלי הטוב; ו"סיפורה של שפחה" ו"מארוולס מיסיז מייזל" הן הסדרות הטובות ביותר (דרמה וקומדיה, בהתאמה). "שלושה שלטים" הוא גם הזוכה הגדול של הערב, עם 4 פרסים (הסרט, השחקנית, התסריט ושחקן המשנה). הן "סיפורה של שפחה" והן "מארוולס מיסיז מייזל" הן סדרות של שירותי סטרימינג-VOD – הם 'הולו' ו'אמזון', בהתאמה. לפחות HBO הצליחה להנחית את פרס המיני-סדרה על "שקרים קטנים גדולים", כדי להציל את כבודה. "שקרים" היא גם הזוכה הגדולה בטלויזיה, גם כן עם 4 פרסים (המיני סדרה, וכל קטגוריות המשחק מלבד השחקן הראשי במיני-סדרה, שהלך ליואן מקגרגור מ"פארגו").
סטרלינג ק. בראון עשה היסטוריה בטקס, משהפך לאפרו-אמריקאי הראשון שזוכה בפרס לשחקן הראשי בסדרת דרמה (עבור "החיים עצמם"). השמחה הזו מהולה בעצב, בהיותו של בראון השחור היחיד שזכה בגלובוס הזהב השנה.
גם נשים זוכות להתעלמות מצד גלובוס הזהב, ומעבר למפגן הסולידריות של הנשים שהופיעו לטקס בלבוש שחור במסגרת קמפיין #MeToo המוחה על הטרדות מיניות, עקצה השחקנית נטלי פורטמן כאשר הגיעה להעניק את פרס הבימוי הטוב ביותר ואמרה: "הנה המועמדים הזכרים-בלבד". כאשר אופרה ווינפרי עלתה לבמה לקבל פרס מפעל חיים – והיא האישה השחורה הראשונה לזכות בפרס הזה על שם ססיל ב. דה מיל – היא נשאה נאום חוצב לבבות, ובין היתר אמרה: "אני רוצה לומר תודה לכל הנשים שלאורך שנים סבלו התעללות ותקיפות בגלל שהיו להן, כמו לאמא שלי, ילדים להאכיל וחשבונות לשלם וחלומות להגשים. אלו הנשים שאת שמן לעולם לא נדע. הן עובדות משק בית ועובדות בחקלאות. הן עובדות במפעל, באקדמיה, בהנדסה, ברפואה או במדע. הן חלק מעולם ההייטק, מעולם העסקים ומהפוליטיקה. הן האתלטיות שמתחרות באולימפיאדה והן החיילות שמשרתות בצבא."
בכורה מוצלחת לסרט האימה "הרוע שבפנים 4" לאחר שהחליף (שוב) חברת הפצה (הפעם בארה"ב זו יוניברסל), ועם 29.3 מיליון הדולרים שגרף על פי הערכות בסוף השבוע בצפון אמריקה (3,116 בתי קולנוע), הוא התעלה על קודמו (22.7 מ"ד). עם זאת, זהו לא הסכום הגבוה בסדרה, ששמור לפרק 2 (40 מ"ד), וגם באופן מפתיע, לא הספיק כדי לתפוס את צמרת טבלת שוברי הקופות של סוף השבוע. המשך הצלחתו של סרט המשפחה "ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל" בהחלט אינו טריוויאלי, והוא ירד ב-28.1 אחוזים מהשבוע שעבר כדי להוסיף עוד 36 מיליון דולרים בקרב 3,801 בתי קולנוע. בסך הכל ב-3 שבועות גרף הסרט 244.4 מיליון דולרים בצפון אמריקה, ועוד כ-275 מיליון דולרים בשאר העולם – מה שאומר שהסרט הגיע מסביב לעולם להכנסות בגובה חצי מיליארד דולרים כבר – וזה אפילו בלי סין.
"מלחמת הכוכבים: פרק 8 – אחרוני הג'דיי" הסתפק במקום השלישי בטבלה עם תוספת של 23.5 מיליון דולרים שהצטברו לכדי 572 מיליון. אחריו "האמן הגדול מכולם" שהוסיף 13.8 מיליון דולרים למצבור של 75.9 מיליון דולרים בשלושה שבועות. וחותם את החמישיה העליונה "פיצ' פרפקט 3" עם תוספת 10.2 מיליון דולרים לכדי 86 מיליון דולרים בשלושה שבועות.
הכשלונות ביקום הקולנועי של DC, שהגיעו לשיא דווקא ב"ליגת הצדק" (הן בקופות והן בביקורות), שאמור היה להיות פסגת הסרטים ביקום, הובילו לשינוי: המפיק וולטר חמאדה יעמוד בראש החטיבה לכל הסרטים העתידיים של DC, במקומם של ג'ף ג'ונס וג'ון ברג. חמאדה שימש עד כה מפיק בכיר באולפני 'ניו ליין', חטיבה אחרת של אולפני האחים וורנר כמו DC, ותחת ידיו יצאו להיטי האימה "זה" ו"לזמן את הרוע" על כל פרקיו. הבמאי של פרקי "לזמן את הרוע" הוא ג'יימס וואן, שמביים בימים אלו את הפרק הבא ביקום הקולנועי של DC: "אקווה-מן".
לקראת הכרזת המועמדים לפרסי האוסקר ב-23.1 (הטקס עצמו יתקיים ב-4.3) הנה מבט על קטגוריית הצילום.
קטגוריית הצילום היא אחת מ-12 הקטגוריות בטקס האוסקר הראשון ב-1928. היו אז שתי קטגוריות לסרטים (outstanding picture ו-unique and artistic picture), שתי קטגוריות לבימוי (דרמה וקומדיה), שלושה קטגוריות לתסריט וארבע הנוספות: שחקן, שחקנית, עיצוב אמנותי ואפקטים.
אישה מעולם לא היתה מועמדת לאוסקר על צילום.
הסרט השלישי שזכה בפרס, With Byrd at the South Pole, הוא סרט תיעודי.
מאז "היא ענדה סרט צהוב" ב-1949 לא זכה סרט שצילום היתה המועמדות היחידה שלו.
"האופה מברלין". משמאל: טים קלקהוף עם שרה אדלר. צילום: עומרי אלוני.
סרט הדרמה הישראלי "האופה מברלין" של אופיר ראול גרייצר משך כ-21 אלף צופים בסוף שבוע הבכורה שלו בבתי הקולנוע בישראל (32 עותקים). בצירוף כ-4,000 כרטיסים שנמכרו לסרט בהקרנות מוקדמות ('יום הקולנוע הישראלי' בעיקר), מספר הצופים לסרט נאמד אחרי סוף השבוע (חמישי-שבת) בכ-25 אלף, ועל פי הערכות ביום ראשון נוספו עוד כאלפיים צופים (סך הכל 27 אלף צופים עד כה).
"האופה מברלין" מספר על תומאס (השחקן הגרמני טים קלקהוף), קונדיטור מוכשר מברלין, שמנהל מערכת יחסים עם אורן (רוי מילר), גבר ישראלי נשוי. כשאורן נהרג בתאונת דרכים, תומאס נוסע לישראל ומאתר את אשת המאהב (שרה אדלר), אלמנה טריה שמנסה להמשיך את חייה ולשרוד בבית הקפה הקטן שלה במרכז ירושלים. תומאס נכנס לחייה של ענת תחת זהות בדויה, ובאמצעות העוגות שהוא אופה משנה את פני בית הקפה ומוצא עצמו מעורב בחייה של אלמנת אהובו הרבה יותר ממה שציפה.