מגזין סרטים (עמוד 205)

הוכרזו הזוכים בפרסי האוסקר 2017: "אור ירח" הטוב ביותר! "לה לה לנד" עם 6 פרסים

"אור ירח". מהרשלה עלי, אלכס ר. היברט.

הוכרזו הזוכים בפרסי אוסקר 2017 (ה-89 במספר) של האקדמיה האמריקאית לאמנויות הקולנוע. "אור ירח" זכה בפרס הסרט הטוב ביותר (!), שנה אחרי ההאשמות כי האוסקר לבן מדי ואין נציגות לאפרו-אמריקאים בקטגורית הסרט הטוב ביותר. וורן ביטי ופיי דאנווי הכריזו על הזוכה בסרט הטוב ביותר, כאשר בטעות הכריזו על "לה לה לנד" כזוכה והודו לכל מי שרצו להודות, ואז אמרו "סליחה, טעות, מעטפה לא נכונה", יש זוכה אחר. "לה לה לנד", המתחרה המוביל לזכיה בפרס הסרט הטוב, גרף 6 פרסים מתוך מספר השיא של 14 שלהם היה מועמד. דמיאן שאזל בן ה-32, קטף את פרס הבימוי הטוב ביותר על הסרט, והגיע לתיקו בן 86 שנים לזוכה הצעיר ביותר בקטגוריה (הקודם היה נורמן טאורוג, שב-1931 היה בן 32 וזכה על "סקיפי").

מתוך הימורי הזוכים שלי בשבוע שעבר, פספסתי 5 זכיות – ובין היתר ציפיתי ש"לה לה לנד" יזכה בסרט הטוב ביותר. כל חמשת הסרטים שהיו מועמדים לבימוי זכו בפרס אחד לפחות. "הסרבן" שקטף שני פרסים, העניק בין היתר למערבל הצליל קווין אוקונל, את זכייתו הראשונה מתוך 21 מועמדויות. בקטגורית הסרט הזר, האפיל "הסוכן" האיראני מעל "טוני ארדמן" הגרמני, וזיכה את הבמאי אשגאר פרח'אדי בזכיה השניה שלו (אחרי "פרידה"). הוא הודיע מראש שלא יגיע לטקס כמחאה על המדיניות של נשיא ארה"ב, דונלד טארמפ.

רשימת המועמדים המלאה לפרסי האוסקר 2017:

הסרט הטוב ביותר
"אור ירח"

בימוי
דמיאן שאזל, "לה לה לנד"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"טריינספוטינג 2" – ביקורת #2

"טריינספוטינג 2". יואן ברמנר, יואן מק'גרגור, ג'וני לי מילר.

מבין כל הדברים הרעים שהרשתות החברתיות הביאו איתן: נאצות יצירתיות, פייק ניוז, FOMO, הצל ועוד, דווקא הנוסטלגיוּת היא זו שהכי מרגיזה אותי, זאת למרות שאין בה את השליליות שמתלווה לחלק מהאחרים. היא מעצבנת דווקא מפני שהיא 'פרווה' וחסרת תועלת. היא ערך ריק שרק מרפרר למשהו שהיה פעם, שכנראה לא היה באמת כל כך טוב, אבל טוב לנו לחשוב עליו ככזה כדי למצוא נחמה במציאות העכשווית (צר לי, זוקס לא היה כזה דבר טעים).

הרוח הנוסטלגית הזו היא גם מה שעומד מאחורי "טריינספוטינג 2", הגרסה הקולנועית של הפוסטים "זוכרים איך היה בניינטיז?". כמושא אמנותי, נוסטלגיה יכולה להוות בסיס טוב לאמירה כלשהי על המצב הנוכחי או על הנוסטלגיה עצמה, אבל הסרט מפספס זאת בענק. הדבר בולט לאור העובדה שאחת הדמויות (הדמות היחידה שלא הייתה בסרט הקודם) מציינת את ההיתלות בעבר של שאר הדמויות, אבל הדבר נזרק לחלל הריק והם ממשיכים לחפור בעבר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"טריינספוטינג 2" – ביקורת #1

"טריינספוטינג 2". יואן ברמנר, יואן מק'גרגור.

"טריינספוטינג 2" מגיע אלינו 20 שנה לאחר צאת הסרט הקודם, ולמרות שהוא עשוי היטב ומעניין בדרכו, הוא עדיין לא מצליח להצדיק את הצורך בו כסרט המשך. הסרט המקורי הגיע למרוד במוסכמות החברתיות עם האימרה "Choose Life", והיה לסנונית הראשונה בגל סרטים שהציעו אלטרנטיבה לבורגנות. סרט ההמשך מגיע בתקופה אחרת ולא מצליח לייצר אמירה חזקה באופן דומה. החדות החתרנית הזו היא העוקץ שחסר ל"טריינספוטינג 2" בכדי לעמוד באותה השורה עם אחיו הבכור.

את הסרט יצרו אותם האנשים שעמדו מאוחרי הסרט המקורי. נדמה כי מבחינה אומנותית דני בויל ("נער החידות ממומביי") בכיסא הבמאי יחד עם ג'ון הודג' שעיבד את ספרו של ארווין וולש אמנם ממשיכים בדיוק מהיכן שהפסיקו. התוצאה היא שסגנון הצילום, האווירה והמבטא הסקוטי חוזרים אלינו בצורה מוכרת רק בצבעים חדים יותר אף על פי שמבחינה עלילתית מדובר בסיפור שונה לגמרי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"טוני ארדמן" – ביקורת

"טוני ארדמן". פטר סימונישק.

הסרט הגרמני "טוני ארדמן" משווק כקומדיה, אבל הוא לא הצחיק אותי. גם כסרט לא-מצחיק הוא רע מאוד-מאוד, והסבל נמשך שעתיים וארבעים דקות. באופן בלתי ייאמן הסרט גורף פרסים ברחבי העולם ואיכשהו הוא המועמד המוביל לזכייה באוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.

טוני ארדמן הוא שם האלטר-אגו של גבר גרמני גרוש כשהוא חובש פאה ארוכה ומכניס לפיו שיניים עליונות מפלסטיק ובכך מרשה לעצמו להשתטות, להתחזות ולפנות אל אנשים שאחרת לא היו מסתכלים לכיוונו. הוא שב ומופיע בחייה של בתו, אשת עסקים שמתגוררת בבוקרשט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

תחזית לזוכים בפרסי האוסקר 2017: "לה לה לנד" ומי עוד?

"לה לה לנד". ריאן גוסלינג, אמה סטון.

ביום ראשון ה-26.2 יתקיים טקס האוסקר 2017 (ה-89 במספר). השאלה הגדולה היא בכמה פרסים יזכה "לה לה לנד". הסרט מועמד ל-14 פרסים (שני שירים מועמדים, אז לכל היותר הוא יכול לזכות ב-13 כי תיקו הוא דבר נדיר ביותר). שני הסרטים האחרים שהיו מועמדים ל-14 פרסים הם "טיטאניק" (1997), שזכה ב-11 אוסקרים, ו"הכל אודות חוה" (1950) שזכה ב-6. שני סרטים נוספים זכו ב-11 פרסים: "שר הטבעות: שיבת המלך" (2003) ו"בן חור" (1959) ו"לה לה לנד" ישווה או יתקרב לשיא שלהם. לרשימת המועמדים המלאה, סטטיסטיקות והסברים קראו כאן.

"לה לה לנד" יזכה בפרסים רבים. סרט, בימוי, שחקנית ראשית, עריכה, פס-קול ושיר מקורי מובטחים לו. אל ששת אלה יצטרפו, ככל הנראה, פרסים על עיצוב אמנותי ותלבושות. כמו כן, הסרט יזכה לפחות באחת (אם לא בשתי) קטגוריות הצליל. יש ערבול צליל ועריכת צליל. בשתי קטגוריות הוא לא יזכה: שחקן ראשי ותסריט. כלומר, 11 הוא המספר המקסימלי בשבילו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ג'ון וויק: פרק 2" – ביקורת

"ג'ון וויק 2". קיאנו ריבס.

כשיצא ב-2014, "ג'ון וויק" היה הפתעה גמורה. כשמאחוריו עומד תסריטאי שכתב סרט אקשן סוג ג', ושני במאים שהיו בעברם פעלולנים, אי אפשר היה לצפות להרבה. וזאת למרות שהכוכב הראשי הוא קיאנו ריבס, כי אם למדנו משהו מהקריירה של ניקולס קייג' זה שיש שלב שבו כוכבים הוליוודיים יעשו הכול כדי להמשיך להופיע. אבל הסרט היה מרענן ומלהיב בעיקר הודות ליצירת עולם הרוצחים השכירים והאקשן. אז עכשיו הצוות חזר עם "ג'ון וויק 2", ולא רק שגורם ההפתעה לא לצידם, אלא עול הסיקוול מונח על כתפם.

איך הם התמודדו עם אלה? קצת כמו הבדיחה ב"רחוב ג'אמפ 22" – על ידי כך שעשו בדיוק את מה שעבד פעם שעברה. הדבר בא לידי ביטוי בשני דברים: גם הצצה נרחבת יותר לעולם הרוצחים: הסניף הרומאי של מלון הקונטיננטל, שיטת הזמנת העבודות, שטרות חוב, ספקי שירות איתם עובדים הרוצחים ועוד. דבר שני הוא אופי האקשן: לא מתחנף אבל גם לא מגעיל לשם ההגעלה; מצולם באופן ברור, ויותר מכך, נשמע חד ומדויק גם בדברים הקטנים. זהו אחד מהמקרים בהם ההמשך הוא אמנם לא החלק המוצלח ביותר בסדרה ("האביר האפל", "האימפריה מכה שנית") אבל גם לא כישלון שרחוק שנות אור מהראשון ("מטריקס רילודד"). הוא פשוט ואריאציה של המקור.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"החומה הגדולה" – ביקורת #2

"החומה הגדולה".

"החומה הגדולה" הוא סרט ראווה של הבמאי הסיני ז'אנג יימו ("הפנסים האדומים", "גיבור"). לקרקס הולכים בעיקר בשביל המופע. לא מצפים לעלילה מסובכת, לסיפור מרגש, וככזה זה מה שמקבלים מ"החומה הגדולה": התפעמות והתלהבות מהחזיון, מהתלבושות, מהצבעים, מהתופים ומ(חלק מ)האפקטים.

זהו סרטו הראשון באנגלית והראשון בתלת מימד של ז'אנג יימו. הוא עושה שימוש יפה בתלת מימד. יש לו יכולת לביים דרמות עצובות כמו "לחזור הביתה" הארוך מדי ו"סיפור חיים" הנהדר, שניהם עם גונג לי, וגם סרטי ראווה שופעים כוראוגרפיה של פעלולים ולחימה כמו "גיבור" ו"קללת פרח הזהב", סרטים שצריך לראות בבית קולנוע וגם "החומה הגדולה" הוא כזה. אגב, באנגלית לחומה הסינית קוראים "החומה הגדולה של סין", ובקיצור "החומה הגדולה".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"החומה הגדולה" – ביקורת #1

"החומה הגדולה". מאט דיימון.

"החומה הגדולה" הוא סרט אקשן עשוי טוב ולעיתים מרהיב עין, אך לא הרבה מעבר לכך. יותר מכל הזכיר לי הסרט את "פסיפיק רים" – בשני הסרטים עיקר העניין הוא האקשן, ובשנים הוא מתבטא בעולם בו בני האדם מתאגדים כדי להלחם במפלצות המאיימות על קיומם. כמו כן, משניהם עולה התחושה שישנו עולם רחב ומעניין עם הרבה סיפורים לספר. יחד עם זאת, האקשן שמתרחש במדבריות סין פחות מרשים מזה של סרט האקשן העתידני, אך מצד שני הוא גם הרבה פחות טיפשי.

את הסרט ביים הסיני הנפלא ז'אנג יי-מו, שהוכיח את יכולותיו כבמאי אקשן בתחילת העשור הקודם  עם סרטים כמו "גיבור" ו"מחול הפגיונות", לצד דרמות כמו לחזור הביתה שיצא לפני שנים ספורות. הפעם יי-מו חוזר לביים אקשן ומראה שהוא לא שכח איך עושים זאת. תוך שילוב של עיצוב צבעוני הנותן לכל אירוע  אווירה אחרת ומהלכי הקרב העוברים על חוקי הפיזיקה, מצליח הבמאי המוכשר להביא למסך הגדול חוויה ויזואלית נהדרת. חוויה שהיתה יכולה להיות מושלמת אילולא השימוש הרב באפקטים ממוחשבים לא היה בולט כל כך והעלילה דלה כל כך.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ג'קי" – ביקורת

"ג'קי". נטלי פורטמן.

"ג'קי", כמו "המלכה" עם הלן מירן, מתמקד באירועים שהתרחשו מחוץ לעיני הציבור בשבוע שבו היו חשופים מאוד לכל העולם בעקבות מותו הטרגי של דמות מפורסמת מאוד. בסרט האנגלי מ-2006 דובר בנסיכה דיאנה שנהרגה בתאונת דרכים והתגובה של המלכה אליזבת ובית המלוכה לאירוע. במקרה של "ג'קי" אלו הימים בין ההתנקשות בנשיא ארה"ב ג'ון אף. קנדי ללוויה שלו, שמאחורי כל פרט שלה עמדה אשתו ג'קי, עם כמה פלאשבקים לאירועים שהתרחשו בבית הלבן עם ג'ון וג'קי. "ג'קי" עוד פחות טוב מ"המלכה" שהיה בינוני לכל היותר.

"המלכה" עסק באירוע שהתרחש שנים ספורות לפני כן. ב"ג'קי" זוהי ההתנקשות המפורסמת שהתרחשה בטקסס בנובמבר 1963, שבזכות התיעוד המצולם שלה, תיאוריות הקנוניה שצמחו סביבה והריגתו בשידור חי של לי הארווי אוסוולד הפכה לאחד האירועים ההיסטוריים המוכרים ביותר במאה ה-20. בסרט, אגב, ויתרו על שחזור או מראה הצילום המפורסם של ג'ון ג'וניור בן השלוש שמצדיע לארון של אביו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"זרים מושלמים" – ביקורת

"זרים מושלמים".

"זרים מושלמים" הוא סרט נהדר. כל מה שסרט צריך להיות: חכם, מצחיק, מעניין, כתוב היטב ומבוצע בידי שחקנים מצוינים. הסרט זכה בפרס דיויד דונטלו (פרסי הקולנוע האיטלקי) לסרט הטוב ביותר, והוא היה הסרט השני הכי מצליח באיטליה ב-2016, אחרי קומדיה איטלקית אחרת ולפני "מוצאים את דורי", "קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים", "רוג אחת" ואחרים. אין סיבה שלא יהפוך להצלחה גדולה גם בארץ, בעיקר לקהל מבוגר וחובבי הסרטים הזרים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו המועמדים לפרסי הטלויזיה הישראלית 2016: "אורי ואלה" מובילה

"אורי ואלה". שלמה בראבא, דינה סנדרסון.

הוכרזו המועמדים לפרסי הטלויזיה הישראלית 2016 (ה-14 במספר) של האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה, ובראשן מובילה "אורי ואלה" עם 13 מועמדויות. קשה למצוא הפתעות במועמדויות, וההפתעה האמיתית היא הצלחתו של יו"ר האקדמיה מוש דנון להשיב את טקס הענקת הפרסים לשידור טלויזיוני, ועוד בערוץ 2, וזאת לראשונה מזה 6 שנים שבהן הרבו להתרעם זכיניות הטלויזיה הישראליות על הקטגוריות שהוצמדו לחלק מסדרותיהן.

טקס הענקת פרסי הטלויזיה הישראלית יתקיים ב-17 במרץ 2017.

רשימת המועמדים לפרסי האקדמיה בתחום היצירה הטלויזיונית לשנת 2016:

סדרת הדרמה הטובה ביותר
אורי ואלה
בני ערובה, עונה 2
מלאך של אמא
עקרון ההחלפה

הסדרה הקומית הטובה ביותר
האחיות המוצלחות שלי
לצבי יש בעיה
מפלצות קטנות
צומת מילר

הדרמה היומית הטובה ביותר
מטומטמת
תאג"ד

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הטריילרים והפרסומות לסרטים של סופרבול 2017: "סטריינג'ר ת'ינגס" (עונה 2), "שומרי הגלקסיה 2", "לוגאן" ועוד

האירוע הטלויזיוני הגדול ביותר בארה"ב הוא הסופרבול (אליפות הפוטבול), וכבכול שנה, הוא גורם למשרדי הפרסום לשפוך כמויות אדירות של כסף על פרסומות מיוחדות. גם אולפני הסרטים לא אדישים לאירוע ולרייטינג העצום, ומציגים טריילרים מעניינים לסרטים הגדולים שלהם. עבור מי שאינו אוהד פוטבול אדוק שצופה באליפות, או סתם פסח על הפרסומות, הנה הפרומואים הבולטים ביותר ששודרו, בינהם העונה השניה של "סטריינג'ר ת'ינגס", "שומרי הגלקסיה 2", "לוגאן: וולברין" ו"משמר המפרץ" (גללו לסוף כדי לצפות גם בפרסומות למוצרי צריכה):

"סטריינג'ר ת'ינגס"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »