מגזין סרטים (עמוד 206)

"קונג: אי הגולגולת" הפתיע והכניס 61 מיליון דולרים בארה"ב

"קונג: אי הגולגולת". ג'ון גודמן.

"קונג: אי הגולגולת" התעלה על הציפיות ועל פי הערכות הכניס בבכורתו לאולפני האחים וורנר ולאולפני לג'נדרי כ-61 מיליון דולרים מ-3,846 בתי קולנוע בצפון אמריקה. מדובר בסרט מקורות על דמות הקוף הענק 'קינג קונג', שלא בדיוק חסר למישהו, ולכן הציפיות לא היו עצומות. בהתאם, הסרט לא הצליח לעקוף את גרסת 2014 של "גודזילה" (שספק אם כן כן חסרה עד אז למישהו), ופתחה עם 93.2 מיליון דולרים בצפון אמריקה. לכן גם קשה לראות את "קונג: אי הגולגולת" מסיים את הריצה שלו בקולנוע מעל 200.7 מיליון הדולרים שאיתם סיימה "גודזילה".

בשבוע השני שלו באקרנים, "לוגאן: וולברין" הכניס כ-37.9 מיליון דולרים, שהעלו אותו אל 152.7 מיליון דולרים בצפון אמריקה לבדה – 100 מיליון מתוכם הושגו בתוך חמישה ימים בלבד. הסרט נמצא מיליון בודדים מ-159 מיליון הדולרים של "סרט לגו באטמן", שימקמו אותו בראש טבלת שוברי הקופות של 2017 לרגע זה (ברם עונת סרטי הקיץ רק החלה).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזה עלילת "תור 3: רנרוק"; וגם: תור נחשף לראשונה בשיער קצר

"תור 3: רנרוק". כריס המסוורת' בתפקיד תור, עם שיער קצר, וטסה תומפסון בתפקיד ולקירי.

במאי הסרט "תור 3: רנרוק", טייקה ווייטיטי, חשף בריאיון ל-EW את העלילה של סרטו, שנשמרה בסוד עד כה (זמן קצת מוגזם, הייתי אומר):

בפעם האחרונה שראינו את תור (כריס המסוורת'), הוא יצא להבין מי מתמרן את 'הנוקמים' בסופו של 'עידן אולטרון'. בסופו של דבר, הוא שומע על צרות שמתרחשות באסגארד: אחיו הרשע לוקי (טום הידלסטון), מתחזה לאביהם הנעדר, אודין (אנתוני הופקינס). שלטונו הרופף של לוקי מוביל לעלייתה של הלה (קייט בלאנשט). מפגשו הראשון של תור עם הלה מעיף אותו לסקאר, כוכב לכת ברברי שנשלט בידי הגרנדמאסטר המקסים והמרושע (ג'ף גולדבלום). הלוחמת הקשוחה והשתיינית ולקירי (טסה תומפסון), שהסתתרה בסקאר, מביאה את תור בפני הגרנדמסטר, ובעקבות כך מכריחים את תור להפוך לגלדיאטור, מה שמוביל לקיצוץ שיערו ולאובדן פטישו האמין.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרז רשמית: מתי "משחקי הכס" עונה 7 תעלה לשידור בארה"ב ובישראל

חברות הטלויזיה הישראליות yes ו-HOT הכריזו כי סדרת הלהיט "משחקי הכס" תשוב אל עונה 7 בתאריך 17.7.17, כרגיל במקביל לשידור המקורי בארה"ב בערוץ HBO (שבגלל הבדלי השעות, הינו 16.7.17). ההכרזה הרשמית על תאריך שידור העונה החדשה לוותה בקדימון טיזר טריילר שסוקר את האירועים עד כה, ומרמז באופן דק על המלחמה המתקרבת בין אנשי הקרח לאנשי האש. שימו לב לקרח הנמס, ושימו לב לרגע האחרון בטיזר!

הנה הגרסה המתורגמת של הטיזר טריילר:

הימורים פרועים לאוסקר 2018: "בלייד ראנר 2049", "דנקרק", וינסטון צ'רצ'יל ועוד

"בלייד ראנר 2049". האריסון פורד, ריאן גוסלינג

בשבוע שעבר חולקו פרסי האוסקר לסרטים של 2016. בשנים האחרונות רוב הזוכים בסרט הטוב ביותר יצאו ברבעון האחרון של השנה. שבעת הסרטים הזוכים האחרונים הופצו באוקטובר או בנובמבר (לא בדצמבר!). ב-40 שנה האחרונות 30 זוכים יצאו ברבעון האחרון, 3 בחודש מאי, 3 בשנות ה-80 יצאו בספטמבר, "מטען הכאב" ביוני 09', "פורסט גאמפ" ביולי 94', "שתיקת הכבשים" בפברואר 91' ו"הרומן שלי עם אנני" באפריל 77'.

השנה החלטתי להסתכן ולהמר על המועמדים לאוסקר כ-10 חודשים מראש. בכל שנה יש סרטים שעל הנייר מייעדים אותם לאוסקר בזכות שם הבמאי, הסיפור או השחקנים המפורסמים שבו, אבל הם לא מוצלחים ולקראת הכרזת המועמדים אף אחד כבר לא זוכר אותם. בשנה שעברה היו אלה, למשל, "מצדיעים לך, בילי לין" של אנג לי, "ללא חוקים" -שהיה מועמד לגלובוס הזהב– של וורן ביטי ו"המייסד" עם מייקל קיטון; שני הראשונים אפילו לא זכו להפצה בבתי הקולנוע בארץ.

"שיר לשיר". ריאן גוסלינג, מייקל פסבנדר, רוני מארה.

בשנה הקרובה אלה יכולים להיות Suburbicon של ג'ורג' קלוני, שכתב את התסריט יחד עם האחים כהן וגרנט הסלוב. בסרט משחקים מאט דיימון, אוסקר אייזק, ג'וליאן מור וג'וש ברולין. זהו סרט בלשי שמתרחש בשנות ה-50 ויכול להיות שיתגלה כסרט טוב מאוד שיהיה מועמד לפרסים רבים, או כישלון מחפיר ונשכח; Radegund של טרנס מאליק (עם הסרטים האחרונים שלו אי אפשר לדעת מה יצא ומתי בכלל יוקרנו; יש לו השנה גם את הסרט Song to Song עם ריאן גוסלינג, מייקל פסבנדר, רוני מארה, נטלי פורטמן ועוד); ו-Our Souls at Night בכיכובם של ג'יין פונדה ורוברט רדפורד (שאולי לא יהיה מועמד לפרסים רבים אבל יכול לקצור מועמדויות בקטגוריות מובילות). סרט נוסף שלא מצאתי לו מקום כרגע: "מכונת מלחמה" עם ברד פיט (במאי: דיויד מישוד, שביים את "ממלכת החיות").

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"לוגאן: וולברין" – ביקורת #2

"לוגאן: וולברין". יו ג'קמן, דפני קין.

היסטוריה אלטרנטיבית היא דבר מעניין, כפי ש"אקס מן: העתיד שהיה" הראה. כך למשל, שערו מה היה קורה אם ההפקה של "משימה בלתי אפשרית 2" לא הייתה מתעכבת ודאגריי סקוט היה יכול לגלם את וולברין ב"אקס מן" המקורי. כמה מההצלחה של הדמות (והסרטים) ניתן לזקוף לכתיבה וכמה ליו ג'קמן? כמובן שלעולם לא נדע, אלא אם סקוט ירצה לגלם את וולברין עתה שג'קמן תלה את טפריו עם סיום הצילום של "לוגאן: וולברין" לאחר שבעה סרטים (ושתי הופעות אורח). הבעיה שעם סיומת שהיא כמעט מושלמת באנושיות שלה מחד והאכזריות שלה מנגד, כזו שלא מוותרת על דבר, לא הייתי מנסה לעשות המשך כלשהו או לחזור לדמות הזו לעולם. שישאל את בן אפלק.

מפה לשם, כבר כמעט עשרים שנה עברו מאז ש"אקס-מן" יצא ולא נראה שז'אנר סרטי גיבורי העל הולך לשום מקום (אם כי מל גיבסון כבמאי של "יחידת המתאבדים 2" יכול לעשות צעד גדול בכיוון). במשך הזמן הזה, ניתן לזהות שלושה סרטים שעיצבו את הז'אנר כפי שהוא היום: "אקס מן" המקורי הפך את הז'אנר ללגיטימי (ז"א כלכלי); "האביר האפל" (יחד עם "באטמן מתחיל") הראה שזה גם יכול להיות רציני, אפל ומעורר מחשבה; ו"דדפול" הוכיח שלא צריך לפנות לילדים כדי להצליח ואלימות והומור גס הם גם אופציה.

"לוגאן" משלב בין השלושה כשבעקבות "דדפול" הסרט לא חשש ללכת על הדירוג R שמגביל את הקהל האפשרי (ובכך גם את פוטנציאל מכירת המרצ'נדייז). אבל בעוד שאצל "דדפול" האלימות הייתה הומוריסטית (עד כמה שהדבר אפשרי) והיא התכתבה עם אופי הדמות והשתלבה היטב עם הרפלקסיביות שלה, אצל "לוגאן" האלימות הינה גרפית וריאליסטית ובכך יוצרת סינרגיה עם אופי הסרט: זהו סרט אכזר, מלא ייאוש עם מעט תקווה, ובוודאי לא תקווה מוחלטת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"לוגאן: וולברין" – ביקורת #1

"לוגאן: וולברין". יו ג'קמן.

אחרי ששורדים את כל הדם והאלימות הנגלים על המסך, מגלים ש"לוגאן: וולברין" יוצא מן הכלל בכל קנה מידה, ונמנה על קומץ שיכול להתחרות על תואר סרט הקומיקס הטוב ביותר. הסרט העשירי בסדרת אקס-מן אמנם עוסק באותן הדמויות אך לא ממשיך עלילתית את הסדרה המסועפת. בנוסף הוא נוטש את האקשן הקליל והצבעוני שמיועד גם לצעירים, וצועד לכיוון קונספטואלי אחר: מחוספס יותר, קודר יותר ומיואש הרבה יותר.

את הסרט כתב וביים ג'יימס מנגולד, שחוזר לכסא הבמאי אחרי הפסקה ארוכה בת 4 שנים. סרטו הקודם "וולברין" (2013) עסק גם כן בדמות הזו ובעולם המוטאנטים, אך זכה לביקורות בינוניות ובקושי החזיר את ההשקעה הכספית בו. עם "לוגאן" המצב שונה לגמרי, שכן במקום להיות עוד סרט אקשן בינוני, מנגולד מביא למסך סגנון אחר, אנושי בהרבה, כזה שמזכיר הרבה יותר את "הולך בדרכי" שביים לפי עשור, ולא רק בגלל שאפשר למצוא גם כאן את שיריו של ג'וני קאש.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הזוכים בפרסי האוסקר 2017: "אור ירח" הטוב ביותר! "לה לה לנד" עם 6 פרסים

"אור ירח". מהרשלה עלי, אלכס ר. היברט.

הוכרזו הזוכים בפרסי אוסקר 2017 (ה-89 במספר) של האקדמיה האמריקאית לאמנויות הקולנוע. "אור ירח" זכה בפרס הסרט הטוב ביותר (!), שנה אחרי ההאשמות כי האוסקר לבן מדי ואין נציגות לאפרו-אמריקאים בקטגורית הסרט הטוב ביותר. וורן ביטי ופיי דאנווי הכריזו על הזוכה בסרט הטוב ביותר, כאשר בטעות הכריזו על "לה לה לנד" כזוכה והודו לכל מי שרצו להודות, ואז אמרו "סליחה, טעות, מעטפה לא נכונה", יש זוכה אחר. "לה לה לנד", המתחרה המוביל לזכיה בפרס הסרט הטוב, גרף 6 פרסים מתוך מספר השיא של 14 שלהם היה מועמד. דמיאן שאזל בן ה-32, קטף את פרס הבימוי הטוב ביותר על הסרט, והגיע לתיקו בן 86 שנים לזוכה הצעיר ביותר בקטגוריה (הקודם היה נורמן טאורוג, שב-1931 היה בן 32 וזכה על "סקיפי").

מתוך הימורי הזוכים שלי בשבוע שעבר, פספסתי 5 זכיות – ובין היתר ציפיתי ש"לה לה לנד" יזכה בסרט הטוב ביותר. כל חמשת הסרטים שהיו מועמדים לבימוי זכו בפרס אחד לפחות. "הסרבן" שקטף שני פרסים, העניק בין היתר למערבל הצליל קווין אוקונל, את זכייתו הראשונה מתוך 21 מועמדויות. בקטגורית הסרט הזר, האפיל "הסוכן" האיראני מעל "טוני ארדמן" הגרמני, וזיכה את הבמאי אשגאר פרח'אדי בזכיה השניה שלו (אחרי "פרידה"). הוא הודיע מראש שלא יגיע לטקס כמחאה על המדיניות של נשיא ארה"ב, דונלד טארמפ.

רשימת המועמדים המלאה לפרסי האוסקר 2017:

הסרט הטוב ביותר
"אור ירח"

בימוי
דמיאן שאזל, "לה לה לנד"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"טריינספוטינג 2" – ביקורת #2

"טריינספוטינג 2". יואן ברמנר, יואן מק'גרגור, ג'וני לי מילר.

מבין כל הדברים הרעים שהרשתות החברתיות הביאו איתן: נאצות יצירתיות, פייק ניוז, FOMO, הצל ועוד, דווקא הנוסטלגיוּת היא זו שהכי מרגיזה אותי, זאת למרות שאין בה את השליליות שמתלווה לחלק מהאחרים. היא מעצבנת דווקא מפני שהיא 'פרווה' וחסרת תועלת. היא ערך ריק שרק מרפרר למשהו שהיה פעם, שכנראה לא היה באמת כל כך טוב, אבל טוב לנו לחשוב עליו ככזה כדי למצוא נחמה במציאות העכשווית (צר לי, זוקס לא היה כזה דבר טעים).

הרוח הנוסטלגית הזו היא גם מה שעומד מאחורי "טריינספוטינג 2", הגרסה הקולנועית של הפוסטים "זוכרים איך היה בניינטיז?". כמושא אמנותי, נוסטלגיה יכולה להוות בסיס טוב לאמירה כלשהי על המצב הנוכחי או על הנוסטלגיה עצמה, אבל הסרט מפספס זאת בענק. הדבר בולט לאור העובדה שאחת הדמויות (הדמות היחידה שלא הייתה בסרט הקודם) מציינת את ההיתלות בעבר של שאר הדמויות, אבל הדבר נזרק לחלל הריק והם ממשיכים לחפור בעבר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"טריינספוטינג 2" – ביקורת #1

"טריינספוטינג 2". יואן ברמנר, יואן מק'גרגור.

"טריינספוטינג 2" מגיע אלינו 20 שנה לאחר צאת הסרט הקודם, ולמרות שהוא עשוי היטב ומעניין בדרכו, הוא עדיין לא מצליח להצדיק את הצורך בו כסרט המשך. הסרט המקורי הגיע למרוד במוסכמות החברתיות עם האימרה "Choose Life", והיה לסנונית הראשונה בגל סרטים שהציעו אלטרנטיבה לבורגנות. סרט ההמשך מגיע בתקופה אחרת ולא מצליח לייצר אמירה חזקה באופן דומה. החדות החתרנית הזו היא העוקץ שחסר ל"טריינספוטינג 2" בכדי לעמוד באותה השורה עם אחיו הבכור.

את הסרט יצרו אותם האנשים שעמדו מאוחרי הסרט המקורי. נדמה כי מבחינה אומנותית דני בויל ("נער החידות ממומביי") בכיסא הבמאי יחד עם ג'ון הודג' שעיבד את ספרו של ארווין וולש אמנם ממשיכים בדיוק מהיכן שהפסיקו. התוצאה היא שסגנון הצילום, האווירה והמבטא הסקוטי חוזרים אלינו בצורה מוכרת רק בצבעים חדים יותר אף על פי שמבחינה עלילתית מדובר בסיפור שונה לגמרי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"טוני ארדמן" – ביקורת

"טוני ארדמן". פטר סימונישק.

הסרט הגרמני "טוני ארדמן" משווק כקומדיה, אבל הוא לא הצחיק אותי. גם כסרט לא-מצחיק הוא רע מאוד-מאוד, והסבל נמשך שעתיים וארבעים דקות. באופן בלתי ייאמן הסרט גורף פרסים ברחבי העולם ואיכשהו הוא המועמד המוביל לזכייה באוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.

טוני ארדמן הוא שם האלטר-אגו של גבר גרמני גרוש כשהוא חובש פאה ארוכה ומכניס לפיו שיניים עליונות מפלסטיק ובכך מרשה לעצמו להשתטות, להתחזות ולפנות אל אנשים שאחרת לא היו מסתכלים לכיוונו. הוא שב ומופיע בחייה של בתו, אשת עסקים שמתגוררת בבוקרשט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

תחזית לזוכים בפרסי האוסקר 2017: "לה לה לנד" ומי עוד?

"לה לה לנד". ריאן גוסלינג, אמה סטון.

ביום ראשון ה-26.2 יתקיים טקס האוסקר 2017 (ה-89 במספר). השאלה הגדולה היא בכמה פרסים יזכה "לה לה לנד". הסרט מועמד ל-14 פרסים (שני שירים מועמדים, אז לכל היותר הוא יכול לזכות ב-13 כי תיקו הוא דבר נדיר ביותר). שני הסרטים האחרים שהיו מועמדים ל-14 פרסים הם "טיטאניק" (1997), שזכה ב-11 אוסקרים, ו"הכל אודות חוה" (1950) שזכה ב-6. שני סרטים נוספים זכו ב-11 פרסים: "שר הטבעות: שיבת המלך" (2003) ו"בן חור" (1959) ו"לה לה לנד" ישווה או יתקרב לשיא שלהם. לרשימת המועמדים המלאה, סטטיסטיקות והסברים קראו כאן.

"לה לה לנד" יזכה בפרסים רבים. סרט, בימוי, שחקנית ראשית, עריכה, פס-קול ושיר מקורי מובטחים לו. אל ששת אלה יצטרפו, ככל הנראה, פרסים על עיצוב אמנותי ותלבושות. כמו כן, הסרט יזכה לפחות באחת (אם לא בשתי) קטגוריות הצליל. יש ערבול צליל ועריכת צליל. בשתי קטגוריות הוא לא יזכה: שחקן ראשי ותסריט. כלומר, 11 הוא המספר המקסימלי בשבילו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ג'ון וויק: פרק 2" – ביקורת

"ג'ון וויק 2". קיאנו ריבס.

כשיצא ב-2014, "ג'ון וויק" היה הפתעה גמורה. כשמאחוריו עומד תסריטאי שכתב סרט אקשן סוג ג', ושני במאים שהיו בעברם פעלולנים, אי אפשר היה לצפות להרבה. וזאת למרות שהכוכב הראשי הוא קיאנו ריבס, כי אם למדנו משהו מהקריירה של ניקולס קייג' זה שיש שלב שבו כוכבים הוליוודיים יעשו הכול כדי להמשיך להופיע. אבל הסרט היה מרענן ומלהיב בעיקר הודות ליצירת עולם הרוצחים השכירים והאקשן. אז עכשיו הצוות חזר עם "ג'ון וויק 2", ולא רק שגורם ההפתעה לא לצידם, אלא עול הסיקוול מונח על כתפם.

איך הם התמודדו עם אלה? קצת כמו הבדיחה ב"רחוב ג'אמפ 22" – על ידי כך שעשו בדיוק את מה שעבד פעם שעברה. הדבר בא לידי ביטוי בשני דברים: גם הצצה נרחבת יותר לעולם הרוצחים: הסניף הרומאי של מלון הקונטיננטל, שיטת הזמנת העבודות, שטרות חוב, ספקי שירות איתם עובדים הרוצחים ועוד. דבר שני הוא אופי האקשן: לא מתחנף אבל גם לא מגעיל לשם ההגעלה; מצולם באופן ברור, ויותר מכך, נשמע חד ומדויק גם בדברים הקטנים. זהו אחד מהמקרים בהם ההמשך הוא אמנם לא החלק המוצלח ביותר בסדרה ("האביר האפל", "האימפריה מכה שנית") אבל גם לא כישלון שרחוק שנות אור מהראשון ("מטריקס רילודד"). הוא פשוט ואריאציה של המקור.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »