מגזין סרטים (עמוד 209)

"המעון של מיס פרגרין לילדים משונים" – ביקורת

"המעון של מיס פרגרין לילדים משונים".

"המעון של מיס פרגרין לילדים משונים" כולל מאפיינים רבים של הבמאי טים ברטון. העבודה המשמעותית הראשונה שכתבתי בזמן לימודי הקולנוע שלי היתה על יצירותיו של טים ברטון, והשורה התחתונה היתה שהוא אוהב לעסוק בחריג בחברה. זה יכול להיות חריגוּת ברורה כמו ב"המספריים של אדווארד" או חריגות שדורשת הכרות מעמיקה כדי להיחשף אליה כמו ב"אד ווד". למרות שעבר יותר מעשור מאז כתבתי את העבודה, הרבה לא השתנה. יחד עם זאת, בעקבות "אליס בארץ הפלאות" הפסקתי לראות את סרטיו מפני שהם הרגישו יותר כמו פרודיה על סרטים של טים ברטון ופחות הדבר האמיתי.

משהו בטריילר של "המעון של מיס פרגרין" עשה לי חשק לתת לברטון צ'אנס. התוצאה הסופית היא איפשהו באמצע: בין ברטון האדיר לבין הפרודיה. מין גרסה דהויה עם ניצוצות של גאונות. נתוני הקופות מסופה"ש הראשון מחזקים את התחושה שלי: לראשונה מאז 2010 שסרט של ברטון ניצב בראש רשימת שוברי הקופות בארה"ב.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אסון בלב ים" – ביקורת

"אסון בלב ים". מארק וולברג.

בדרך כלל, סרטי אסונות מציגים את היריבות בין האדם ואיתני הטבע. אבל בניגוד לנבלים אליהם אנחנו רגילים, הטבע הוא יריב משונה: נטול מניע וכזה שלא ניתן לכופף או לשכנע אותן לחדול ממעשיו – המאבק  מולו הוא הישרדות נטו. גם אם יש מעורבות אנושית שהובילה לאסון, זה בדרך כלל בגלל אי מניעתו או העדר הגנה מספקת – תום לב או חמדנות סמויה. ב"אסון בלב ים" המקור לאסון ברור, וכביכול גם מי האחראי האמיתי להתפוצצות של הספינה שהובילה לאסון האקולוגי החמור ביותר בארה"ב: מנהלי חברת הנפט שהפעילה אותה. מצד אחד זה הופך את הסרט ליותר מעניין ומורכב, מצד שני הוא כושל בלפתח את המורכבות הזו עד הסוף.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שבעת המופלאים" – ביקורת

"שבעת המופלאים". דנזל וושינגטון.

אם היו מחלקים ציונים לסרטים על פי ההלימה בין הציפייה לחוויה עצמה, "שבעת המופלאים" היה זוכה לציון 5 מושלם. ציפיתי לסרט מהנה, שלא ישעמם, עם אקשן שנראה הגיוני, ואם אפשר, מעט הומור. "שבעת המופלאים" עמד בכך: למרות שהוא נמשך שעתיים ורבע הוא ממלא כל רגע במשהו בעל עניין – לא משימה פשוטה לאף סרט.

ודאי שזהו אינו סרט מושלם, שכן חסר לסרט דבר אחד שמבדיל בין בידור לאמנות: עומק. ברם זה לגיטימי, לא כל סרט צריך להעשיר אותנו ולהרחיב את המחשבות שלנו (ומבחינתי סרטים המבוססים על קומיקס הם עמוקים ומשמעותיים כמו סרטים של קופולה, פליני, אלן ושאר יוצרים שעולים בראשנו כשמדברים על 'איכות'). לפעמים לשבת מול מסך ולבהות באנשים זה כל מה שאנחנו צריכים. קולנוע (והחיים) צריכים גם את הניתוק הזה. ואם זו הטריטוריה שבה פועל סרט – אשריו. זו אינה משימה פשוטה להצליח להיות סרט מהסוג הזה, וכל סרט נמצא בסכנה להיות מייגע או יומרני. הגדולה של "שבעת המופלאים" הוא שהוא מדויק מאד במה שהוא עושה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו זוכי פרסי אופיר 2016: "סופת חול" הטוב ביותר; מירי רגב מחתה ועוררה מחאה

"סופת חול". למיס עמאר.

האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה הכריזה על הזוכים בפרסי אופיר 2016 (ה-27 במספר), ובראשם "סופת חול" שקטף את פרס הסרט הטוב ביותר וחמישה פרסים נוספים. סרטה הזה של עילית זקצר (שגם זכתה בפרס הבימוי) יצג את ישראל במירוץ לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. הפייבוריט השני "לעבור את הקיר" קטף 3 פרסים, והסרט שעמד על 12 מועמדויות יחד עם "סופת חול", "אבינו", יצא מטקס הפרסים עם צמד באמתחתו. חתן פרס מפעל החיים דן וולמן, נבצר מן הטקס (לטובת הקרנת סרטו "סיפור אהבה ארץ-ישראלי" בסין), ואישתו שושי קיבלה את הפרס בשמו. הוא, אגב, לא היה היחיד עם עיסוקים חשובים יותר מטקס הפרסים של תעשית הקולנוע הישראלית: גם הצלם שי גולדמן והשחקן תומר קפון לא הגיעו לעמוד על הבמה ולומר תודה על ההערכה הבלתי הדדית.

אבל לא הכל עסק בקולנוע בטקס הענקת פרסי אופיר, שהנחה גורי אלפי. התכנית האמנותית של הטקס כללה הופעה של המוסיקאים מאחורי "ג'נקשן 48" תאמר נאפר ויוסי צברי, שהתלוננו בשבועות האחרונים כי מנסים לצנזר אותם במוסיקה לטקס. המחלוקת יושבה יום לפני הטקס, ונאפר וצברי ביצעו את השיר "אנא מיש פוליטי" (אני לא פוליטי) ששולב בו קטע מהשיר "תרשום, אני ערבי" בקולו של מחמוד דרוויש. בעקבות כך, שרת התרבות מירי רגב יצאה בהפגנתיות מאולם הטקס.
בהמשך, כאשר רגב עלתה לנאום רגב לפני ההכרזה על זוכה פרס הסרט הטוב ביותר, חלק מאנשי הקולנוע באולם השיבו לה טובה ונטשו הם את האולם. מבין אלו שנשארו באולם, היו שהפריעו וקראו לעבר רגב רבות במהלך נאומה, שכלל גם ביקורת כלפי השימוש בשירו של דרוויש, וביקורת על 'מועדון סגור' של הקרנות והיוצרים שאינם פתוחים לכולם לטענתה.
כאשר הוכרזה זכייתו של "סופת חול" בפרס הסרט הטוב, הוזמן לעלות לבמה הצוות כולו – שכולל שחקנים בדואים וערבים-ישראלים – אך היו מבינהם שסירבו לעלות ולעמוד לצידה של רגב.

רשימת הזוכים המלאה בפרסי אופיר 2016:

הסרט הטוב ביותר
"סופת חול"

הבימוי
עילית זקצר, "סופת חול"

השחקן הראשי
מוריס כהן, "אבינו"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו זוכי פרסי האמי 2016: "משחקי הכס" ו"ויפ" שוב הטובות ביותר

"משחקי הכס". לנה הידי.

הוכרזו זוכי פרסי האמי 2016 (ה-68 במספר), ובראשם "משחקי הכס" (עונה 6) כדרמה הטובה ביותר ו"ויפ" (עונה 5) כקומדיה הטובה ביותר – שתיהן זוכות בפעם השניה ברציפות.
"משחקי הכס" זכתה גם על בימוי ותסריט, וכך הפכה לסדרה המתוסרטת בעלת מספר הזכיות הרב ביותר בהיסטורית פרסי האמי, עם 38 זכיות (השיא היה 37 של "פרייז'ר"). בזירת הקומדיה, כוכבת "ויפ", ג'וליה לואי-דרייפוס, זכתה בפרס השחקנית בפעם החמישית ברציפות.

ארבעת השחקנים וארבע השחקניות שזכו על סדרות דרמה וסדרות קומדיה משחקים ב-8 סדרות שונות. לעומת זאת, "אמריקה נגד או-ג'יי סימפסון" שזכתה במיני הסדרה הטובה ביותר זכתה גם בשלוש קטגוריות של משחק ובתסריט.

הרשתות המובילות במספר הזכיות בפרסי האמי 2016 הן רשת HBO ורשת FX עם 6 זכיות כל אחת (HBO זכתה ב-22 פרסי אמי השנה, כשכוללים גם את פרסי האמי לאמנויות יצירתיות שחולקו לפני שבוע; ולכן היא הרשת המובילה, כש-FX זכתה ב-18 פרסי אמי השנה). נטפליקס יצאה מהטקס הלילה עם 3 פרסים (סך הכל 9 פרסים השנה).

רשימת הזוכים בפרסי אמי 2016:

דרמה

הסדרה הטובה ביותר
"משחקי הכס" – עונה שישית, זכייה שנייה ברציפות

שחקן ראשי
רמי מאליק, "מר רובוט" – הפתעה נחמדה

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

פרסים לסרטים הישראלים "לא פה, לא שם" ו"אנה" מפסטיבל טורונטו 2016

"לא פה, לא שם". מונא חוה, שאדן קנבורה, סאנא ג'ממאליה.

הסרט הישראלי "לא פה, לא שם" של מייסלון חמוד זכה בפרס הרשת לקידום קולנוע באסיה NETPAC במסגרת פסטיבל טורונטו 2016 (ה-41 במספר) בקנדה. עוד, הסרט הישראלי הקצר "אנה" של אור סיני זכה לציון לשבח בפסטיבל.

"לא פה, לא שם" מספר על שלוש צעירות ערביות-ישראליות, החיות בתל אביב – עורכת דין, מוסיקאית לסבית וצעירה דתיה – שהאחרונה מעמתת את שותפותיה עם החיים שהותירו מאחור. בסרט "אנה", יבגניה דודינה מגלמת את אנה, הנשארת לראשונה לבדה, בלי בנה. היא יוצאת למסע קטן בעיירה בה היא חיה, בחיפוש אחר גבר שיעניק לה מגע – גם אם רק לרגע אחד קצר.

בפרס חביב הקהל הראשי של פסטיבל טורונטו זכה "לה לה לנד" של דמיאן צ'זל ובכיכובם של ריאן גוסלינג ואמה סטון. בפרס השופטים שבמסגרת הפלטפורמה, זכה "ג'קי" (ש.ל.ר, Jackie) בכיכובה של נטלי פורטמן.

הוכרזו הסרטים הישראלים ב-10 ש"ח של יום הקולנוע הישראלי 2016

"הלהקה האחרונה בלבנון".

משרד התרבות והספורט, מפעל הפיס והתאחדות ענף הקולנוע הכריזו על הסרטים הישראלים שיוקרנו בעלות של 10 ש"ח בלבד במהלך יום הקולנוע הישראלי 2016 (ה-3 במספר), שנקבע ליום רביעי ה-21.9. לצד 29 הסרטים העלילתיים, לראשונה ישתתפו ביום המוזל גם שני סרטים תיעודיים: "פוטו פרג'" ו"המתנחלים".

הסרטים הישראלים שיוקרנו ב"יום הקולנוע הישראלי 2016

"אבינו", מני יעיש (טרום בכורה)
"אמור", רפאל רביבו (טרום בכורה)
"אנטנה", אריק רוטשטיין (טרום בכורה)
"אנשים שהם לא אני", הדס בן ארויה (טרום בכורה)
"ברש", מיכל ויניק
"ג'נקשן 48", אודי אלוני
"הולכת שבעה", טומי לנג (טרום בכורה)
"הכל שבור ורוקד", נוני גפן (טרום בכורה)
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ברידג'ט ג'ונס בייבי" – ביקורת

"ברידג'ט ג'ונס בייבי". פטריק דמפסי, רנה זלווגר, קולין פירת'.

"ברידג'ט ג'ונס בייבי" הוא סרט מביך, מביש, ילדותי, מיושן. צפוי, תגידו? לא ציפיתי ליצירת מופת, רק קיוויתי לראות משהו מבדר, מצחיק ורומנטי. האם אפשר לכתוב "מתחת לכל ביקורת" בביקורת? אין פה שום דבר מקורי או מרענן; זה לא מהנה, לא מבדר, מיותר וגרוע.

אתחיל דווקא במה שעושים לקראת סוף תהליך של סרט: בשירים. כמו מתרגם שמוציא תרגום ישיר קלוקל באמצעות Google Translate עבד העורך המוזיקלי של הסרט. בשני קטעים סביב מסעדה איטלקית ובעליה יש את השירים That's Amore ו-Mambo Italiano, שירים נפלאים אך שחוקים להפליא. כשמניפים את ברידג'ט וסוחבים אותה יש ברקע את Up Where We Belong הלקוח מתוך "קצין וג'נטלמן" שמסתיים בהנפה דומה. בסרט יש גם להיטים עכשוויים יותר כמו "גנגם סטייל" ושירים של של לילי אלן. אני משער שאם היה קטע שלישי עם האיטלקי היו קונים את הזכויות של Volare. זה חסר השראה, לא מקורי, מעורר שעמום ועצלני, ובכך מתאים בעצם לסרט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הישראלים הדס ירון, מיכאל מושונוב ואורי גבריאל יופיעו לצד חואקין פיניקס ורוני מארה ב"מריה מגדלנה" ההוליוודי

"למלא את החלל". הדס ירון.

השחקנים הישראלים הדס ירון, מיכאל מושונוב, אורי גבריאל, זוהר שטראוס ותאופיק ברהום יופיעו בסרט ההוליוודי "מריה מגדלנה" (Mary Magdalene), לצידם של חואקין פיניקס ורוני מארה המככבים. את הפרויקט מובילים אולפני וינשטיין (The Weinstein Company) של האחים היהודים בוב והארווי וינשטיין.

הסרט מספר על מריה המגדלית, שעל פי ספרי הבשורה הנוצרים היתה נוכחת בצליבתו של ישו, טיפלה בגופתו אחרי שהורד מן הצלב ואף היתה הראשונה לראותו כשקם לתחיה. את תפקידה תגלם מארה, ואילו את תפקיד ישו יגלם פיניקס. ירון ("למלא את החלל") תגלם את גיסתה של מריה, שרה; מושונוב ושטראוס יגלמו את השליחים מתי ויוחנן, בהתאמה; ברהום יגלם את אחיו של ישו, יוסה (ג'יימס). עוד ישראלים שיופיעו בסרט הם צחי הלוי ("בית לחם", "פאודה") ושירה האס ("פרינסס").

הסרט עתיד להיכנס בקרוב לצילומים, עם כוונה לצאת לאקרנים בשנה הבאה. יביים אותו גארת' דיויס, שמציג בפסטיבל טורונטו בימים אלה את סרטו "אריה" (ש.ל.ר, Lion) שלא זכה לאהדה יתרה מצד המבקרים (אך גם לא לעלבונות גורפים).

"לא לנשום" – ביקורת

"לא לנשום". סטיבן לאנג, דילן מינט.

בתור ילד ובהמשך גם בתור מתבגר לא נמשכתי יותר מדי לסרטי אימה. חיבבתי את סדרת "סיוט ברחוב אלם" אבל בעיקר בגלל שפרדי קרוגר הוא דמות קומית אדירה – רק חשבו עליו ב"סיינפלד". אני חושב שהסיבה לכך הייתה שלא היה שם משהו מעבר להפחדות וגועל ויזואלי. ככל שהתבגרתי הבנתי שבניגוד לסרטי אקשן או מד"ב – העובדה שזה לא אמיתי הפריעה לי. הפער בין המציאות לעולם המדומיין שהקולנוע יכול להציע פעל כנגד הסרטים. מנגד סרטי אימה בהם הרוע הוא אנושי כמו "דרך קלוברפילד 10" או "הביקור" הם בעלי הציון הגבוהים ביותר שחילקתי באתר זה. כי ברגע שזה שהגורם המאיים הוא אמיתי גם ההתמודדות איתו אמיתית ומורכבת. "לא לנשום" פועל על אותו עקרון ומזכיר את "דרך קלוברפילד 10": צעירים שמנסים להיחלץ מביתו של אדם מבוגר יותר שהכוונות שלו לא ברורות. אבל ב"לא לנשום" יש רק גורמים אנושיים והמורכבות האנושית שלהם היא מה שהופכת את הסרט למעניין כל כך.

נקודת דמיון נוספת בין השניים היא הבוסריות של הבמאי: במקרה הזה זהו סרטו השני של פדה אלוורז, שלפני כן ביים את הרימייק "מוות רצחני" (Evil Dead). היעדר הניסיון מורגש לפרקים, אבל ללא ספק הוא יודע מה הוא עושה. נכון שהתסריט (שלכתיבתו הוא היה שותף) אינו מושלם. ברם החורים בו לא עצומים, ויותר מכך, הם באים לשרת אמירה קוהרנטית ועלילה הגיונית. אלוורז מפגין וירטואוזיות ומקוריות ויזואלית, שגם אם לעיתים היא מגושמת, תמיד היא נסלחת משום שאינה הורסת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

פסטיבל לוד לסרטים ב-10 ש"ח 2016 יפתח עם הסרט הישראלי "ישמח חתני"

"ישמח חתני".

פסטיבל הקולנוע החברתי לוד לסרטים ב-10 ש"ח 2016 (ה-2 במספר) מתרחב השנה לארבעה ימים, ויפתח עם הסרט הישראלי "ישמח חתני" של אמיל בן שמעון.

עוד בין סרטי הפסטיבל: "מדינת ג'ונס החופשית" הרץ כרגע בבתי הקולנוע ומספר על לוחם חופש (מתיו מקונוהיי) שנאבק בעבדות בארה"ב; הסרט הצרפתי "דם צרפתי" (French Blood) על גלוח ראש גזען ששינה את דעותיו; "מאמינים במשטרה" הישראלי שמעודד גיוס שוטרים מהציונית הדתית; "עיר בעין הסערה" הישראלי על מורכבות החיים בעיר לוד; "ג'נקשן 48" הישראלי על מוסיקאי צעיר ערבי ומאבקו לקבל הכרה; "עניינים שבלב" הישראלי על רופא שמנסה להחיות את הרפואה הציבורית; "העול" (The Burdon) האמריקאי על חלוציות צבא ארה"ב בתחום האנרגיות החלופיות; "חוליגנית" (Hooligan Sparrow) על פעילי המחאה בסין והמחיר שהם משלמים כולל חטיפות ילדים, "שיר ידידות" על הפייטן הידוע רבי דוד בוזגלו ומאבקו לקבל הכרה על ידי הממסד; "החולמים מבבילון" על להקת צעירים יוצאי בריה"מ לשעבר שמנסים לזכות באליפות העולם בבריק דאנס, "מי את" (הקרנה לנשים בלבד) על יתומה ששרדה את מלחמת העולם השניה ולפתע אישה מציגה את עצמה כאימה ומבקשת להעלותה לישראל; "מאנה" (Mena) האתיופי על צעירה שבזמן לימודיה באוניברסיטה מרוחקת, כל משפחתה נרצחת ונבזזת.

פסטיבל לוד יתקיים השנה בין ה-20 ל-23 בספטמבר. "ישמח חתני" יפתח כשבוע מאוחר יותר (29.9) בהפצה רחבה.

אסתי זקהיים נבחרה לראשות ארגון השחקנים שח"ם

אסתי זקהיים. צילום: רפי דלויה.

סגנית יו"ר ארגון השחקנים שח"ם אסתי זקהיים, נבחרה פה אחד לתפקיד יו"ר הארגון במקומו של אוהד קנולר הפורש בתום 4 שנים. זקהיים תהיה האישה הראשונה שתכהן בתפקיד, וסגנה נבחר להיות גיא לואל.