מגזין סרטים (עמוד 208)

"רואה החשבון" – ביקורת

"רואה החשבון". בן אפלק.

כל כמה שנים, לאחר הצלחה של סדרה או סרט, הוליווד מצליחה להשפיע על שוק התעסוקה העולמי. הדבר קרה בשנות השמונים בעקבות "פרקליטי אל.איי", בשנות התשעים זה היה "אי.אר" שהעלה את קרנם של הרופאים ובשנות האלפיים השתייה והסיגריות של "מד-מן" דחפו רבים לעולם הפרסום. ייתכן ובעשור הנוכחי תהיה עלייה בלימודי כימיה, אבל עוד מוקדם לדעת. לנוכח התופעה הזו, אני כבר טוען עשרים שנה שגם התסריטאי הכי מוכשר בעולם לא יצליח לגרום לאנשים לבחור במקצוע ראיית החשבון – זה מקצוע יבש מדי כדי להפוך אותו לקולנועי. והנה, אחרי שנים של המתנה, נדמה שהגיע הסרט שיוכל לגרום לקפיצה בהרשמה ללימודי ראיית החשבון. עם שם פשוט ויבש כמו המקצוע של הגיבור, "רואה החשבון" הוא הפתעה אדירה: סרט אקשן ישיר ופשוט, אבל עם מורכבות ומעט עומק. והכי חשוב, זה אחד הסרטים הכי מצחיקים שראיתי לאחרונה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

רשת AMC האמריקאית מצטרפת לעיבוד "מסודרים" הישראלית עם ערוץ 4 הבריטי

"מסודרים". אסי כהן, מאור כהן, אסף הראל, ערן זרחוביץ'.

רשת הטלויזיה האמריקאית AMC ("המתים המהלכים") מצטרפת לערוץ 4 הבריטי (צ'אנל פור) בעיבוד הסדרה הישראלית "מסודרים" של אסף הראל ומולי שגב. משמעות הדבר היא שהסדרה שמכרה 'קשת' ותהיה בה בעלת זכויות ההפצה הבינלאומיות, תשודר הן באנגליה והן בארה"ב.

הסדרה הישראלית בת שתי העונות ששודרה בזכיינית ערוץ 2 'קשת', סיפרה על ארבעה חברים הייטקיסטים ש'עשו אקזיט' ומכרו את הסטארט-אפ שלהם 'ג'ימלאיה' ב-217 מיליוני דולרים. את ארבעת החברים גילמו אסף הראל עצמו, אסי כהן, מאור כהן וערן זרחוביץ'.

העיבוד הבריטי-אמריקאי נקרא כרגע Loaded, וצילומיו מיועדים להתחיל בחודש הבא, עם כוונה לעלות לשידור במהלך 2017. הוכרז כי יופקו לו 8 פרקים, שהמפיק והתסריטאי הראשי שלהם יהיה ג'ון בראון ("קובה אהובתי").

זהו הגלגול השני של "מסודרים" בארה"ב, אחרי שבמקור נרכשה בידי חברת היצוג, הניהול וההפקה 'לברג" של מארק וולברג וסטיבן לוינסון ("בטיפול HBO", "הפמליה") עבור רשת FOX, אך הפרויקט לא הבשיל להזמנה של עונה מלאה.

סרטים ב-10 ש"ח: יום הקולנוע Movie Time 2016 יתקיים ב-27 באוקטובר

יום הקולנוע Movie Time. תמונה באדיבות יס פלנט.

יום הקולנוע Movie Time 2016 (ה-4 במספר, לא להתבלבל עם יום הקולנוע הישראלי) יתקיים ביום חמישי ה-27 באוקטובר, ובו ימכרו כרטיסים לקולנוע ב-10 ש"ח (או 14 ש"ח לסרטי תלת מימד). רשתות הקולנוע הגדולות משתתפות כולן באירוע (סך הכל 40 בתי קולנוע), וינסו לשבור את השיא של 2014: 175 אלף כרטיסים (או 200 אלף אם שואלים את התאחדות ענף הקולנוע). אשתקד המצב הבטחוני לא איפשר את זה, ונראה עתה האם הקירבה לחג הסוכות לא תפגע ביום המיוחד. בפרסום של היום, חג סוכות כן פגע: הדבר נשמר בסוד עד להיום, יומיים לפני האירוע עצמו!

הוכרזו זוכי פסטיבל חיפה 2016: "עניינים אישיים" הטוב ביותר; פרס לחשוד בפלילים משה איבגי

"מלחמת 90 הדקות". נורמן עיסא, משה איבגי. צילום: גלית רוזן

הוכרזו הזוכים בפרסי פסטיבל חיפה 2016 (ה-32 במספר), ובראשם קטף הסרט "עניינים אישיים" של מהא חאג' את פרס הסרט העלילתי הטוב ביותר. חבר השופטים שמנה את העורכת ערה לפיד (יו"ר), הבמאית האנגליה מרתה פיינס, הבמאי תום שובל, עוה"ד אורנה לין והבמאי תאופיק אבו ואיל, נימקו את בחירתם: "יצירה שכל כולה אהבת אדם, קולחת ומצחיקה, שובת לב וטובת לב, פסיפס אנושי, מקומי ואוניברסאלי בן זמננו." פרס נוסף שנכבש על ידי הבמאיות הערביות-ישראליות הוא פרס הביכורים שהלך ל"לא פה, לא שם" של מייסלון חמוד, והשחקן הערבי-ישראלי נורמן עיסא קטף את פרס השחקן הטוב ביותר על הופעתו ב"מלחמת 90 הדקות". את הפרס חולק עיסא עם שותפו לסרט, משה איבגי, שחשוד בעבירות מין. את בחירתם בצמד, נימקו השופטים: "רק משחק רציני ואיכותי יכול להביא לתוצאה מצחיקה כל כך שממחישה את האבסורד במציאות של הסכסוך הישראלי פלשתיני על המסך ובכלל."

איבגי מופיע בקולנוע ובטלויזיה הישראלים כבר עשורים, וקשה לחשוב על פרס תרבות שפסח עליו. עם זאת, בימים אלו הוא חשוד בפלילים, ומן הראוי היה לפסול אותו ממועמדות לפרס מראש, ולא להשאיר את ההחלטה לשיקולים אמנותיים בלבד. גם אם תעשית הבידור הישראלית היא יחסית סלחנית למעשי פלילים, בטח כנגד נשים (מישהו אמר שמוליק קראוס?), הבחירה באיבגי תוך כדי ההליכים הפליליים שמתנהלים בימים אלה (ולא כבדרך כלל, עם התירוץ שעבר זמן ומי זוכר), היא בבחינת שפל מדרגה חדש, ועצוב עוד יותר ששלוש מחמשת השופטים בתחרות הן נשים. אמנם כל אדם חף מפשע עד שהוכחה אשמתו, אך מן הראוי להמתין לפני חלוקת שבחים וכסף לסיום הבדיקה הפלילית, שמצאה כבר תשתית ראייתית להעמדה לדין.

רשימת הזוכים בפרסי פסטיבל חיפה 2016:

הסרט העלילתי הטוב ביותר
"עניינים אישיים"

סרט ביכורים
"לא פה, לא שם"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"השכנים של ג'ונס" – ביקורת

"השכנים של ג'ונס". גל גדות.

"השכנים של ג'ונס" הוא אמנם סרט טיפשי להחריד, אבל הוא גם מצחיק בצורה מפתיעה. הסרט שמתיימר להיות שילוב בין מותחן ריגול לבין קומדיה לא מצליח לדבוק בצידו הרציני, אך מרוויח את נקודות הזכות שלו כקומדיה על האנשים הרגילים. מבחינות רבות נראה כי קהל היעד של הסרט הוא זוגות בגילאים 35-50 שיוכלו להזדהות עם גיבוריו מצד אחד, אבל יידעו להנות מהשטויות המוגזמות שמתרחשות על המסך. אם זה אכן הכיוון שעליו חשבה ההפקה – היא פגעה בול.

את הסרט ביים גרג מוטולה, שביים בעבר קומדיות כמו "פול" ו"סופרבאד". גם הפעם מוטולה משלב בעלילה גיבורים לא-יוצלחים כדי להצחיק, ומוסיף גם את אלמנט הריגול ואת השעמום של הפרברים. ברם לא חיבור הנושאים הוא שפוגע בסרט כמו חיבור הסגנונות: לצד ההומור הטיפשי אך המוצלח, הסרט מנסה לשלב גם אקשן ודרמה ובשני אלה נכשל באופן מובהק.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ג'ק ריצ'ר 2: אין דרך חזרה" – ביקורת

"ג'ק ריצ'ר 2: אין דרך חזרה". טום קרוז.

את השם של הסרט החדש בכיכובו של טום קרוז, "ג'ק ריצ'ר: אין דרך חזרה" ניתן לפרש באופן מטא-קולנועי המתייחס לקריירה של קרוז. עד הסרט הזה ולמרות שהוא כבר בגיל של רוב חברי "הבלתי נשכחים" (ואף מבוגר מחלקם), הוא ממש לא במעמד נשכח. נכון שרוב הסרטים שהוא מופיע בהם דורשים ממנו מאמץ גופני רב (קרוז, הנמצא באמצע העשור השישי של חייו ידוע כשחקן המבצע את הפעלולים שלו בעצמו) אבל היו עם קלאסה כלשהי. אבל בסרט ההמשך של ג'ק ריצ'ר יש הרגשה של עייפות. החל מחוסר המורכבות של הדמות ועד לכמות סצנות האקשן בו. האם הגיל של קרוז נותן את אותותיו? אם לא על הפנים שלו אז לפחות על היכולות שלו. בניגוד לסרט הקודם בסדרה שהיה פשוט ומרענן, כאן נראה שכולם עובדים על אוטומאט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרטים הזרים שמתמודדים על המועמדות לאוסקר 2017

"סופת חול". צילום: ורד אדיר

יחד עם "סופת חול" הישראלי מתמודדים סרטים מ-84 מדינות על חמשת המקומות בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר של פרס האוסקר 2017. בכך נשבר מספר השיא של 83 סרטים מלפני שנתיים [עדכון: בעקבות פסילת הסרט הארמני ירד המספר ל-82 סרטים, עדיין אחד יותר מהשיא הקודם]. תשעת המתמודדים הסופיים ייקבעו ב-17.1.17 וחמשת המועמדים הסופיים יוכרזו יחד עם המועמדים בכל הקטגוריות שבוע לאחר מכן. הטקס עצמו יתקיים ב-26.2.

בכל שנה יש כמות נכבדה של סרטים שמתרחשים על רקע מלחמה כלשהי, לעתים קרובות מלחמת העולם השנייה. השנה יש לא מעט סרטים כאלו, והשנה בולטת נוכחות של סרטים שצולמו בשחור-לבן ("אידה" הפולני, שזכה לפני שנתיים, היה בשחור-לבן), סרטים על מסעות של ילדים בעקבות מות הורה שלהם ויותר סרטי תעודה מהרגיל.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

עברו של במאי "לידתה של אומה", נייט פרקר, באונס רדף אותו אל כישלון בקופות

"לידתה של אומה". נייט פרקר במרכז.

על אף הביקורות המשבחות, ההקרנות המוצלחות בפסטיבלים והציפיות לאוסקר, הסרט "לידתה של אומה" של נייט פרקר כשל לעמוד בציפיות הקופתיות, והכניס בצפון אמריקה רק כ-7 מיליון דולרים. לקראת סוף שבוע הבכורה של הסרט, עודכנו התחזיות להכנסות בגובה 8 מיליון דולרים לפחות, שאף גובו בליל פתיחה מוצלח-יחסית של 2.6 מיליון דולרים (על פי הערכות), אך בסופו של דבר הסרט הכניס פחות משצפו לו כאמור.

לא ניתן להניח את האצבע על הסיבה המדויקת שבגינה הסרט כשל לעמוד בציפיות. החשד המובהק ביותר הוא מעורבותו לכאורה של במאי הסרט באונס בשנת 1999. פרקר וחברו (שאף חולק איתו קרדיט בכתיבת "לידתה של אומה") הואשמו באונס של חברתם ללימודים באוניברסיטת פנסילבניה. פרקר זוכה, ואילו חברו הורשע עם עונש מאסר, אך במשפט חוזר התהפכה ההחלטה וגם הוא זוכה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מוצאים את דורי" חצה את רף מיליארד הדולרים

"מוצאים את דורי".

סרט האנימציה לכל המשפחה "מוצאים את דורי" מבית דיסני-פיקסאר הצליח לחצות את רף מיליארד הדולרים (1,001.5 מיליון) בהכנסות מסביב לעולם. על אף ששבר את שיא ההכנסות לסרט אנימציה בסופ"ש הבכורה, נדרשו גם ל"מוצאים את דורי" 17 שבועות כדי להגיע ליד הנכסף, בדומה ל"זוטרופוליס" לפניו. "דורי" הוא סרט האנימציה החמישי בכל ההיסטוריה שהכניס מעל מיליארד דולרים (ללא אינפלציה) אחרי "לשבור את הקרח" (1.277 מ"ד), "זוטרופוליס" (1.023 מ"ד), "המיניונים" (1.159 מ"ד) ו"צעצוע של סיפור 3" (1.063 מ"ד). הוא הסרט השלישי השנה שמגיע להישג, ושני חבריו האחרים גם הם מבית דיסני – "זוטרופוליס" ו"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים". כעת 12 מ-27 הסרטים בטבלת המיליארד שייכים לאולפני דיסני.

מתוך הכנסותיו של "דורי", 517 מיליון דולרים הגיעו מחוץ לצפון אמריקה, ואילו 485 מיליון הדולרים הנותרים הגיעו מתוך צפון אמריקה, שם הוא הפך לסרט המכניס ביותר ב-2016.

"הבחורה על הרכבת" – ביקורת #2

"הבחורה על הרכבת". אמילי בלאנט.

"הבחורה על הרכבת" שמספר סיפור דרך נקודת מבטן של שלוש נשים שונות, לא מצליח למצות עד תום העיקרון בו בחר וכתוצאה מכך הוא מבולגן ולא תמיד ברור מה עומד מאחוריו.

הסרט מבוסס על רב מכר באותו שם שכתבה פולה הוקינס. אולי אין קשר בין הדברים אבל ייתכן וסרט שנכתב על ידי אישה ורוב הדמויות בו הן נשים, גם עדיף היה שיבוים על ידי אישה. הדבר אולי היה תורם לחדד רגישויות מסוימות שגבר, לא משנה כמה רגיש הוא, כנראה לא יצליח להזדהות איתן ולתרגם לעשייה קולנועית.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הבחורה על הרכבת" – ביקורת #1

"הבחורה על הרכבת". אמילי בלאנט.

"הבחורה על הרכבת" הוא מותחן על פי רב מכר, שבעוד יש במרכזו תעלומה מותחת, היה יכול להיות הרבה-הרבה יותר טוב בידיים של במאי טוב, עם קצב מהיר יותר, מעט יותר תחכום, פחות הנגשה לקהל ועריכה מהודקת יותר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

HBO תשתף פעולה עם קשת, יוסף סידר, חגי לוי ונח סטולמן בהשראת רצח שלושת הנערים הישראלים

"הערת שוליים". יוסף סידר.

רשת הטלויזיה האמריקאית HBO תשתף פעולה עם שידורי קשת הישראלית בסדרה למסך הקטן ש'שואבת השראה' מרצח שלושת הנערים הישראלים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח. את הסדרה יביים יוסף סידר ("הערת שוליים" ובקרוב הקו-פרודוקציה הישראלית-אמריקאית "נורמן") על פי תסריט מאת חגי לוי ("הרומן", "בטיפול") ונח סטולמן ("עקרון ההחלפה", "תמרות עשן").

עלילת הסדרה תתמקד בסוכן שב"כ דתי שרצח הנערים הישראלים מעלה בו תהיות רבות על אמונתו וזהותו. הסדרה הוזמנה מראש לעשרה פרקים ללא צורך בפיילוט (הישג מדהים לכשעצמו), ותצטלם בקיץ 2017 בישראל.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »