מגזין סרטים (עמוד 237)

פרס ישראל יוענק לצלם הקולנוע דוד גורפינקל

"".

דוד גורפינקל משמאל, על סט הצילומים של "האסונות של נינה". צילום: יוני המנחם

פרס ישראל לשנת 2015 בתחום אמנות הקולנוע יוענק לצלם הותיק דוד גורפינקל. את הפרס, שעמד השנה במרכזה של סערה פוליטית, בחרה להעניק לגורפינקל ועדה שבראשה עמד השחקן והזמר יהורם גאון, ולצידו הבמאי פרופסור רם לוי, מנכ"ל רשות השידור לשעבר מרדכי שקלאר והבמאי דרור סבו. הועדה נימקה את בחירתה באומרה כי "הפרס מוענק לו על כברת הדרך המפוארת וחותמו הבלתי מעורער בתעשית הקולנוע הישראלי. דמות שמלווה כצלם יוצר את הסרט הישראלי מיום היווסדו. דוד הוא צלם צייר המשתמש באור הקשה, הארץ-ישראלי, כתשתית צילומית אמנותית. פס קול מצולם של רוב התחנות המשמעותיות בהיסטוריה הישראלית. דוד הוא אמן שעסק ועוסק במשך חייו המקצועיים בשטח הקולנוע המסחרי לצד הנסיוני והחתרני."

גורפינקל בן ה-76 החל את דרכו המקצועית זמן קצר לפני שירותו הצבאי, כשעבד כשוליה לעוזר צלם באולפני גבע. הוא התגייס ליחידת ההסרטה של דובר צה"ל, ולאחר שחרורו שב לאולפני גבע כצלם של יומני גבע וסרטים הסברתיים תעמולתיים. בגיל 26 החל בצילום סרטי קולנוע עלילתיים, בהם "חור בלבנה", "הקרב על היעד" ו"דליה והמלחים". אחרי אלו, צילם בין היתר "חגיגה בסנוקר", "הצילו את המציל", "מחץ הדלתא", "שחור", "עץ הדומים תפוס",  ו"האסונות של נינה".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הדוב פדינגטון" – ביקורת

"הדב פדינגטון".

"הדב פדינגטון".

"הדוב פדינגטון" הוא סרט מקסים לכל המשפחה. שבוע אחרי שיצא בארץ "סינדרלה" עם תסריט חסר מעוף ושום רגע מקורי או ממש מצחיק בו, מגיע לארץ "הדוב פדינגטון" שההשקעה האדירה והעדינות הרבה שבו ניכרות. "הדוב פדינגטון" מלא דמיון, רגעים עם רעיונות יפים. כל מה שהיה חסר ב"סינדרלה": מעוף, מקוריות והומור, יש בסרט הזה. הוא מוקרן בארץ באנגלית ובדיבוב לעברית.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הסרטים הישראלים בפסטיבל דוקאביב 2015: שחקניות מרוששות, מחתרת ניאו-נאצית רוסית, הורי מתאבדים וגואל רצון

"קרדיט לרצח".

"קרדיט לרצח". צילום: יונתן צ'רני

הוכרזו 13 הסרטים המשתתפים בתחרות הישראלית של פסטיבל דוקאביב 2015 (ה-17 במספר) לסרטי תעודה, ובינהם "מרוששות" על השחקניות שירדו לעוני סמדר קלצ'ינסקי, דיאן האריס, ענת חלפין וענת גלילי; "17 התחלות על טליה" על השחקנית טליה שפירא ז"ל; "קרדיט לרצח" על מחתרת ניאו-נאצית רוסית; "סוף הנפילה" על המשוררת דליה רביקוביץ'; "על כורחך" על הורים מהקיבוץ ששניים מבניהם התאבדו בצבא; ו"חרוט בגופי" על נשים שנמלטו מגואל רצון.

הפרס הראשי בתחרות הישראלית עומד בגובה 70 אלף ש"ח, ויוענקו עוד פרסים כגון היוצר המבטיח, התחקיר, ולראשונה גם פרס ההלחנה. עוד, נוצרה גם מסגרת תחרותית חדשה לתרבות המקומית על גווניה וגיבוריה, ובה יתחרו 5 סרטים חדשים העוסקים במורשת של גיבורי תרבות על פרס בגובה 10,000 ש"ח.

פסטיבל דוקאביב יתקיים השנה בין ה-7 ל-16 במאי, בסינמטק תל אביב, נמל תל אביב, כיכר הבימה, "בר קיימא" בשכונת פלונטין, גינת לוינסקי, המרכז היהודי-ערבי ביפו, ולראשונה גם במכללת עלמה, בשכונת התקווה ובשכונת יד אליהו. צריך להוקיר כבוד רב למארגני הפסטיבל, שמשתדלים להביא את הקולנוע התיעודי הישראלי לקצוות מרחיקים באוכלוסיה הישראלית, החל מהשכונות החדשות הנכללות ועד למקומות הגיאוגרפים המרוחקים בארץ (עם פסטיבל דוקאביב נגב והגליל).

"סינדרלה" – ביקורת

"סינדרלה". לילי ג'יימס.

"סינדרלה". לילי ג'יימס.

אין הרבה חדש ב"סינדרלה" החדש, מלבד גישה חיובית מאוד של אלה, שנקראת סתם בלי סיבה לפעמים גם סינדרלה. הסרט הוא גרסה חיה -ללא השירים- של הסרט המצויר של דיסני מ-1950. הסרט אינו העתק אחד לאחד, ואת הרגע התסריטי הפשוט והמוצלח ביותר מהגרסה המצוירת לא שחזרו בסרט הזה.

אין ספק שהשקיעו בתלבושות המרהיבות יותר מאשר בתסריט חסר המעוף שכתב כריס וייץ (שכתב וביים את "מצפן הזהב" ואת "רווק פלוס ילד" עם יו גרנט). יש הקדמה ארוכה להפליא, בעיקר בימים אלו שהכול מהיר וקצרצר. זה אמור להיות טוב ש"לוקחים את הזמן", אבל זאת אקספוזיציה שאתה בעיקר מחכה שתיגמר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הרוצח שנעצר בעקבות מיני-סדרה "הג'ינקס" של אנדרו ג'רקי ב-HBO

"הג'ינקס".

"הג'ינקס". רוברט דרסט.

הבמאי אנדרו ג'רקי ("לתפוס את הפרידמנים") חקר במשך 7 שנים פשעים לא מפוענחים שהחשוד בביצועם היה רוברט דֶרְסְט, ותיעד זאת במסגרת המיני-סדרה "הג'ינקס". כך, בנה ג'רקי אמון מול הפושע-לכאורה, עד שזה חשף פרטים שהובילו את המשטרה לראיות חדשות הקושרות אותו אל זירות רצח – כך שהרשויות האמריקאיות עצרו אותו בשבת (14.3) ומנהלות חקירה מחודשת.

במיני-סדרה נחשפים אלפי מסמכים חבויים, תיקים משטרתיים והקלטות מבית הכלא המקשרות את דרסט ל-3 מקרי רצח בארה"ב. דרסט, נצר לשושלת עשירה שנודע בכינוי "הרוצח הקְרוֹס-דְרֶסֶר" מדבר בכנות מפתיעה, תוך שהוא חושף סודות על תיקים שהשלטונות עומדים מולם אובדי עצות כבר 30 שנה. בפרק האחרון ששודר בארה"ב ביום שבת, חשף כאמור דרסט פרטים שהובילו את המשטרה לראיות חדשות הקושרות אותו מחדש אל זירת הרצח. סיפורו שימש את ג'רקי גם לבימוי הסרט העלילתי "כל הדברים הטובים" בו גילם אותו ריאן גוסלינג, ואת אישתו שנעלמה ומעולם לא נמצאה, גילמה קירסטן דאנסט.

"הג'ינקס" תעלה לשידור בארץ בערוץ yes-דוקו החל ב-19.4, כל יום א' בשעה 22:00. כמו כן ניתן יהיה לצפות בכל הפרקים בחינם ב-yes VOD החל מה-5.4 חוה"מ פסח.

אשת הקולנוע וכלת פרס ישראל ליה ון ליר הלכה לעולמה

ליה ון ליר. cc-by-nc-sa Ben Kelmer

ליה ון ליר. cc-by-nc-sa Ben Kelmer

אשת הקולנוע, ממיסדי סינמטקים תל אביב, חיפה וירושלים, ארכיון הסרטים בירושלים ופסטיבל הסרטים בירושלים, וכלת פרס ישראל ליה ון ליר הלכה לעולמה. היא נפטרה בשישי בערב (13.3) בבית החולים שערי צדק בירושלים.

"מלון מריגולד האקזוטי השני" – ביקורת

"מלון מריגולד האקזוטי השני". מגי סמית'.

"מלון מריגולד האקזוטי השני". מגי סמית'.

"מלון מריגולד האקזוטי" הראשון היה סרט טוב מאוד, מעניין, מצחיק, מרגש, כמו שסרט צריך להיות ואחד הטובים ב-2012. בניגוד לסרטים של פעולה, קומדיה, מדע בדיוני ואימה, נדיר שעושים סרט המשך לסרט דרמה. שמחתי לשמוע שעושים לסרט הבריטי החביב סרט המשך. ואז ראיתי את הסרט, לצערי.

"מלון מריגולד האקזוטי השני" (2015) הוא סרט גרוע מאוד, לא בשל האכזבה וללא השוואה לסרט הראשון: הוא צפוי, חוזר על עצמו, בקושי מצחיק, משעמם (אלא אם ממש מרתק בעיניכם לראות הודים רוקדים בחתונה הודית מלאה אנשים שאתם לא מכירים).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרט "המעצר" שבוחן מה אם הערבים היו כובשים את ישראל, לפסטיבל טרייבקה 2015

"המעצר".

"המעצר".

הסרט הישראלי הקצר "המעצר" של יאיר אגמון מבית הספר סם שפיגל, התקבל לתחרות הקולנוע הקצר של פסטיבל טרייבקה 2015 (ה-14 במספר) בניו יורק, ארה"ב.

הסרט מתאר מצב הפוך בו הצבא הפלשתיני היה הכובש בישראל, והיה רודה במשפחות יהודיות. "כבר בזמן שירותי בצבא כקצין ביחידה קרבית," מסר הבמאי אגמון, "וביצעתי מעצרים רבים בעיר שכם ובכפרים הסמוכים לה, התעסקתי בשאלה 'ומה אם זה היה הפוך?' אני זוכר את עצמי בודק את התעודות של הערבים, וחושב לעצמי 'ומה אם זאת הייתה אמא שלי שעומדת כאן, מול חייל פלשתיני?' כשהתחלתי את לימודי הקולנוע שלי, נחשפתי למרחב קולנועי ישראלי – עצום ומשפיע ש'חוגג' על הכיבוש. אינספור במאים שמאלנים, ביימו אין-ספור סרטים שמאלניים, על חיילים רכים והומניסטים, שההקשר הפוליטי והצבאי שבו הם נתונים – הופך אותם לאלימים. הז'אנר הפך לקלישאה. די מהר הבנתי שהבמאים השמאלנים הללו לא באמת רוצים שהכיבוש יפסק. הרי בלעדיו – על מה הם יעשו סרטים?"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

המפיק הישראלי-הוליוודי דני לרנר הלך לעולמו

"".

דני לרנר (מימין) על סט צילומים.

המפיק הישראלי-הוליוודי דני לרנר הלך לעולמו ביום ה' האחרון (5.3) לאחר מאבק במחלת הסרטן, והוא בן 62.

לרנר נולד ב-1952 בישראל וגדל בחיפה. כשבגר, עבר לדרום אפריקה עם אחיו הגדול אבי לרנר, ויחד הם רכשו רשת בתי קולנוע, והתרחבו גם להפצת סרטים ולהפקתם. בשנת 1992 הקימו בלוס אנג'לס את אולפני נו-אימג' (Nu Image) יחד עם דני דימבורט וטרוור שורט, וכעבור 4 שנים הקימו כל השותפים יחד גם חברת בת בשם סרטי מילניום (Millennium Films) שהתמחתה ביצירת סרטי אקשן ("הבלתי נשכחים", "קונאן הברברי" של 2011 ועוד).

וויל סמית' מנסה לחזור לתואר השחקן השחור שמאחד את הקהלים ושובר קופות

"פוקוס". וויל סמית'.

"פוקוס". וויל סמית'.

לשחקן וויל סמית' היו פלופים בקריירה, אבל הדחיפה העצומה שניסה לתת לקריירה של בנו, ג'יידן, עם "קראטה קיד" (2010) ו"העולם אחרי" (2013) עשויה היתה לשבור אותו. לפי נתוני הקופות בארה"ב מסוף השבוע, נראה שסמית' האב עוד לא גמר את הסוס, והחלטתו לככב ב"פוקוס" עשויה להשתלם ולבנות מחדש את אמון הקהל בו. סופ"ש הבכורה של הסרט הזה, הראשון שעשה ומיועד למבוגרים (דירוג R) מאז "בחורים רעים 2" (2003), הכניס לקופת הסרט על פי הערכות כ-19.1 מיליון דולרים. הסרט אמנם נמצא בחציון הנמוך של ההכנסות שהביא סמית' בסרטים בכיכובו, אבל האקלים הקופתי עכשיו הוא לא אוהד במיוחד: "צ'ארלי מרדכי" עם ג'וני דפ פתח עם כ-7.7 מיליון דולרים והמותחן "בלאקהאט: פירצה ברשת" עם כריס המסוורת' פתח עם נתון דומה. מנגד, הסכום איתו פתח "פוקוס" דומה לסכום שפתח איתו "טיפש, מטורף, מאוהב", הסרט הקודם מאותו צמד הבמאים.

וויל סמית' מלהטט פחות-או-יותר בכל הקריירה הקולנועית שלו, בין סרטי אולפנים גדולים ועתירי פרסום ("אני האגדה", "הנקוק") לבין סרטים אישיים יותר ("שבע נשמות", "המרדף לאושר") שעדיין מצליחים לגרור אנשים רבים לקולנוע. סרטי האולפנים שלו כמעט תמיד הצליחו לעלות מעל 40 מיליון הדולרים בסופ"ש הבכורה, וגם סרטיו האישיים גרפו רווחים נאים בקולנוע (כ-15-2 מיליון דולרים בסופ"ש הבכורה). ההישג הזה לא ברור מאליו כשמדובר על ארה"ב ועל שחקן שחור שעומד בראש כל הסרטים הללו. אין עוד שחקן שחור שמיתמר לגבהים הללו בקופות, כולל דנזל וושינגטון הותיק, שרק בשנת 2007, סרט בכיכובו – "אמריקן גנגסטר" – הצליח לעבור את 40 מיליון הדולרים בסופ"ש הבכורה (ומאז עשה זאת רק עוד פעם אחת, ב-2012, עם "טעון הגנה").

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"בית הקלפים 3" – ביקורת

"בית הקלפים". קווין ספייסי, רובין רייט.

"בית הקלפים". קווין ספייסי, רובין רייט.

בסוף העונה השניה הוכתר פרנק אנדרווד לנשיא ארה"ב של "בית הקלפים", ובפתח העונה השלישית והחדשה אנו רואים אותו מגיע להראות כבוד לאביו המנוח, רק כדי למצוא אותו משתין על המצבה. המרדף אחרי הכוח בכל מחיר הוא מה שעושה את "בית הקלפים" לסדרה מוצלחת כל כך (וגם "בוס" שלא זכתה לבאזז שלה, אך היתה מוצלחת לא פחות), אבל אחרי סצינת פתיחה כה נבזית, וככל שהפרק מתקדם, אנו אט אט מבינים כי תאבי הכוח – גם פרנק שהצליח להגיע לנקודת השיא של הכוח – פתאום לא נראים כל כך עוצמתיים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

לאונרד נימוי, "ספוק" מ"מסע בין כוכבים", הלך לעולמו

"סטארטרק". לאונרד נימוי.

"סטארטרק". לאונרד נימוי.

השחקן לאונרד נימוי, שזכור בעיקר מהדמות "ספוק" המיתולוגית בסדרות הטלויזיה והקולנוע של "מסע בין כוכבים", הלך לעולמו והוא בן 83. הוא סבל ממחלת ריאות חסימתית כרונית ואושפז בתחילת השבוע בשל החמרה בתסמיניה, עד שמת אתמול (ו').

נימוי, בן למהגרים יהודים מברית המועצות שנולד בבוסטון, ארה"ב, החל את קריירת המשחק שלו בשנות ה-1950 עם תפקידי אורח ב"בוננזה", "אזור הדמדומים" ו"הבלתי משוחדים". הוא הפך למורה למשחק, וב-1964 נכנס לראשונה לדמות קצין המדע הוולקני-אנושי של ספינת החלל האנטרפרייז, "ספוק", בפרק הבכורה של סדרת הטלויזיה "מסע בין כוכבים". הדמות הפכה למזוהה כל כך עם נימוי, עד שהוא חווה מערכת יחסים לא פשוטה איתה – שהביאו אותו לכתוב שתי אוטוביוגרפיות: "אני לא ספוק" (1977), ו"אני ספוק" (1995). על אף שהיה כה מזוהה עם הדמות, נימוי כן גילם דמויות אחרות, כגון בסרטים "פלישת חוטפי הגופות" (1978), "אישה ושמה גולדה" (1984) ו"שלושה גברים ותינוקת" (1987). הוא גם גילם את עצמו בסדרות כגון "משפחת סימפסון" ו"המפץ הגדול".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »