מגזין סרטים (עמוד 255)

הסרט הישראלי "אפס ביחסי אנוש" נמכר להפצה בארה"ב

"אפס ביחסי אנוש". דאנה איבגי, נלי תגר.

"אפס ביחסי אנוש". דאנה איבגי, נלי תגר. צילום: ערן כהן

סרט הקומדיה הישראלית "אפס ביחסי אנוש" של טליה לביא נמכר להפצה בארה"ב. את הסרט תפיץ בארה"ב 'צייטגייסט פילמס' (Zeitgeist Films), שהפיצה בין היתר את הסרטים הישראלים: "מדוזות" ו"מסעות ג'יימס בארץ הקודש".

עלילת "אפס ביחסי אנוש" מתרחשת בבסיס צבאי גדול בדרום הארץ, בו מיטב חיילנו עסוקים באימונים ובפעילות מבצעית, אך נדמה שהדרמה האמיתית מתרחשת בשלישות: הביקורת השנתית אמורה להתרחש בעוד שבועות ספורים, אך בנות המשרד הצעירות והוותיקות – עסוקות כל אחת בדרמה הפרטית שלה. לפני שבועות ספורים קטף הסרט שני פרסים בפסטיבל טרייבקה 2014 בניו יורק: פרס הסרט העלילתי הטוב ביותר ופרס היצירה הנשית על שם נורה אפרון.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו זוכי פסטיבל דוקאביב 2014: "תקופת מבחן" הטוב ביותר (עודכן)

"תקופת מבחן".

"תקופת מבחן".

הוכרזו זוכי הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי דוקאביב 2014 (ה-16 במספר): "תקופת מבחן" של אביגיל שפרבר הוא הסרט הישראלי הטוב ביותר (בסך 70 אלף ש"ח) ו"הכיכר" של ג'יהאן נג'ים" הוא הסרט הזר הטוב ביותר.

בתחרות הישראלית שפטו היוצר הישראלי דוד אופק, המפיקה הישראלית אורית זמיר, ריאן הרינגטון ממכון טרייבקה, לזלי ושו מחברת ההפצה האירופאית 'פסטיבל אג'נסי' ופול סטרוץ מפסטיבל הקולנוע אמת/שקר. השופטים בחרו ב"תקופת מבחן" "על הקולנוע הנועז, המשלב עושר עלילתי עם אמת דוקומנטרית," נימקו. "הקרבה האינטימית וההבנה העמוקה של מורכבות מושג המשפחה, יוצרים דיוקן אישי יוצא דופן, שמצליח להציף תמות אוניברסאליות מנקודת מבט יחודית."

רשימת הזוכים בפרסי דוקאביב 2014:

התחרות הישראלית

הסרט הישראלי הטוב ביותר
"תקופת מבחן", אביגיל שפרבר

הסרט הישראלי הטוב ביותר – ציון לשבח
"החיים על פי אוהד", ערי דניאל ארליך

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"קשרי דם" – ביקורת

"קשרי דם". קלייב אוון.

"קשרי דם". קלייב אוון.

את "קשרי דם" החדש אפשר לתאר בגסות כמו מפגש לא מוצלח בין שני הסרטים "חלום אמריקאי" ו"הלילה הוא שלנו". קחו מהראשון את הדגש החזק על שנות ה-70' (מינוס האפיל הסקסי), ומהשני את הרעיון של שני אחים הנמצאים משני צדי החוק, וחסכתם לכם טיול לקולנוע. למרות הניסיון לשחזר את הקסם המיוחד של התקופה ולהציע עלילה בגובה העיניים, הסרט נכשל כבר מרגע הליהוק. ארוך מדי, חסר מיקוד ובעיקר פשוט קלוש, "קשרי דם" אינו מצליח לעורר ענין.

העובדה שבמאי הסרט הוא השחקן הצרפתי גיום קאנה ("אתמול בלילה", "להתראות"), מסבירה משהו על תהליך הולדתו של "קשרי דם". למעשה מדובר ברימייק לסרט צרפתי בעל אותו השם (בצרפתית- Les Liens du san), אשר יצא ב- 2008 ובו כיכב גיום עצמו. כעת בתפקיד הבמאי, עולה השאלה האם הסיבה לשחזור היא רק הסיבה השכיחה של הנגשת יצירה, שהוכחה כמוצלחת, לקהל רחב יותר (AKA קהל אמריקאי שלא אוהב את המסך שלו באירופאית)? מאחר והסרט המקורי לא היה שובר קופות מיוחד וכמו כן, עברו כבר כמה שנים מאז שיצא לקולנוע, נראה שאכן הסיבה לתרגום טמונה במקום אחר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ערבים רוקדים" של ערן ריקליס יפתח את פסטיבל ירושלים 2014

"ערבים רוקדים". דניאל קיציס, תאופיק ברהום.

"ערבים רוקדים". דניאל קיציס עם תאופיק ברהום. צילום: איתן ריקליס

הסרט הישראלי "ערבים רוקדים" של ערן ריקליס יפתח את פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים 2014 (ה-31 במספר), ואילו הסרט היפני "הרוח העולה" של היאו מיאזקי ינעל את הפסטיבל.

"ערבים רוקדים" מבוסס על ספרו של סייד קשוע ומספר על איאד (תאופיק ברהום), ילד ערבי מטירה שנשלח על ידי הוריו ללמוד בפנימייה יהודית יוקרתית בירושלים שם הוא מוצא את עצמו מתמודד עם סוגיות של שפה, תרבות וזהות. הוא מנסה לשרוד ולמצוא את דרכו במקום בו מתנהלת מלחמה תמידית. איאד מרגיש זר ומנוכר ומבין שעל מנת להתקבל כשווה בין שווים, להפסיק להיתפס כחשוד, ובשביל לעבוד, לאהוב ובעיקר להרגיש שייך – עליו להקריב את עצמו. "הרוח העולה" עוקב אחר סיפור חייו של ג'ירו, שמילדות חולם לטוס במרומים ולתכנן מטוסים בהשראת מהנדס התעופה האיטלקי הנודע קפרוני. ראייתו לקויה ולכן הוא אינו יכול להפוך לטייס של ממש, אך ב-1927 הוא מצטרף ליחידת התעופה של חברת הנדסה יפנית גדולה. תוך זמן קצר כולם מבינים כי מדובר בגאון אמיתי, והוא נהפך לאחד ממהנדסי המטוסים המבריקים והמוערכים ביותר בעולם.

פסטיבל ירושלים יתקיים השנה בין ה-10 ל-20 ביולי בסינמטק ירושלים ובמוקדים נוספים ברחבי העיר.

"שכנים" – ביקורת #2

"שכנים". זאק אפרון, סת' רוגן.

"שכנים". זאק אפרון, סת' רוגן.

המסר שעולה מ"שכנים" הוא מעט מטריד: עד שלא תגור מול בית אחווה של תלמידי קולג' שירעישו כל כך עד שביתך התינוקת לא תרדם, לא תדע מה המשמעות של להיות הורה. מאחר ואני בגיל של גיבורי הסרט, אני צריך להתחיל לחשוב על מקום מגורים חדש בקרוב. ואם המסר הזה היה נארז בסרט מצחיק, אז הבעייתיות של המסר היו מורגשות פחות. אך כשרוב הבדיחות הטובות נמצאות בטריילר – הדבר הופך למעיק.

את הסרט ביים ניקולאס סטולר שמגיע עם רקורד מרשים של קומדיות עם גוון רומנטי ("קח את זה כמו גבר", "עד החתונה זה יעבור") בהם הדרמה הייתה שקול לקומידה, במקרה זה מערכות היחסים שטחיות ולא רציניות, ומנגד הבדיחות לרוב ילדותיות. ייתכן וזה מתאים לסרט העוסק בנערים וגברים שלומדים להתבגר, אבל גם את זה ניתן לעשות בחן, ולא חסרות דוגמאות. אולי סטולר הוא לא האחראי היחיד והעובדה שזוהי עבודת ביכורים של התסריטאים לא תרמה לכך.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"פריז פינת ניו יורק" – ביקורת

"פריז פינת ניו יורק". רומן דוריס עם אודרי טוטו (מימין), קלי ריילי, ססיל דה פרנס.

"פריז פינת ניו יורק". רומן דוריס עם אודרי טוטו (מימין), קלי ריילי, ססיל דה פרנס.

"פריז פינת ניו יורק" היא קומדיה צרפתית נעימה ומתוקה על אב הנאלץ לעבור לניו יורק בעקבות ילדיו. מרגע הפתיחה הלא שגרתית ולכל אורכו, מזכיר הסרט יותר מכל סדרת טלוויזיה. לסדרה יש פריבילגיה, שלא לומר צורך, למלא את העלילה במספר רב של דמויות שיצרו ענין ויניעו את הסיפור קדימה; סרטים לעומת זאת, נדרשים להיות ממוקדים יותר, כך שיתאפשר לצופה ללוות את הגיבורים בהתרחשות ספציפית המוגבלת לזמן נתון. "פריז פינת ניו יורק" בוחר בדרך הביניים עם העדפה ברורה למדיום הטלוויזיוני. שעה לתוך הצפייה תשכחו את עצמכם בהתרחשות המאוד לא מתכנסת שעל המסך ותופתעו לגלות שאתם עדיין בקולנוע צופים בסרט. בכל זאת, משהו כנראה עובד נכון ב"פריז פינת ניו יורק" מאחר והטעם שנותר מהצפיה הוא מתוק וההיכרות המעמיקה עם הגיבור יוצרת משאלה לפרק נוסף.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שכנים" – ביקורת #1

"שכנים". סת' רוגן, רוז בירן.

"שכנים". סת' רוגן, רוז ברן.

"שכנים" בכיכובם של סת' רוגן וזאק אפרון הוא אחד הסרטים הגרועים של השנה. אם השמות שלהם לא אומרים לכם דבר, סימן שאתם לא קהל היעד של הסרט הזה. אם אתם אוהבים אותם דעו כי תקבלו את מה שאתם מצפים- עלילה קלושה, הומור נמוך וקטעים מוגזמים. אה, וגם כל מה שרע בקולנוע האמריקאי העכשווי: מלא אזכורים של סדרות וסרטים (ביניהם סרטי באטמן, "משחקי הכס", "בנות", "שובר שורות", סרטים עם רוברט דה נירו), מה שכבר מזמן הפסיק להצחיק אותי ויהפוך את הסרט הזה ללא רלוונטי בעוד שנתיים, בערך. יש רגעים מוצלחים אך הם מעטים מדי וטמונים בין הררי גסויות מאולצות ולא מצחיקות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ארוכה הדרך למטה" – ביקורת

"ארוכה הדרך למטה". ארון פול.

"ארוכה הדרך למטה". ארון פול.

"ארוכה הדרך למטה" מביא לקולנוע את סיפורם של ארבעה זרים הנפגשים על גג בניין בלונדון, ערב השנה החדשה. כל אחד מהארבעה טיפס אל הגג על מנת לסיים את חייו מסיבותיו הוא, אך המפגש הלא צפוי משנה את התוכניות. הסרט, המבוסס על רב המכר בעל השם הזהה של ניק הורנבי, מנסה לשחזר את הקסם של הספר אך שם את הדגש במקומות הלא נכונים ומפספס. התוצאה היא סרט משעמם עם התפתחות עלילתית מופרכת וצפויה.

פסקל שומיי ("שובר הלבבות"), לקח על עצמו את המשימה הלמעשה די מתבקשת ויחסית קלה הזו, של עיבוד ספר נוסף של הורנבי לקולנוע. רבות מעבודתיו של הסופר הקליל והטוב הזה זכו לגירסא קולנועית ("אהבה על הדשא", "רווק פלוס ילד"), כאשר הסרט המוכר והמצליח מכולם הוא "נאמנות גבוהה", שהפך לסרט קאלט. האמירה כי העברת ספריו של סופר זה לקולנוע אמורה להיות עבודה יחסית פשוטה נובעת מכך שלצד העובדה שכתיבתו קולחת, מלאת הומור ונבונה, הורנבי שומר על עלילותיו חפות ממורכבות נרטיבית שעשויה לסבך את מלאכת העיבוד. עם זאת, "ארוכה הדרך למטה" לקחה את הקלילות רחוק מדי וכך נשמרו כל המרכיבים הדרמטיים האיכותיים בחוץ.

מרטין (פירס ברוסנן), מגיש טלוויזיה שירד מנכסיו ויוקרתו, מחליט לסיים את חייו בערב השנה החדשה על ידי קפיצה ממגדל גבוה בלב לונדון. עד מהרה המהלך האובדני הופך למפגש חברתי לא צפוי כאשר אל מרטין מצטרפים ג'ס (אימוג'ן פוטס, "הדייט שהביך אותי"), ג'יי ג'יי (ארון פול, "הצורך במהירות", "שובר שורות") ומורין (טוני קולט). כל אחד מהארבעה מעוניין לסיים את חייו באותה הדרך הדרך בדיוק אך כעת משהכירו זה את זה הם מחליטים לנסות ולהישאר בחיים, לפחות לשישה שבועות נוספים.

"ארוכה הדרך למטה". פירס ברוסנן, טוני קולט, אימוג'ן פוטס.

"ארוכה הדרך למטה". פירס ברוסנן, טוני קולט, אימוג'ן פוטס.

פוטס היא שחקנית בריטית שכוכבה זוהר בימים אלה בהוליווד אך לנוכח המשחק שלה בסרט הנוכחי, אפשר לחשוב שהדבר נובע בעיקר מהעיניים הכחולות המיוחדות שלה. האופן בו היא מגלמת את דמותה ג'ס, נע בין התזזיתי לבין המוגזם והמרגיז ובכך היא מקצינה את הבחירה של יוצרי הסרט להתמקד בקליל והמשעשע על חשבון העמוק או הדרמטי יותר. הדמויות שקיבלו בספרו של הורנבי מאפיינים משמעותיים, הופכות על מסך הקולנוע לפלקטיות וכך משעממות למדי. דוגמה נוספת לכך ניתן לראות מקולט, שחקנית נהדרת ומוערכת, המנסה בזמן קצר להעביר דמות שברירית ומבוהלת. מאחר והתוכן והדיאלוגים המתאימים הושארו מחוץ לחדר העריכה, דמותה נראית משוחקת מדי ומועבר הרושם שקולט התאמצה להעביר אישיות שלמה בזמן קצר מדי.

הסרט לא היה בבעיה אם התוצאה הייתה משהו קליל ונחמד בלבד אך זה לא המקרה. הניסיון להפריד בין השמח לעצוב או לפחות הפרופורציה המוגזמת שנבחרה לטובת העליז, הותירו עלילה חלשה ולא מאוד מבוססת  בה מככבות דמויות אנקדוטיות וכאמור, די משעממות (על אף כל ההתבדחויות וההיפראקטיביות של פוטס).

דירוג: ★★½☆☆

ארוכה הדרך למטה (ארה"ב, 2014)
בימוי: פסקל שומיי | תסריט: ג'ק ת'ורן, ניק הורנבי | משחק: ארון פול, פירס ברוסנן, טוני קולט, אימוג'ן פוטס, רוזמונד פייק, סם ניל
הפצה: החל מה-08.05.2014 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

"מפריח היונים" מכר 80 אלף כרטיסים: שובר הקופות הגדול של 2014?

"מפריח היונים". דניאל גד.

"מפריח היונים". צילום: רן מנדלסון

סרט הדרמה הישראלי "מפריח היונים" של ניסים דיין עושה חיל בקופות: חצה את רף 80 אלף הכרטיסים בתוך ארבעה שבועות, ועדיין מוקרן על 28 מסכים בארץ. על אף שנתונים רשמיים אחרים נעדרים, נראה כי "מפריח היונים" הוא שובר הקופות הישראלי הגדול של 2014, וספק אם סרט ישראלי אחר, כולל "אפס ביחסי אנוש" (שזכה בפסטיבל טרייבקה ומתוזמן כרגע לסוף יוני), יצליח לקחת ממנו את התואר.

"מפריח היונים" בכיכובם של דניאל גד, יסמין עיון, יגאל נאור, אורי גבריאל ואהובה קרן, מספר על הקהילה היהודית בבגדד בשנים שלאחר קום המדינה ותחילת העליה הגדולה לישראל, דרך עיניו של כאבי בן ה-16 (גד). הביקורות על הסרט היו ממוצעות למדי (דירוג של 6.8 במדד המבקרים של אידיבי), אך לקהל הישראלי לא ממש אכפת והוא ממלא אולמות מדי יום, פעמים רבות בכל יום.

הסרט פתח ב-10 באפריל, ומכר בסוף השבוע הראשון שלו כ-15 אלף כרטיסים. הוא צפוי אוטוטו לחצות את רף מאה אלף הכרטיסים.

"גוטמן X 5" על עמוס גוטמן יפתח את הפסטיבל הגאה 2014

פרויקט האוסף "גוטמן X 5" בהשראת חייו וסרטיו של הקולנוען עמוס גוטמן יפתח את פסטיבל הקולנוע הגאה 2014 (ה-9 במספר). עוד, פרסם הפסטיבל גם את רשימת הסרטים הישראלים הקצרים שיתחרו בו השנה.

"גוטמן X 5" משלב את הסגמנטים הבאים: יואב ענבר מתאר את סיפורו של ילד חיפאי טוב לב בתחילת שנות ה-80, המחליט לעשות את הדרך מחיפה לגן ההומואים בתל אביב. יואב בריל מתחקה באמצעות אנימציה אחרי אחד המנהגים הכי אינטימיים וציבוריים שיש – שני בנים מחזיקים ידיים. רוני אלמוג ואמיל ריי על במאי קולנוע בגיל העמידה המדבר עם הבמאי הצעיר מהסרט "נגוע" (1983) ותוהה מה השתנה בחיים הלהט"בים בשלושים השנים שחלפו. סטפני אברמוביץ' פוגשת את אימו של עמוס, קטי גוטמן, עשרים שנים מאז שבנה היחיד נפטר מאיידס. סיון לוי בוידאו קליפ על זונה, שתי נרקומניות ובחור צעיר המנוצל מינית המצליחים להשתחרר מגורלם המר לכמה רגעים נצחיים של חסד בבר המהווה להם מקום מפלט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"רוץ ילד רוץ" – ביקורת

"רוץ ילד רוץ". אנדריי טקץ'.

"רוץ ילד רוץ". אנדריי טקץ'.

בכל שנה מופקים סרטים על יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה, ובארץ יש -כמובן- קהל יעד גדול מאוד לסרטים הללו. השנה יכולנו לראות את "גנבת הספרים" הנוראי ועכשיו מגיע "רוץ ילד רוץ", סרט מרגש דובר גרמנית ופולנית, עם משחק נהדר של אנדריי טקץ' בתפקיד הראשי. הסרט, תוספת נאה ל"סרטי השואה", לא מתרחש בגטו או במחנה ריכוז אלא בשטחים שביניהם, בין רחובות ערים ואזורי כפר של פולין בחצי הראשון של שנות ה-40. 

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סרט הסטודנטים הישראלי "פריז על המים" מועמד לפרס האקדמיה האמריקאית 2014

"פריז על המים". אילן דר, מרים זוהר.

"פריז על המים". אילן דר עם מרים זוהר.

סרט הסטודנטים הישראלי "פריז על המים" של הדס איילון מאוניברסיטת תל אביב, מועמד לפרס סרט הסטודנטים הזר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות הקולנוע 2014 (ה-41 במספר). הסרט יתחרה מול סרטים מהולנד, צרפת, דנמרק, דרום קוריאה, סלובניה ומדינות אחרות.

הסרט מספר על בתיה (מרים זוהר), שחקנית עבר מפורסמת, אשר לאחר שנים של תסכול מקצועי מקבלת הזדמנות לחזור למסך. אולם התרחשות בלתי צפויה ביום האודישן מאלצת אותה להתמודד עם בעלה (אילן דר) ועם סדר העדיפויות של חייה.

הזוכים בפרסים יוכרזו עוד החודש (מאי 2014), כשמקומות הזכיה (מדלית זהב, כסף וארד) יוכרזו באירוע ציבורי מיוחד בהוליווד, ב-7 ביוני.

רשימת המועמדים לפרס סרט הסטודנטים הזר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות הקולנוע 2014:

"Paris on the Water," הדס איילון, אוניברסיטת תל אביב, ישראל
"Border Patrol," Peter Baumann, The Northern Film School, אנגליה
"Intruder," Geun Buem Park, Korean Academy of Film Arts, דרום קוריאה
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »