ביקורת: אהבה בהחלפה
בשנים האחרונות סובלות הקומדיות הרומנטיות האמריקאיות מחוסר מקוריות, עלילות מטופשות, דמויות מוכרות או מגוחכות, גסויות מיותרות ו/או היסטריה – ואני אוהב קומדיות רומנטיות (טובות). גם אהבתי את ג'ניפר אניסטון ב"חברים", הסדרה שפרסמה אותה כמובן, אך לעומת כוכבות הקולנוע סנדרה בולוק החיננית וג'וליה רוברטס המקסימה (ומטרפת ומשגעת), אני לא מוצא באניסטון תכונות מיוחדות. היא לא יפה במיוחד ואני לא מבין מה הפך אותה לשחקנית מצליחה, כזאת שזוכה שוב ושוב לתפקידים ראשיים לצד השחקנים המובילים בהוליווד.
ב"אהבה בהחלפה" קאסי (ג'ניפר אניסטון) חוזרת לגור במנהטן עם בנה הצעיר; שבע שנים לפני כן החליטה למצוא תורם זרע כדי להיכנס להריון. היא אינה יודעת שנכנסה להריון מידידה הטוב ביותר וואלי (ג'ייסון בייטמן), שמאוהב בה בחשאי מזה שנים. הרעיון נשמע איום, אך לזכותו של וואלי עומדת העובדה שכאשר ביצע את החילוף (שעל שמו הסרט), הוא היה שיכור.



השחקניות 

היוצר 



העיתונאי 