"הנוקמים". כריס אוואנס, כריס המסוורת'.
לראות יחד על מסך אחד את איירון מן, הענק הירוק, קפטן אמריקה ות'ור, בתוספת עוד כמה מהדמויות האייקוניות של חברת הקומיקס הוותיקה מארוול (Marvel), זו הפנטזיה עליה עונה סרט הפעולה וההרפתקאות "הנוקמים". הסרט, עתיר כוכבים וסצינות פעולה, מבטיח הנאה צרופה לאוהבי סרטי קומיקס בכלל ומעריצי הדמויות בפרט. לעומת זאת, אלה שאינם נמנים על חברי מועדוני מעריצים של אחת מהדמויות, ועדיף כמה מהן, לא בטוח שיצליחו להיסחף לחגיגה בה מוקרבת עלילה מעניינת לטובת סצינות קרב מרובות.
בשנת 1963 ולאחר כיכוב בסדרות קומיקס משלהן, אוחדו כמה מגיבורי הקומיקס של חברת מארוול לקבוצה אחת ששמה "הנוקמים". תפקיד החבורה היה להילחם באויבים שהבסתם דורשת שיתוף פעולה של כמה גיבורי על, ומעלליהם זכו באהדת הציבור ומודפסים עד היום. בשנים האחרונות כיכבו אחדים מגיבורי החבורה בסרטים שהוקדשו להרפתקאותיהם ובעקבות הצלחתם, במיוחד זו של סדרת סרטי "איירון מן", החליטו אולפני מארוול כי הגיע הזמן לאחד את הדמויות גם על המסך הגדול.
להגשמת הרעיון נקרא הבמאי ג'וס וידון, העומד מאחורי סדרות הטלויזיה "באפי ציידת הערפדים" והספין-אוף "אנג'ל"; וכתב לסדרת הקומיקס של "אקס-מן". מאחר ולחבורת 'הנוקמים' (ובוודאי לגיבוריה השונים בפני עצמם), ישנם אוהדים ותיקים ורבים ברחבי העולם, המשימה שהוטלה על כתפיו של וידון – התסריטאי והבמאי – היתה רבת משקל. בדומה לסרטי שר הטבעות ואף הארי פוטר, מעריצים רבים המתינו בנשימה עצורה למימוש הקולנועי של חברי "הנוקמים" ומהתגובות הראשונות לסרט נראה כי המשימה הוכתרה כהצלחה. אפקטים מרהיבים, סצינות קרב מרובות וזמן מסך מספק לכל אחת מהדמויות עושים את שלהם. וידון מצליח לחבר בין הדמויות השונות ולהפיק סרט שהוא הגשמה של סדרת קומיקס בד בבד עם היותו סרט המשך לסרטים שהוקדשו לדמויות השונות בפני עצמן.
"הנוקמים". טום הידלסטון.
בסרט הנוכחי, לוקי (טום הידלסטון), המוכר מהסרט ת'ור, מוביל אויבים מעולם אחר לשם הכנעת תושבי כדה"א והשגת קוביית אנרגיה (שתהיה מוכרת למעריצי סדרות הקומיקס של מארוול). לנוכח הסכנה, מנהל סוכנות הריגול S.H.I.E.L.D, ניק פיורי (סמואל ל. ג'קסון שלאחר הופעות אורח קצרות בתום סרטי "איירון מן", "קפטן אמריקה" ו"ת'ור", מקבל כאן מקום של כבוד), מפעיל את תכנית המגירה לאיחוד גיבורי העל איירון מן (רוברט דאוני ג'וניור, שבהחלט גונב את ההצגה ואחראי לרבים מהרגעים הקומיים של הסרט), קפטן אמריקה (כריס אוואנס), ת'ור (כריס המסוורת') והענק הירוק (מארק רופאלו), המלווים באלמנה השחורה (סקרלט ג'והנסון) והוק-איי (ג'רמי רנר) כנציגי בני האדם, שאינם בעלי כוחות מיוחדים אך הרבה כישורים ותושיה. מכאן, יוצאת החבורה למשימת הצלת כדור הארץ, ובמקביל מצליחים לגלות את יכולתם לפעול זה לצד זה.
בפני וידון עמדה משימה של חלוקת זמן המסך בין גיבורי על מרובים ובהתאמה שורת כוכבים הוליוודיים מכובדים, והוא עושה זאת בהצלחה. כמו כן, מהו גיבור על בלי יכולות לחימה יוצאות דופן והסרט בהחלט מספק חשיפה לכל אחד מהכלים והכישורים המלווים את הגיבורים השונים. עם זאת, לדינמיקה הקבוצתית המורכבת יש מחיר. יתכן שמי שאינו נמנה על מעריצי הדמויות השונות או שלא הזדמן לו לצפות בסרטים השונים שלהן, לא יקבל חווית צפייה חיובית, וזאת משתי סיבות עיקריות.
הראשונה היא היעדר עלילה משמעותית שמטרתה היא לא רק למצוא לדמויות השונות הזדמנות להדגים כישורי לחימה אלא גם לספר סיפור ולהציע מורכבות כלשהי. אמנם כל מטרתו של גיבור על היא להשתמש ביכולותיו לטובת הכלל ולמגר רוע וסכנה, לרוב על אנושית, אך מה שהופך את הדמות והסיפור שלה למושכים הוא סיפור הרקע של הדמות והדילמות הפנימיות הנלוות לכוח הגדול לו היא מסוגלת. אלה הופכים את הרגע בו הגיבור מוצא את קולו ויוצא להילחם למרגש וסוחף. במובן זה, בניגוד לדמות הנבל בסרט, המשוחק כאמור על ידי טום הידלסטון שעושה עבודה מצוינת ומספק דמות שנקודות התורפה, השאיפות והפחדים שלה ברורים לצופה, רוב הדמויות האחרות בסרט, ובראשן ת'ור וניק פיורי, עוברות כדמויות פלקטיות.
איירון מן והאלמנה השחורה מצילים מעט את המצב וכך עושה גם ההצצה הניתנת לקונפליקט הפנימי של ד"ר ברוס באנר, הוא הענק הירוק. עם זאת, הצורך לחבר את כל הדמויות הללו יחד לא מאפשר להרחיב על אף אחת מהן יותר מדי והעלילה נותרת דלה וממוקדת בעיקר בסיפוק סצנות אקשן. כתוצאה, אלא אם כן הצופה הוא מעריץ ותיק שבאמתחתו מידע על כל דמות ומורכבויותיה, וכעת נרגש לראות אותה נלחמת לצד חלק מגיבורי ילדותו האחרים, סצנות הלחימה נראות כמספקות בעיקר את עצמן ואין תחושת התעלות שאמורה ללוות את הניצחון. בפועל, הסצינה היחידה שהפיקה התרגשות גואשת בקהל הייתה זו בה מעורב לוקי הרשע המבוסס והענק הירוק המעט מורכב, כשהוא מרים את הנבל וחובט בו כנמלה קטנטונת.
הקושי השני הפוגם בחווית הצפיה עבור הצופה שאינו מעורה בעולם הקומיקס היא האידאולוגיה המלווה את הסרט. בכל קומיקס, על מנת להדגיש את מצוינות הגיבור ושפלות הרשע, עולם הערכים הסובב אותם נשען על ערכי מוסר וקוד אתי ברורים ונעלים. גיבור העל לוחם על מנת לשמור על שלום האזרחים ואכיפת החוק ובמעשיו מעמיד את הרשויות והממשל כגופים שיש להוקיר ולכבד. לרוב, אין עם זאת בעיה ונתון זה הוא אף הכרחי על מנת שהצופה יוכל להיסחף לתוך העלילה ולהזדהות עם דמות הגיבור. עם זאת, מאחר וכאמור, בעלילת "הנוקמים" המורכבות של הדמויות מצומצמת, האידאולוגיה המלווה את פעולתם מקבלת בולטות והדבר בעוכריה.
מאחר ומארוול הינה חברת קומיקס אמריקאית, דמויותיה פועלות באמריקה ובפעולתן מעלות על נס את ארה"ב כארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות בה הצדק והטוב עומדים מעל הכל. על פניו, בעידן בו מעמדה של ארה"ב כמעצמה כלכלית ופוליטית מעורער היה אפשר לחשוב שסרט כזה יפעל לטובתה אך לא כך הדבר. הפגיעות שאסון התאומים חשף והמשבר הכלכלי הנוכחי בו הפערים בין האזרח הקטן לממשלה הועצמו, הופכים את האידאולוגיה המלווה את הסרט (ומתבטאת יותר מכל בדמותו של קפטן אמריקה) ללא רלוונטיים ולעיתים אף מגוכחים. קפטן אמריקה מצטרף ללוחמים לאחר 7 שנות תרדמת וההרגשה היא שהשינה שנכפתה עליו מתאימה לערכים האמריקאיים הקלאסיים שזקוקים לחידוש. באחת הסצינות בסרט משתמש ניק פיורי בדימוי של קופים מכונפים וקפטן אמריקה הלא-מעודכן שמח כי את המטאפורה הזו הוא מבין. באופן זה מוצעת הפניה לסיפורו של "הקוסם מארץ עוץ" שהינו קלאסיקה אמריקאית בכיכובה של ג'ודי גארלנד. עם זאת, ההפניה הראויה יותר היא לאו דווקא להתרפקות על נוסטלגיה האמריקאית אלא לרעיון שמאחורי הסיפור של "ארץ עוץ" והוא התגלית שהקוסם הגדול, בהקשר הזה הדוד סם, הוא לא יותר מהעמדת פנים חסרת כוח אמיתי.
"הנוקמים". רוברט דאוני ג'וניור, כריס אוואנס.
בשלב הלחימה המכריע של הסרט קפטן אמריקה הוא זה שמפקד על שאר הלוחמים ובעוד רבים מהם מתעופפים לדרכם, קפטן אמריקה נותר על הקרקע ודואג קודם כל לאזרחים, יחד עם בני האנוש האחרים בצוות – הוק-איי והאלמנה השחורה. באופן זה יש ניסיון לרמז כי אחרי הכל, יש בכוחו של הרעיון האמריקאי לאגד כוחות ולספק הגנה וביטחון לאזרח הקטן. עם זאת, לעומת איירון מן, איש ההייטק שמספק רבים מהרגעים המהנים בסרט וזו הטכנולוגיה שלו שמרשימה יותר מכל, חוסר הרלוונטיות של קפטן אמריקה מודגשת והפטריוטיות שהוא מסמל נתפסת נואשת ומיושנת. הניסיון של הסרט לרקוד על שתי החתונות ולהציע כי יש מקום גם לטכנולוגיה המודרנית, המלווה בציניות והאינדיבידואליזם של טוני סטארק, הלא הוא איירון מן, וגם לכל מה שהוא Good old fashion – לא צולחת.
במהלך הסרט נשלפים אזכורים לתמות כגון הנאציזם והקומוניזם, שבעבר אפשרו לרעיון האמריקאי למכור את נעלותו וכוחו אך כעת הופכות לחסרות כוח ואנכרוניסטיות. סצינות הקרב האחרונות מציעות גם הן התמקדות באייקון אמריקאי נוסף והוא ה"אמפייר סטייס בילדינג" הנמצא סמוך לבניין המפואר של טוני סטארק, כמנסה לומר שאמנם בנייני התאומים אבדו אך לא נפגע הבסיס האיתן שעליו קמה האומה האמריקאית. הצגת תמונות קצרות של אזרחים מדליקים נרות באתרי זיכרון מאולתרים ותושבים המדברים למצלמה, המופיעים בתום הסרט, מציעים גם הם אזכור לאסון ה- 11 בספטמבר אך הניסיון לחבר את הצופה לזיכרון הספציפי הזה, בתוספת דבריה של מלצרית דיינר אמריקאי המשתפכת על קפטן אמריקה הגיבור, הופכים את הכל למעט מגוחך. סביר להניח שערכי הרקע הדביקים והלא רלוונטיים לא היו בולטים כל כך במידה ושאר הדמויות או הדינמיקה ביניהן היו עמוקים יותר, אך בפועל זה לא המצב.
"הנוקמים".
תעשיית הקומיקס כמעט ונכחדה מתוך מגוון סיבות אך אחת מהן היא בהחלט עלייתם של מדיומים מרגשים יותר כטלוויזיה וקולנוע, והסרט הנוכחי אכן עושה שימוש באחד מיתרונותיו הבולטים של המדיום- האפקטים המיוחדים והמרהיבים. עם זאת, עומק הסיפור נשאר נאמן לחלוטין למדיום הקומיקסי הדו-ממדי ולכן אם הרעיון של שלל הדמויות הללו על מסך אחד אינו הגשמת פנטזיה עבורכם, או במידה וסצנות קרב אקרובטיות בפני עצמן לא מעבירות בכם ריגוש, לא בטוח כמה תצליחו ליהנות.
דירוג: 
הנוקמים
ארה"ב, 2012
הפצה: החל מה-10.05.2012 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:
בימוי:
ג'וס ווידון
תסריט:
זאק פן
ג'וס ווידון
משחק:
רוברט דאוני ג'וניור
כריס המסוורת'
סקרלט ג'והנסון
כריס אוואנס
מארק רופאלו
ג'רמי רנר
טום הידלסטון
סמואל ל. ג'קסון