ורוניקה מחליטה למות - כרזה

ורוניקה מחליטה למות (2009)

Veronika Decides to Die

0
מדד אידיבי של ביקורות ישראליות

המבקרים מזהירים בתוקף

צוטטו 4 ביקורות

6.5
10,554 מצביעים
גולשי IMDb
6.0
111 מצביעים
גולשי אידיבי
ומה דעתכם?
ציטוטי מבקרים מקצועיים בולטים
כל הביקורות »
"מתחיל כהבטחה, נמשך כשעמום המחץ והופך פתאום לסרט חי בועט, נגמר בקול תרועה חזקה, ומקשה על הצופה להחליט האם מדובר בסרט שווה צפיה או שמא בזבוז של זמן." מאת נטלי וגיא דולינגר (קרא הכל דף ביקורת ותגובות)
"מאותם סרטים שלוחצים לי על כפתורי הציניות כי יש בהם משהו מילולי מדי, פשוט מדי, ונורא לא מתוחכם." מאת יאיר רוה (קרא הכל דף ביקורת ותגובות)
תקציר עלילה
לכאורה נראה שלוורוניקה דקלייב בת ה-28 יש הכול. היא נראית טוב, משתכרת היטב ויש לה דירה נחמדה בניו יורק. אבל משהו חסר. היא לא מצליחה לטעון את חייה במשמעות וערב אחד היא מחליטה למות. שבועיים לאחר מכן היא מתעוררת מתרדמת במוסד ... תקציר מורחב »
צוות ומשתתפים
אין תמונה
אמילי יונג (בימוי)
אין תמונה
שרה מישל גלר (ורוניקה)
אין תמונה
דיויד ת'ווליס (ד"ר בלייק)
אין תמונה
ג'ונתן טאקר (אדוארד)
מידע לצופים
הגבלות צפיה:
ישראל: הותר לכל
שפה מדוברת:

עלילה:
לכאורה נראה שלוורוניקה דקלייב בת ה-28 יש הכול. היא נראית טוב, משתכרת היטב ויש לה דירה נחמדה בניו יורק. אבל משהו חסר. היא לא מצליחה לטעון את חייה במשמעות וערב אחד היא מחליטה למות. שבועיים לאחר מכן היא מתעוררת מתרדמת במוסד פרטי לנפגעי נפש ונאמר לה שלבה חלש ונפגע בצורה בלתי הפיכה. נותר לה שבוע בלבד לחיות.

בזמן הזה היא חווה את החיים כמו שמעולם לא עשתה קודם לכן וגורמת לשינוי בקרב אנשים סביבה. | עוד תקצירי עלילה »

נושאים:
העבירו את העכבר מעל כיתוב זה כדי להציג נושאים קשורים (אזהרה: עשוי להכיל ספויילרים)
מבוסס על ספר | הכל »

מידע לחוקרים ולמקצוענים
הפצה בישראל:
הפצה רשמית
בכורה בבתי הקולנוע: 26.08.2010
בכורה בטלויזיה: 03.06.2011
צבע:
צבע


בימוי
משחק
... ורוניקה
... ד"ר בלייק
... מארי
... אדוארד
... קלייר

כל צוות ההפקה »

ביקורות מבקרים
נטלי וגיא דולינגר
מבקר נבחר, אידיבי
"מתחיל כהבטחה, נמשך כשעמום המחץ והופך פתאום לסרט חי בועט, נגמר בקול תרועה חזקה, ומקשה על הצופה להחליט האם מדובר בסרט שווה צפיה או שמא בזבוז של זמן.
קרא הכל דף ביקורת ותגובות
יאיר רוה
מבקר נבחר, סינמסקופ
"מאותם סרטים שלוחצים לי על כפתורי הציניות כי יש בהם משהו מילולי מדי, פשוט מדי, ונורא לא מתוחכם.
קרא הכל דף ביקורת ותגובות
ניב שטנדל
"סרטה [של אמילי יאנג] מייגע, שטחי וחסר עניין.
קרא הכל דף ביקורת ותגובות
דני סגל
"נדמה כאילו יאנג מתחמקת מכל מה שמריח ממניפולציה רגשית, ובדרך שוכחת שגם ללא מניפולטיביות צריך בכל זאת קצת דרמה כדי לסחוב את העניין של הצופה עד סוף הסרט.
קרא הכל דף ביקורת ותגובות
תגובות וביקורות גולשים

שתפו את גולשי אידיבי בדעתכם על הסרט העלילתי, כתבו ביקורת, שאלו שאלות, ודונו ברעיונות שראיתם על המסך.

מציג 2 תגובות

לידור
לידור (ב-10.09.2010)
כל מילה זהב (ליונתן)
יונתן (בלוג סיפורים על הגבול)
יונתן (בלוג סיפורים על הגבול) (ב-27.08.2010)
שרה מישל גלר לוקחת נשימה עמוקה ונרגעת. אין יותר ערפדים ואפוקליפסות ואפילו לא חייבים לצבוע את השורשים או ללבוש בגדים מצועצעים בתוספת סטילטו אכזרי. כל שנותר זה שלווה שקטה ופסנתר, אה כן והיא כבר לא באפי, הפעם היא ורוניקה. אין פלא שהיא רוצה למות.
לאחר מונולוג מפוצץ שלא ישאיר אף צופה עם מעט לב אדיש, בולעת ורוניקה ממיטב הכדורים שבנמצא ומתעוררת בבית החולים לחולי נפש, "וילט", שם מספרים לה שלמרות היותה חיה, נותרו לה שבועות אחדים להישאר במצב צבירה זה. היא מחייכת ואומרת "כל כך הרבה זמן?".
ובזמן שליבה של ורוניקה מאיים לדום היא מתחילה לגלות את הרצון לחיות, את החיבה לגברים סכיזופרניים ופסנתרים, וכן, לכל אלו שקראו את הספר, היא גם מאוננת.
הסרט רץ כבר יותר משנה, מופץ בפסטיבלים, מדינות קטנות, דיוידי (אוסטרליה, אירופה) ואפילו על מסכי הקולנוע בישראל. סרט קטן שקט ומאוד מחמם את הלב. כמו פרח, אט, אט נפתחים עלי הכותרת של הדמויות, נצבעים ומלבלבים, עד הסוף אשר מכיל פואנטה, טוויסט וכתוביות. הספר מדכא עד תום, ומותיר את הקורא עם רצון עז לנסות את שהעזה ורוניקה עצמה, הוא נכתב כביכול לאחר חוויות אי-רציונאליות שחווה פאולו קואלו הסופר. הסרט לעומת זאת הרבה יותר פתוח, שתי חלונות, הבריזה נושבת. כן הנושא כבד אך ההתעסקות סביבו- כמו הכרזה הישראלית לסרט, רוויה חיוכים.
איכויות המשחק לא נופלות מהקטן לגדול, כולם נותנים שואו נפלא. קואלו עצמו הכריז ששרה מישל גלר היא הורוניקה המושלמת ובכך אין ספק. סוף סוף האישה הקטנה (מטר וקרמבו) משחקת תפקיד שהוא לא גדול מהחיים והיא עושה זאת במיומנות, נעה לאיטה על המסך. מעכלת, מעבדת, מאבדת, (כן ומאוננת אמרנו) ולומדת לרצות לחיות.
זוויות הצילום והמצלמה עצמה מעבירות היטב את האווירה בבית המשוגעים, פס-הקול משתלב בטבעיות כמו בקע מן מערכת הסטריאו במועדון בית החולים וחלקי הפאזל מתחברים בדקדוק. עבודה מצוינת, אל תחמיצו את הסרט המקסים הזה.

הוספת ביקורת / תגובה / שאלה על הסרט העלילתי

ידוע לכם על שגיאות בעמוד זה? אתם בעלי הזכויות על כותר זה וברצונכם להעשיר את עמוד זה? באפשרותכם לעזור ולשפר את אידיבי באמצעות עריכת עמוד זה, בחינם ובקלות: לחצו על הכפתור מימין.