"שנות-אור" מסמן חזרה של 'פיקסאר' אל המקורות, לסרט הארוך הראשון שהפיקה "צעצוע של סיפור", 27 שנה לאחר שפרצה איתו אל חיינו בסערה ויצרה מהפיכה בתחום סרטי האנימציה. רק חבל שאין ל"שנות-אור" שום תוקף יצירתי, למעט אנימציה יפה ומוקפדת, וכל מהותו מסתכמת בשאיפה לגרוף עוד כמה ג'ובות ממעריצי המותג.
ב-1995, כ"שצעצוע של סיפור" שוחרר לאוויר העולם, הדמות של באז "שנות אור" הפכה להיות מזוהה איתו אפילו יותר מאשר דמותו של וודי הבוקר, שדובב על ידי טום הנקס והיה הגיבור הראשי בסרט וכנראה שלמרצ'נדייז שליווה את השקת הסרט היתה תרומה משמעותית בכך, כשהבובה המשוכללת לזמנה של באז שנמכרה ברשתות הצעצועים כללה כפתורי לחיצה רבים ואפקטים קוליים נלווים, בזמן שזאת של וודי הייתה די "מעפנה" מבחינת מה שהציעה בהשוואה לראשונה.
כעת, אולפני פיקסר החליטו לנצל את הפופולריות המתמשכת של באז וליצור עבורו סרט שבו הוא יהיה הגיבור הראשי, כשהבסיס לעלילה הוא כביכול הסרט שמוזכר ב"צעצוע של סיפור"- למעשה, מדובר באותו סרט לפי הכתובית שמופיעה בתחילת "שנות אור".
העלילה עוסקת בסייר החלל באז, שנתקע ביחד עם צוותו על כוכב מרוחק ונטוש (טוב, לא בדיוק נטוש. יש עליו תולעי ענק שקצת מציקות לעוברים ושבים) לאחר שהוא מתנגש בשל יהירותו הרבה עם חלליתו באחד הסלעים, מה שמשבית את החללית ומצריך את הצוות למצוא פתרון, בדמות דלק שיכול להטיס את החללית במהירות האור אל מקום מבטחים. הבעיה שבכל פעם שבאז מבצע ניסוי עם החללית, הוא מגלה שהדלק לא בדיוק יציב וכשהוא חוזר לכוכב, הוא מוצא שבעוד שהוא הזדקן בכמה דקות, הצוות שעל הכוכב הזדקן במקביל בכמה שנים טובות.
בעוד שכאמור, פרטי האנימציה מבוצעים בדיוק מרשים, העלילה פועלת באותה נוסחה גנרית שאנחנו מוצאים כמעט בכל סרט אנימציה הוליוודי, כולל הסיידקיק החמוד (רק שהפעם הוא חמוד פחות ואפילו קצת מעצבן), כולל החבורה העליזה שמלווה את הגיבור ועוזרת לו במשימתו (רק שהפעם הבדיחות די תפלות ולא מצחיקות, למעט בדיחה מבריקה אחת על איך ראוי להכין סנדביץ') וכולל את האנטגוניסט המרושע (רק שהפעם הזהות שלו מתגלה כמופרכת במיוחד).
הסרט כולל מספר רפרנסים ליצירות מד"ב קנוניות והוא משלב גם תיאוריות מסע בזמן, שהשימוש בהן די תמוה בעיניי, כיוון שהן מרודדות למינימום ההכרחי, על מנת לא לבלבל ולהקשות על הצופים הצעירים, אבל הרידוד הזה לא מאפשר אפילו לצופים היותר מבוגרים להבין חלק ממהלכי העלילה.
בסופו של דבר, מדובר ביצירה סתמית שנולדה בחטא תאוות הבצע והעצלות היצירתית ואין בה אף אלמנט שישאיר אותה בתודעה למשך זמן, כפי שעשו סרטי פיקסאר הטובים יותר.
רק חבל שסדרת "צעצוע של סיפור", שהייתה בעיניי היצירה הטובה ביותר, המתוחכמת ביותר והפילוסופית ביותר מבין כל סרטי פיקסאר לדורותיהם, תוכתם מעתה ואילך בגלל התוספת הלא מוצלחת הזאת.
דירוג:
שנות-אור (ארה"ב, 2022)
בימוי: אנגוס מקליין | תסריט: ג'ייסון הדלי, מת'יו אלדיץ', אנגוס מקליין, פיט דוקטר, ג'ון לאסטר, ג'ו רנפט, אנדרו סטנטון | משחק: כריס אוואנס, אוזו אדובה, קיקי פאלמר, פיטר סוהן, טייקה ווייטיטי, דייל סולס, ג'יימס ברולין | מוסיקה מקורית: מייקל ג'יאצ'ינו | צילום: ג'רמי לסקי, איאן מגיבן
הפצה: פורום פילם, החל מה-16.06.2022 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: