"בת הים הקטנה". האלי ביילי.
"בת הים הקטנה" בגרסת 2023 של דיסני הוא סרט לכל המשפחה, חידוש של סרט האנימציה שלהם משנת 1989, כחלק מההחלטה של התאגיד להעביר את הקלאסיקות המונפשות שלהם לסרטים עם שחקנים אנושיים. כמובן, אין לצעד שום הצדקה אומנותית, והתוצר שקיבלנו הוא חביב למדי, אך ברור שהשיקולים הם כלכליים בלבד. עם שלושה שירים חדשים שכתב לין מנואל מירנדה (המחבר של המחזמר המצליח "המילטון") והלחין אלן מנקין (המלחין המקורי של שאר השירים בסרט וסרטי דיסני אחרים) וכמעט שעה נוספת, התוצאה פחות חיה ותוססת, וכן, הרבה יותר איטית. צופים צעירים בוודאי יוכלו להנות (אם לא יותשו מהאורך שלו) וצופים מבוגרים יוכלו להתרפק על הנוסטלגיה.
לבמאי רוב מארשל את כל הניסיון הדרוש כדי להיות הבחירה הטבעית לחידוש הזה. הוא ביים מחזות זמר, ביניהם "שיקאגו" (2002), עליו היה מועמד לאוסקר, "אל תוך היער" (2014) ו"מרי פופינס חוזרת" (2018). שני האחרונים היו עבור דיסני, כמו גם סרטו "שודדי הקאריביים: זרמים זרים" (2011). אז ניסיון עם שירה יש, ניסיון עם אלמנטים של מים ואיים יש, ניסיון עם דיסני יש יש יש.
"בת הים הקטנה". האלי ביילי.
נראה שמארשל עשה את המיטב עם המגבלות שהונחתו עליו ועיקרן – הסרט מתחקה אחר אנימציה שלא היו לה גבולות דימיון, ולכן במעבר לעולם המציאותי, הכל הרבה פחות צבעוני וקצת עייף יותר. דיוויד מגי (ששיתף פעולה עם מארשל ב"מרי פופינס חוזרת") כתב את התסריט שהוסיף לו מאפיינים של דרמה משפחתית בבית המלוכה, ללא הרבה מעוף, וניסיון לשלב כמה שיותר מסרים מכלילים.
עוד לפני שהסרט התחיל להצטלם, כבר היה רעש סביב הליהוק של השחקנית-הזמרת האפרו-אמריקאית האלי ביילי ("בוגרת-כזה") לתפקיד של אריאל, בת הים, שצוירה על פי תווי פניה של השחקנית הצעירה (בזמנו) אליסה מילאנו ("מי הבוס", "מכושפות"), עם עור לבן מאוד ושיער אדמוני ומלא. אין שום סיבה להיצמד לגזע בעיבוד לסיפור מעשייה, אבל בגרסה הזאת כמעט כל שחקן ושחקנית הוא מגזע אחר, עד כדי כך שזה מרגיש מאולץ (בדומה לעירוב הגזעי בסרט "עולם מוזר" המונפש של דיסני משנה שעברה), העיקר שאף אחד לא יבוא לדיסני בתלונה שאין לו ייצוג הולם בסרט. כל שש האחיות של אריאל מגיעות מרקע שונה. ככל הנראה, לטריטון, אביה של אריאל, לא היה משעמם. לא רק הליהוק הושפע מכך, אלא גם התוכן החדש שעסק בשנאת זרים וקבלת האחר. רצינו סרט על התבגרות ורצון לפלס דרך חדשה, וקיבלנו סרט מחנך עם סיפור אהבה מעט צולע. עם זאת, הוא עדיין מספק. וכמה שינויים, כמו להוציא את אריאל מעמדת העלמה במצוקה, דווקא חיוביים מאוד ואפילו מקסימים.
"בת הים הקטנה". האלי ביילי, ג'ונה האוור-קינג.
לטובת מי שלא מכיר את העלילה של הסרט (ששונה מהמעשייה של הנס כריסטיאן אנדרסן עליה היא מבוססת), אריאל היא בתו של מלך הים בן-הים, טריטון (חוויאר בארדם, "הים שבפנים", "הבוס הטוב"), שאוסר על כל בני ובנות הים לעלות לפני המים, מחשש שיפגעו בהם בני האדם. כמו כל בת עשרה טיפוסית, זה רק גורם לה להסתקרן יותר בנוגע לעולם שלמעלה. היא אוספת את כל הפריטים האנושיים שהיא מצליחה למצוא בספינות טרופות, בדרך כלל חפצים יומיומיים שאין לה מושג מה השימוש שלהם, ומתייחסת אליהם כאוצרות יקרים מפז. מפגש מקרי עם הנסיך אריק (ג'ונה האוור-קינג, "גלויות מלונדון") מותיר אותה מוקסמת והסקרנות שלה הופכת להיות כמיהה שממלאת את כל מחשבותיה.
אחרי אריאל עוקבת מכשפת הים אורסולה (מליסה מקארת'י, "שושבינות", "בנות גילמור") שמוצאת במשאלתה של אריאל הזדמנות כדי לתפוס את השלטון בים. מנסים לעזור לאריאל לנווט במים הסוערים של חייה פלאונדר הדג (ג'ייקוב טרמבלי, "חדר", "פלא"), בן לוויתה הצמוד, סבסטיאן הסרטן (דויד דיגס, "המילטון", "פלא"), יועצו של טריטון ואת סקאטל השחפית (אקוופינה, "אושן 8", "שאנג-צ'י ואגדת עשר הטבעות").
האלי ביילי משקפת בצורה די טובה את כלל הסרט – חמודה, נוגעת בנקודות החשובות, אבל לא מצליחה באמת לרגש. הציפייה בגרסה אנושית היא לחבר אותנו אל הדמויות יותר, לעורר הזדהות. זה לא האפקט שמתקבל ממנה. האוור-קינג מקבל קצת יותר הזדמנויות כדי להראות את מה שמתחולל אצלו בפנים, והוא אפילו מוביל בהצלחה שיר שלם שלא היה במקור. מליסה מקארת'י טובה בתפקיד, אבל מרגיש שאם היו נותנים לה יותר חופש, היא הייתה עושה עבודה טוב יותר. היא הרי מומחית בדמויות משוגעות ואקספרסיביות. היה משהו מלאכותי בצורה שטיפלו בדמותה, ולא באשמתה. אין מה להוסיף על בארדם, תמיד מדהים.
"בת הים הקטנה". חביאר ברדם.
האפקטים הם אחת החולשות העיקריות של הסרט. התנועות מתחת למים לא מרגישות טבעיות. בעיקר לא השיער של אריאל, שהתרגלנו לראות אותו זז בדינמיות לכל הצדדים. אז נכון, בגרסה הזאת הוא יותר רסטאפרי ומתאים לסגנון של האיים הקאריביים (עדיין בגוונים אדמדמים, אם כי נוטים לכתום), אבל המוגבלות מחזירה את הצופים למציאות במקום לתת להם לצלול למעמקים. אפילו הקטעים המוסיקליים נראים פחות צבעוניים, כאילו עבד עליהם זאק סניידר (המאפיל הראשי של העולם הקולנועי של DC). בחייאת, דיסני, אנחנו יודעים שיש לכם תקציב שיכול להביא תוצאות איכותיות יותר מבחינה טכנולוגית.
הביצועים של השירים טובים למדי, וביילי עושה עבודה מצוינת עם "בעולמם של בני האדם" (Part of Your World), למרות שאין כמעט שינוי מהגרסה המקורית. אחד מהשירים החדשים הוא שיר ראפ (הו, כמה מירנדה אוהב לכתוב ראפ) שמבצעת אקוופינה, שקצת מוסיף רוח מודרנית, גם אם מעט מיותרת.
אם היו בוחרים לספר מחדש את הסיפור של אריאל ואז לבצע התאמות שיזכירו גם את הסרט המקורי (במקום לבצע שינויים קלים כדי להתאים לימינו), אני מאמין שהיה מתקבל סרט מוצלח בהרבה. ועדיין, הוא מוצלח יותר מגרסאות מואנשות אחרות.
דירוג: 
בת הים הקטנה (ארה"ב, 2023)
בימוי: רוב מרשל | תסריט: רון קלמנטס, ג'ון מוסקר, ג'יין גולדמן, דיוויד מגי, רוב מרשל, ג'ון דה'לוקה, האנס כריסטיאן אנדרסון | משחק: האלי ביילי, ג'ונה האוור-קינג, מליסה מקארתי, חביאר ברדם, דויד דיגס, ג'ייקוב טרמבלי, אקוופינה | מוסיקה מקורית: אלן מנקין, לין-מנואל מירנדה | צילום: דיון ביבי
הפצה: פורום פילם, החל מה-25.05.2023 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: