"גולדה". הלן מירן.
"גולדה" של הישראלי זוכה האוסקר גיא נתיב, מבקש לבחון את דמותה של ראשת הממשלה הרביעית של מדינת ישראל, גולדה מאיר, אולם הבעיה היא שהוא מקרטע ברמה הקולנועית ומוטה ברמה האידאולוגית.
לפני ארבע שנים זכה היוצר הישראלי גיא נתיב בפרס האוסקר על סרטו הקצר "סקין" והפך בכך לבמאי הישראלי השני (אחרי משה מזרחי שזכה באוסקר הזר עם סרטו הצרפתי "כל החיים לפניה") שזוכה באוסקר. הסרט הראשון שנתיב ביים לאחר אותה זכיה באוסקר, "גולדה", פתח את פסטיבל הקולנוע ירושלים רגע לפני שיעלה על המסכים בישראל. הוא מתמקד בדמותה של גולדה מאיר, בעיקר בזמן מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, ובהשתתפותם של שני כוכבי הקולנוע המפורסמים: הלן מירן שמגלמת את גולדה מאיר וליב שרייבר בתפקיד הנרי קיסינג'ר.
מצד אחד, סביר להניח שאותה זכיה באוסקר הביאה לכך שכיום גיא נתיב יכול לגייס לסרטיו שחקנים בקליבר הגבוה ביותר, כדוגמת הלן מירן, זוכת האוסקר עבור הסרט "המלכה", אולם אליה וקוץ בה – להביא שחקנית בריטית שתגלם דמות ישראלית ותעשה זאת באנגלית מהולה במבטא שאמור להיות יידשאי? לא היה פשוט יותר ללהק את חנה לסלאו, לדוגמה? שחקנית טובה לא פחות ממירן, שהייתה יכולה לעשות זאת בשפת המקור בלי שזה ירגיש מלאכותי ומעיק.
מעבר לבעיית המלאכותיות שבשימוש בשפה האנגלית, גם המשחק של כלל האנסמבל לא טוב, בלשון המעטה. זאת פרט לליב שרייבר, שהוא גם היחיד שמדבר בשפת האם שלו ולכן אולי הוא היחיד שהמשחק שלו מרגיש טבעי.
היה אפשר להתפשר על בעיות אלו אלמלא הבעיה העיקרית של הסרט היתה התסריט, בהיותו תחום כמעט אך ורק לימי מלחמת יום הכיפורים. הבחירה הזאת רעה מבחינה קולנועית ורעה אף יותר מבחינה אידאולוגית, כיוון שלצפות בסרט שכמעט כל כולו דיונים מקצועיים מתוך חדר המלחמה זה דבר די משעמם וספציפית במקרה הזה, גם מוטה אידאולוגית. כלומר, זה לא חייב בהכרח לשעמם וזה גם לא חייב להיות בעייתי ברמה האידאולוגית, אבל במקרה הזה, זה המצב, ולכן היה עדיף לאו דווקא להתמקד במלחמת יום הכיפורים אלא לבחון את דמותה של גולדה מאיר באופן שונה, שאולי היה מביא לתוצאה טובה יותר.
כשאני טוען שהסרט משעמם, זאת כמובן דעתי האישית, אבל בדקות רבות במהלך הסרט לא הצלחתי לעקוב אחר כל התדרוכים הצבאיים הרבים שמוצגים בו ולהבין על מה בדיוק מדברים, למרות שאני מכיר את ההיסטוריה של המלחמה ברמה הבסיסית. אז אם אני, שחי את כל חיי ברקע האתוס ההיסטורי שאליו מתייחס הסרט, לא מצליח לפענח לגמרי את כל המוצג בו, מה יגידו צופים בחו"ל, שלא מכירים את ההיסטוריה של ישראל- איך הם יבינו את כל מה שמוצג בסרט? אם הסרט נוצר באנגלית על מנת להתמודד על פרסים כמו גלובוס הזהב והאוסקר, לא הייתי עוצר נשימה בציפיה.
גם על נושא הסרט, היה לנו כבר ניסיון קודם שעסק באותו ארוע, עם אותן דמויות בדיוק והקונספט שלו היה זהה- "שתיקת הצופרים", של הבמאי אורי ענבר משנת 2003. גם שם מתמקדים בחדר המלחמה בשעות שלפני פרוץ המלחמה (ההבדל הוא ששם הסרט מסתיים עם פרוץ המלחמה וכאן הסרט מתאר גם את ארועי המלחמה עצמה, וכמעט לא מתייחס למה שגרם לה). כך שסרטו של נתיב לא מחדש הרבה גם מבחינת הנושא והתוכן.
בנוגע לאידאולוגיה של הסרט, אני בכלל לא מצליח להבין מדוע סרט שכן מנסה בסופו של דבר להאיר את דמותה הנתונה במחלוקת של גולדה באור חיובי, בוחר לצורך כך להתמקד דווקא בשעתה הרעה ביותר, מבחינה עובדתית היסטורית- מלחמת יום הכיפורים ואז להתעלם ממה שלא נוח ולהטות את ההיסטוריה בכיוון המתאים. כך, מוצגים בסרט משה דיין ואריאל שרון כשוורים מועדים שרק בזכות מנהיגותה של גולדה לא הפציצו את דמשק בנשק גרעיני (דיין) ולא דהרו לכיוון קהיר על מנת לכבוש אותה (שרון) והערבים מוצגים כהרחבה קולנועית של אימרתה הידועה של גולדה: "שלום יבוא כשהערבים יאהבו את ילדיהם יותר משהם שונאים אותנו". לאורך כל הסרט הערבים ובכללם גם סדאת הם הסרבנים והטיפשים שמביאים חורבן על עמם ורק בזכות שיקול דעתה של המנהיגה הישראלית האיזור ניצל מחורבן.
"גולדה". הלן מירן.
ולאיפה נעלמה האמת ההיסטורית, המגובה במסמכים ומקובלת על רוב ההיסטוריונים, שלפיה גולדה קיבלה מסרים מסאדאת עוד ב-1971, שבהם הוא מפציר בה להגיע להסדר מדיני עמו? ולמה התסריט מתעלם לחלוטין (חוץ מהתייחסות קצרה מאוד במהלך הדקה הראשונה של הסרט) מהיהירות הישראלית שלאחר מלחמת ששת הימים שהייתה בוודאי סיבה מרכזית לפרוץ המלחמה?
אני מניח שרבים ישוו בין מה שמוצג בסרט לבין ישראל של 2023 וגולדה אולי תושווה לבנימין נתניהו ויהיו כאלה שיגידו שפעם היו לנו מנהיגים צנועים וישרים והיום יש לנו בעיקר פוליטיקאים מנופחים מאגו ומושחתים ואולי זה נכון, אבל הסרט שומט את הקרקע מפני אותם אלה שהיו רוצים לבצע השוואה כזאת, פשוט כי הוא בוחר להתמקד באפיזודה הכי בעייתית והכי אפלה בתולדותיה של גולדה מאיר ואולי של המדינה כולה. השאלה שנובעת מההשוואה היא מה אתם מעדיפים: מנהיגים מושחתים ופחדנים כדוגמת נתניהו, שעדיין לא היה מעורב כרה"מ באף מלחמה, או מנהיגים ישרים ויהירים שלא גנבו שקל לכיסם אבל כמעט החריבו את מדינתם?
דירוג: 
גולדה (בריטניה, 2023)
בימוי: גיא נתיב | תסריט: ניקולס מרטין | משחק: הלן מירן, קאמי קוטן, ליב שרייבר, ליאור אשכנזי, רמי הויברגר, דביר בנדק | צילום: ג'ספר וולף
פסטיבל הקולנוע ירושלים 2023 – הפצה: יונייטד קינג, החל מה-24.08.2023 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.