"התפשטות".
על הנייר, יכול היה "התפשטות" (או בתרגום ישיר, וללא עיוותי התרגום הנכפים משום מה על סרטים זרים – "הדבקה") להיות חיקוי מעודכן ל"התפרצות" החביב משנת 95', בכיכובו של דסטין הופמן, רנה רוסו ומורגן פרימן. אממה? התפשטות שואף להיות מעט יותר מסתם עוד סרט קטסטרופה סמי-אפוקליפטי, על-ידי הוספת נופח אישי לעלילה באמצעות מספר מיני-סיפורים אישיים, הרצים במקביל זה לזה, שזירת התרחשותם הינה אחת – התפשטות מגיפה קטלנית בכל רחבי העולם, מעין מגפת הסארס בשילוב עם "הדבר" של אלבר קאמי (ספר חובה!).
הרעיון נחמד, אולם בפועל מדובר באסופה של רבעי קטעים, מיותרים לרוב, לא תמיד מעניינים. וזה חבל, שכן לכמה מאותם מיני-סיפורים דווקא ממש היה פוטנציאל להיות מוצלחים ולמשוך את הסרט אך במקום זאת הוחלט לבחור בהעדפת כמות על-פני איכות, ושוב – חבל. עוד נקודה למחשבה: ניתן לומר בביטחון מלא כי נכון להיום, תעשיית הקולנוע הסבה לנו נחת רבה בכל הנוגע לסרטי מגיפות קטלניות כגון: "אני אגדה", "מתים מהלכים" ו"האויב שבפנים". מה משותף לשלושתם? זומבים! אין אנו טוענים כי חובה תמיד לשתף זומבים, אולם אם ברצונך להצליח בתחום מבלי לעשות שימוש בעזרים כנ"ל, הרי שניתן לכפר על כך באמצעות סיפור מעולה כגון "הדרך" המעולה אך מדכא עד טירוף.
הבמאי, סטיבן סודרברג, מוכר לכולנו בגלל או בזכות (תלוי בטעמכם) שלישיית "אושן". לטעמנו, הדבר הטוב באמת האחרון שעשה הוא "טראפיק" הגאוני. למרות שלדעתנו "התפשטות" איננו מוצלח ביותר, הרי שעלינו להודות כי דווקא משובצים בסרט כמה קטעים ראויים להערכה, אולם לא מספיק בכדי שנכריח אתכם ללכת ולצפות בסרט.
"התפשטות".
העלילה המרכזית של הדבקות מתרחשת בזמננו אנו, ומתארת תרחיש סיוטי ובו פורצת מגפה קטלנית, שמקורה באסיה, ובשל מקדם ההדבקה שלה ובעזרת הגלובליזציה, מצליחה להתפשט לכל רחבי תבל באופן מיידי וגורמת למותם של מיליוני בני אדם. עלילה זאת מהווה את הרקע להתרחשותן של יתר מיני-העלילות, שכפי שציינו, רצות להן במקביל: גבר שאשתו חוזרת חולה מנסיעת עסקים בחו"ל, מנהל "המרכז למניעת מחלות" (CDC) המנסה לחקור את המחלה ולמצוא לה חיסון בעזרת פרויקטורית מוכשרת, עובדת בארגון הבריאות העולמית המנסה לגלות מיהו החולה הראשון (patient zero) ובלוגר בעל שאיפות עיתונאיות.
לעלילות אלה מצטרפות עוד מספר מיני-מיני-עלילות, מה שמקשה מעט לעקוב ועוד יותר מקשה על בניית דמויות. כך, נותרים אנו עם סיפורים רבים, חצי אפויים ועם חצאי דמויות.
ובכלל, שום דבר בסרט הזה לא נראה גמור לחלוטין, כאילו עשו מה שהספיקו ולא טרחו לסיים – רק דבר אחד טרחו לסיים – סיבת פרוץ המגפה, אשר מפאת חיסיון ספויילרים, נמנע מלפרט…
"התפשטות". מאט דיימון.
לגבי השחקנים, הרי שלא ניתן לומר על אף אחד כי לא עשה עבודה טובה, שכן מדובר בשחקנים מעולים, אחד-אחד, החל מלורנס פישבורן וקייט ווינסלט וכלה בגווינת' פאלטרו וג'וד לאו, ואפילו מאט דיימון… אולם, בכל זאת, למרות השמות הגדולים (שלא תמיד מקבלים את זמן המסך הראוי) לא מצליח אף אחד מהם להציל את הסרט.
באיזה שהוא מקום, הסרט מעט מתיימר להיות "הדבר האמיתי" בכל הנוגע לתרחיש אמת של מגפה כלל עולמית – וכך יוצא ש"זורקים" על הצופה כל מיני שמות גדולים של גופים וארגונים רפואיים ומדעיים וממשלתיים וכיו"ב, בציפייה שהוא יתרשם ויתפעל מהידע ומהיכולת לתאר כזה תרחיש ברמה בינלאומית – תרחיש שטרם קרה אבל נדמה שכולם יודעים בדיוק איך הוא יראה אם וכאשר הוא יקרה. בפועל, זה לא ממש מלחיץ כמו שזה אמור להיות, אלא בעיקר מעצבן.
לסיכום, לא ממש מומלץ. עדיף שתמתינו שיגיע לטלוויזיה. ניחוש שלנו – זה יקרה די במהרה.
דירוג: 
התפשטות
ארה"ב, 2011
הפצה: החל מה-27.10.2011 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:
בימוי:
סטיבן סודרברג
תסריט:
סקוט זי. ברנס
משחק:
מריון קוטיאר
מאט דיימון
ג'וד לאו
גווינת' פאלטרו
קייט ווינסלט
לורנס פישבורן