יום הולדת שמונים לאיש קולנוע חשוב

ג'ון ויליאמס.

ג'ון ויליאמס.

בעוד שבוע בדיוק יחגוג ג'ון ויליאמס את יום הולדתו השמונים. מי זה? גם אם השם ג'ון ויליאמס לא אומר לכם דבר, אתם מכירים מוסיקה שהוא הלחין. הוא עבד על סדרת סרטי מלחמת הכוכבים, סרטי אינדיאנה ג'ונס, סרטי הארי פוטר, מלתעות, סופרמן, המכשפות מאיסטוויק ועוד. בקריירה הארוכה שלו הוא אחראי לכמה מהנעימות המפורסמות ביותר בארבעים שנה האחרונות.

ויליאמס הוא המלחין הקבוע של סטיבן ספילברג. הם עובדים יחד מאז סרט הקולנוע הראשון של ספילברג, "שוגרלנד אקספרס" (1974), ומלבד "הצבע ארגמן" (1985) ספילברג תמיד מצרף אותו לצוות שלו- כולל בשני הסרטים האחרונים שלו: "הרפתקאות טינטין" ו"סוס מלחמה". ויליאמס מזוהה עם סרטיו של ספילברג, אך עובד גם עם במאים אחרים. מועמדותו הכפולה לאוסקר השנה על "סוס מלחמה" ועל "הרפתקאות טינטין" מביאה את המספר המועמדויות שלו ל-47 (חמש פעמים היה מועמד על שיר והפסיד, ועוד ארבעים פעמים על פס-קול), יותר מכל מלחין אחר בהיסטוריה.

1967-1966 מנהרת הזמן

ויליאמס הלחין את אות הפתיחה של הסדרה הידועה בת העונה האחת בלבד.

1975 מלתעות (במאי: סטיבן ספילברג)

רוב הסרט לא רואים את הכריש (כי היו להם בעיות בצילומים; רעיון שספילברג אימץ מאוחר יותר גם ב"אי-טי" וב"פארק היורה" שבהם לוקח זמן עד שרואים את היצורים), לכן צריך להסתמך על המוסיקה כדי לדעת מתי הכריש מתקרב, ממש קרוב, ומתי הסכנה כבר חלפה. המוסיקה מוזכרת היום כשסכנה מתקרבת, לאו דווקא ימית.

1977 מלחמת הכוכבים (במאי: ג'ורג' לוקאס)

עם השפעות מ"כוכבי הלכת" של גוסטב הולסט, המוסיקה של ויליאמס משדרגת את הסרט המעולה ועוטפת אותו בשלל גוונים, כשלוק מסתכל על השמשות באופק, בקטעי הפעולה, בקטעים הרומנטיים ובקטע האחרון הטִקסי.

1978 סופרמן (במאי: ריצ'רד דונר)

הבמאי בריאן סינגר (שני סרטי "אקס-מן" הראשונים, הטובים) הסכים לביים את "סופרמן חוזר" (2005) בתנאי שיוכל להשתמש בנעימה המפורסמת של ויליאמס מהסרט המקורי מ-1978. ג'רי סיינפלד הוא חובב סופרמן ידוע, ובתכנית המיוחדת ששודרה לפני הפרק האחרון של הסדרה "סיינפלד" יש מונטז' מכל עונות הסדרה על רקע הנעימה של "סופרמן". גם בסדרה "סמולוויל", שרצה במשך עונות והחלה כשקלארק קנט הוא נער תיכון, השתמשו במספר פרקים במוסיקה של ג'ון ויליאמס מהסרט. ויליאמס ודאי היה זוכה באוסקר על הסרט, לולא זכה שלוש פעמים בשבע השנים שקדמו לכך.

1979 מפגשים מהסוג השלישי (במאי: סטיבן ספילברג)

חמישה תווים כל כך "פשוטים" כדי לתקשר עם החללית מהחלל החיצון.

רק הנעימה של הסדרה "תיקים באפלה" יותר מפורסמת היום כמוסיקה לחייזרים.

1981 שודדי התיבה האבודה (במאי: סטיבן ספילברג)

מוסיקה הירואית, עם חלקים רומנטיים, המזוהה עם דמותו של הריסון פורד כמו הכובע והשוט שלו. עם המוסיקה המלווה הזאת פלא שהוא יכול לקפוץ מסוס לטנק למטוס ולחסל את כל מי שבדרך שלו, ולזכות בלבה של הבחורה?

1982 אי-טי- חבר מכוכב אחר (במאי: סטיבן ספילברג)

ספילברג סיפר שהחלק האחרון של הסרט נערך על פי המוסיקה שוויליאמס הלחין, ולא להפך כפי שנעשה בדרך כלל.

1987 המכשפות מאיסטוויק (במאי: ג'ורג' מילר)

דרמה קומית על שלוש נשים (שר, מישל פייפר וסוזן סרנדון) שפוגשות את התגלמות השטן (ג'ק ניקולסון, כמובן). במוסיקה יש משהו משחקי-קליל-שובב-שובה וקסום.

1988 תייר מזדמן (במאי: לורנס קסדן)

סרטו המקסים של לורנס קסדן ("החברים של אלכס"), שכתב גם את התסריטים של "שובו של הג'דיי" ו"שודדי התיבה האבודה".

1991 ג'יי.אף.קיי- תיק פתוח (במאי: אוליבר סטון)

ויליאמס עבד עם אוליבר סטון גם בסרטו הקודם, "נולד בארבעה ביולי". ב-JFK הארוך, המורכב מאוד מבחינת עריכה, עם הרבה דמויות ותיאוריות, ויליאמס מצליח לעטוף הכול במוסיקה מותחת ומכובדת.

1993 רשימת שינדלר (במאי: סטיבן ספילברג)

הסרט שזיכה את ויליאמס באוסקר החמישי והאחרון שלו (בינתיים?). הוא זכה גם על "כנר על הגג" (1971), "מלתעות" (1975), "מלחמת הכוכבים" (1977) ו"אי-טי- חבר מכוכב אחר" (1982). יצחק פרלמן מנגן את סולו הכינור ומופיע בתחילת הקטע הבא.

פארק היורה (במאי: סטיבן ספילברג)

סרטו השני של ספילברג מ-1993, ועוד מוסיקה נהדרת של ויליאמס! יצורים מהעבר, גדולים מהחיים קמים לתחייה, והמוסיקה בהתאם. ההתחלה קצת כבדה ואטית (כמו הדינוזאורים).

1999 מלחמת הכוכבים- פרק ראשון: אימת הפנטום (במאי: ג'ורג' לוקאס)

ויליאמס עבד על כל ששת הסרטים של הסדרה. היתה ציפייה כל כך גדולה לסרט הזה, 16 שנים אחרי "שובו של הג'דיי", והמוסיקה שבו כל כך מוצלחת, שהקטע הזה שודר כקליפ לכל דבר ב-MTV  לקראת יציאתו של הסרט.

2001 הארי פוטר ואבן החכמים (במאי: כריס קולומבוס)

ויליאמס עבד על שלושת הסרטים הראשונים בסדרה המצליחה, שמלבד שרשרת השחקנים הבריטים המפורסמים, מתהדרת בנעימה בלתי נשכחת ומזוהה כמו המשקפיים והצלקת של הארי.

2005 זכרונותיה של גיישה (במאי: רוב מרשל)

אחרי הרפתקאות בחלל, מסעות סביב הגלובוס, יהודים בשואה, מכשפות וקוסמים, עובר ויליאמס אל יפן, ועושה זאת מצוין כהרגלו. יו-יו-מה סולן הצ'לו פה.

בשנים האחרונות הקצב של ג'ון ויליאמס הואט. בסוף השנה נראה ונשמע את "לינקולן" של ספילברג (עם דניאל דיי לואיס בתפקיד הנשיא ה-16 של ארה"ב). האם יש בוויליאמס עוד נעימת מופת? אני מאחל לו עוד שנים רבות של עבודה, אך מעניין במי יבחר ספילברג כמלחין במקומו בבוא הזמן. (גם מייקל קאהן, העורך הקבוע של ספילברג מאז הסרט "1941", בן 76.)

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?