"פרידה" – ביקורת

מאת
16 בפברואר 2012 בשעה 11:00
"פרידה". פיימן מואדי, לילה חתאמי.

"פרידה". פיימן מואדי, לילה חתאמי.

במועמד האיראני לאוסקר הזר "פרידה", לא צריך לצפות מפני שהוא איראני וגם לא מפני שהוא מהווה תחרות בולטת ל"הערת שוליים" הישראלי על הפסלון הנחשק: מדובר בסרט מצוין עם תסריט חכם ומסקרן שמתפתל בצורות הגיוניות לחלוטין, המבוססות על החלטות רעות מאת אנשים טובים. לא עוד סרט מפגש-מקרי-בין-קבוצת-אנשים-קושר-אותם-יחד וגם לא סרט מפגש-בין-קבוצת-נשים-שאינם-קשורים-לכאורה, אלא התהוות סיפור שלם כתוצאה מבחירותיהם המכוונות ונטולות המבט למרחק של אנשים פשוטים ורגילים. מכאן חוזקו ועוצמתו הנפלאה.

"פרידה" מגיע לבתי הקולנוע בישראל עם עומס פסלונים מכובד ביותר על גבו, כשהבולטים בינהם הם: חמישה פרסים מפסטיבל ברלין, כולל דב הזהב לסרט הטוב ביותר ופרסים לשחקן ולשחקנית הטובים ביותר (שלמעשה הוענקו לארבעת השחקנים הראשיים); ופרס גלובוס הזהב לסרט הזר. גולת הכותרת שלכבודה חיכה לכאורה המפיץ לב עם העלאתו לאקרנים בארץ, היא ודאי המועמדות לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר 2012. ממולו אגב, ניצב הסרט הישראלי "הערת שוליים" של יוסף סידר (המנסה את מזלו בפעם השניה עם חברי האקדמיה האמריקאית), וסיכויהם של שני הסרטים נראים גבוהים לפרס: שניהם מספרים סיפור אנושי מענין ויפה, ללא כל התעסקות פוליטית (הסיבה שמנעה מארי פולמן לזכות על "ואלס עם באשיר" לפני שנים אחדות). לזכותו של "הערת שוליים" בהקשר האוסקר יאמר שהוא הרבה יותר פיל-גוד-מובי, סרט שמשרה הרגשה נעימה יותר לאורכו, ולכן על פי הסטטיסטיקה, הוא מקבל יתרון קל.

את "פרידה" ביים אשגאר פרח'אדי, במאי איראני עם ארבעה סרטים עלילתיים קודם לזה שלא זכו לתהילה חובקת עולם כמו "פרידה". סרטו הקודם, "אודות אלי" (ש.ל.ר, About Elly או Darbareye Elly), קטף את פרס הסרט הטוב של פסטבל טרייבקה 2009 ואת פרס הבמאי של פסטיבל ברלין. את העלילה של "פרידה" החל פרח'אדי לבנות סביב רעיון של גבר הרוחץ את אביו החולה באלצהיימר, ומשם הרעיון צמח והתפתח לכיוונים שונים.

"פרידה". פיימן מואדי.

"פרידה". פיימן מואדי.

הסרט נפתח בסצינה המתארת ניסיון גירושין בין גבר ואישה, בבית משפט. היא רוצה להתגרש, הוא מוכן לתת לה את הגט אך לא את הבת המשותפת שלהם שתיסע איתו לחו"ל. יש לה 40 יום עד שתפוג ויזת היציאה שלה, ובינתים היא מחליטה לעזוב את הבית. הגבר, נאדר (פיימן מואדי), עובד כל היום ובתו טרמה (סרינה פרח'אדי, בתו של פרח'אדי הבמאי) נמצאת בבית הספר, כך שאין מי שידאג ויטפל באביו החולה באלצהיימר. נאדר מעסיק מטפלת (שרה בייאט) שתדאג לאביו, אך זו, מסתבר, לא עושה עבודה מוצלחת במיוחד והוא חוזר יום אחד לביתו רק כדי לגלות את אביו שרוע על הרצפה וקרוב למוות, כשהמטפלת אינה בסביבה. הוא גם מגלה שכסף נעלם מחדרו, ומשהמטפלת חוזרת הוא מגרש אותה בכוח מביתו. בהקדם הוא נקרא לבית המשפט בעוון רצח העובר שהיה בתוך בטנה, כתוצאה מהאלימות בה השתמש כביכול כשגירש אותה מביתו.

למרות הנוהגים המשונים לפעמים והסגנון המיושן של החיים באיראן (כדי שאישה תעבוד במקום מסוים היא חייבת לקבל את אישורו של בעלה; אולם בית משפט לרצח הוא למעשה חדרון פשוט עם שופט בלבוש אזרחי סתמי), היה יכול הסיפור להתקיים בכל מקום אחר ובכל שפה אחרת. התסריט של פרח'אדי מענין ומעורר רגשות, וכל כולו נסוב סביב ההשפעות של ההחלטות שמחליטות הדמויות בו. נראה לצופה שכל הדמויות הינן בעלות מידות טובות, והשפה הקולנועית של פרח'אדי מחביאה מאיתנו את האמת בדיוק כפי שהיא נחבאת מפני הדמויות כך שקשה לנו להישאר נאמנים לבחירה- לגרסתו של מי לסיפור להאמין. האפילה הזו שבה מחזיק הבמאי את הצופים מתעתעת בנו והופכת את הסיפור למרתק במיוחד.

"פרידה". שרה בייאט.

"פרידה". שרה בייאט.

פיימן מואדי, שכיכב גם (ורק) בסרטו הקודם של פרח'אדי, "אודות אלי", מלהטט במצוינות את התפקיד ומפתיע את הצופים בהצלחה עם הגילוים על מעשיו הלא-תמיד-כשרים. לילה חתאמי מגלמת את אישתו של נאדר העוזבת אותו והמנסה לשכנע את בתה לעזוב איתה את איראן. היא עושה את תפקידה יפה מאד, אך נראה כי זה היה צריך להיות גדול יותר לאור העובדה שפניה מקדמות את פני הסרט בכל מקום אליו הוא פונה (ועם זאת, על אף גודלו, תפקידה משנע את העלילה בכמעט כל נקודות המפתח שלו). נראה כי הקידום נסמך על חתאמי בגלל הפופולריות שלה באיראן, והיותה בתם של הקולנוען הנודע עלי חתאמי והשחקנית זהרה חתאמי. שרה בייאט המגלמת את המטפלת, מצליחה לעורר אמפתיה בקרב הצופים גם כשהיא מתוודה או מבצעת לנגד עיננו מעשים שפלים.

"פרידה" מתקדם בקצב איטי ומדוד, עם עריכה מוצלחת במיוחד שלא מתעכבת על זוטות וחושפת כראוי את המהלכים בעלילה. הוא בהחלט אחד הסרטים הטובים ביותר של השנה החולפת, במבט כלל עולמי, והצפיה בו מרתקת.

דירוג: ★★★★½

פרידה
איראן, 2011
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-16.02.2012 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:


בימוי:
אשגאר פרח'אדי
תסריט:
אשגאר פרח'אדי
הפקה:
אשגאר פרח'אדי
משחק:
פיימן מואדי
לילה חתאמי
שרה בייאט
שאהאב חוסייני
סרינה פרח'אדי
מרילה זרעי