ביקורת: יס-מן / Yes Man

מאת נטלי וגיא דולינגר
24 בדצמבר 2008 בשעה 15:11

אם נתעלם לרגע מהשם של הסרט ומהעובדה שג'ים קארי הוא השחקן הראשי שלו (והפוטנציאל שלו לסרטי טמטום נמוכי רמה), הרי שמדובר בעוד קומדיה אנוסה על פי ספר רב-מכר אמריקאי. אלא מה? הפעם יצא מזה דווקא משהו מוצלח ביותר. "יס-מן", סרטו החדש של הבמאי פייתון ריד, הוא לא רק "עוד קומדיה" אלא אפילו סרט מהנה מאוד, כזה שגורם לך לצחוק לכל אורכו ולאו דווקא מבדיחות רדודות מביכות, אלא הפעם מסיטואציה אליה כל אחד מרגיש שהוא יכול להתחבר.

הבמאי, פייטון ריד, הידוע בזכות הסרט (הגאוני לדעת נטלי והגרוע לדעת גיא) "מעודדות צמודות" ולאחרונה התעסק בעיקר בקומדיות רומנטיות ("לגמור עם האהבה" ו"הצד שלו, הצד שלה"), החליט לביים את "יס-מן" לאחר שקרא את רב המכר עליו מבוסס הסיפור – והוא עושה זאת בהצלחה רבה. אמנם נתוודה בלחיים סמוקות כי לא קראנו את הספר המדובר (של הסופר דני וואלאס), אולם כנראה שהפעם זה רק לטובתנו – קיבלנו אותו בביום ובתסריט מוצלח בפחות משעתיים, בלי סבל מיותר ועם הנאה צרופה. הסרט נע לכל האורך בקצב מהיר ומפואר בהתפתלויות עליליתיות, כאלו שגורמים לך התקפים היסטריים של צחוק – קצרים אך מספקים.

הסרט מספר את סיפורו הממוצע של קארל אלן (קארי), פקיד הלוואות ממוצע בבנק ממוצע שעבר גירושין ממוצעים ויש לו חיים ממוצעים (מינוס). את שגרת חייו המשעממת הוא מעביר בשלילת כל אפשרות למשהו קצת שונה ומעניין. למעשה, הוא אומר "לא" להכל – לחבריו שמנסים לשכנע אותו לצאת, לבוס שלו שמציע לו קידום, ללקוחות הבנק שמבקשים ממנו אישור מיוחד להלוואה ולכל אחד אחר שחס וחלילה מעיז להציע לו משהו. המציאות הממוצעות הזו שמוצגות בפני הצופה בתחילת הסרט מביאה על עצמה מיאוס מהיר ודורשת שינוי מיידי.

ואכן, כראוי לתסריט הוליוודי טהור, השינוי מגיע במהרה בצורת סמינר/כת/תכנית אימונים אישית המבוססת על שינוי מהותי לקארל השלילי באמצעות מילה אחת פשוטה: "YES" ("כן") . קארל נודר נדר (עם היקום – לא פחות) להגיד "כן" לכל, וכן – הכוונה היא ל-ה-כ-ל. וכך, ברגע שיוצא קארל מהמפגש הזה שעתיד לשנות את חייו, הסיפור מתגלגל לו בבת אחת בהתנעה מהירה ואכן חייו של קארל משתנים במהירות ובאופן בלתי צפוי. בדרכו החדשה קארל עתיד להתאהב בבחורה מיוחדת (זואי דשנל), לנסות (ולא להצליח) לסרב להצעות מין בהחלט-לא-מפתות מהשכנה הקשישה, להתחבר עם הבוס חנון-העל ואפילו להסתבך עם האפ.בי.איי והיחידה למניעת טרור.

[נטלי מתוודה] עד לא מזמן, לא סבלתי את ג'ים קארי. למעשה, אני בוודאי בין הבודדים שלא מתחברים לסרטי העבר המטומטמים שלו, כגון: "טיפשים בלי הפסקה", "כייבל גאי", "שקרן שקרן" ועוד. אולם, קארי עשה דרך ארוכה ומוצלחת לכיוון ההערכה שלי וזה התחיל ב"שמש נצחית בראש צלול", המשיך ב"מספר 23" והמשיך גם עכשיו עם "יס-מן".[/נטלי מתוודה] השנים ניכרות בקארי (קמטים רבותי, קמטים) אבל לבחור יש קסם מטורף. וכשיש אחד כזה בסרט, מה זה משנה בכלל מיהם שאר השחקנים? אז נכון שבראדלי קופר שמשחק את החבר הטוב, פיטר, מוסיף עוד פנים יפות וקצת מוכרות. ונכון שזואי דשנל המשחקת את אליסון עשתה גם היא עבודה לא רעה בתור "החברה של-". ונכון שאת הבוס החנון משחק מישהו טיפה'לה מוכר (ריס דארבי) שמשחק בסדרת הקומית הרדודה והמצחיקה בטירוף (והגאונית לחלוטין, לדעת גיא) "טיסת הקונקורד". אבל כל אלו לא משנים את העובדה שקארי עושה את הסרט. נקודה.

אנקדוטה קטנה: יס מן הוא סרט אמריקאי כל כך שלא יכול להיות יותר אמריקאי מזה. נכון שלא אמרנו בזה כלום כמעט, אבל אם חושבים על זה, יש הרבה מאחורי האמירה הזו. וכראוי לסרט אמריקאי מובהק, הוא מסחרר את הצופה עם אפקטים זולים (אופנוע כבד שנוסע על גלגל אחד), קבוצות תמיכה מטורפות (עם אנשים שמהנהנים לכל מה שאומרים להם בלי לפקפק לרגע) ועזרה לנזקקים (הרי אי אפשר בלי זה) וכל זה נבנה סביב תרבות אמריקאית מובנית, כזו שמכתיבים לנו מאז ומתמיד בסרטים האלה. ובכל זאת, הסרט לועס את זה כל כך טוב ומגיש לך בלי לכלוך לצלחת, שאי אפשר שלא להתפעל שעדין יש אהדה לסרט כשמגיעות הכתוביות.

בעידן של סרטים כבדים ראוי הערכה ("ההחלפה") אל מול סרטי זבל ("דיזסטר מובי") וסרטי אנימציה אחרים מסביב ("מדגסקר 2", "בולט") – צריך גם כמה סרטי ביניים, כאלה שאפשר ללכת לראות, להינות ולצחוק כמעט עד דמעות, ולשכוח מכך 40 דקות אחר כך. כזה הוא "יס-מן" ולכן אנו ממליצים לכל מי שבא לו כמעט שעתיים של פאן בלי חשיבה עמוקה מצד אחד ובלי הומור רדוד מידי מהצד השני, ללכת לראות. עלינו.

דירוג: ★★★★☆
יס-מן
ארה"ב, 2008
104 דקות
הפצה: גלובוס גרופ, החל מ-25.12.2008 בקולנוע
בימוי:
פייתון ריד
תסריט:
ניקולס סטולר
ג'ראד פול
אנדרו מוגל
שחקנים:
ג'ים קארי
זואי דשנל
בראדלי קופר
ג'ון מייקל היגינס
ריס דארבי