"בחזרה למשחק" – ביקורת #1

מאת
22 בנובמבר 2012 בשעה 14:19
"בחזרה למשחק". קלינט איסטווד, איימי אדמס.

"בחזרה למשחק". קלינט איסטווד עם איימי אדמס.

"בחזרה למשחק" הוא לא עוד סרט בייסבול על קבוצה מפסידנית ('אנדרדוג', במונח המקצועי) שאיכשהו עושה את הבלתי אפשרי ובסוף הסרט זוכה באליפות. זהו סרט על משחק הבייסבול עצמו, תמצית החיים של אנשים מסוימים – אהבתם האינסופית. אפשר לקרוא לסרט הזה "שיר אהבה לבייסבול", ואין ספק שמי שחי ונושם את הספורט הזה (בעיקר אמריקאים, מה לעשות), יעריך את כל המחוות הקטנות (וגם הגדולות) ששזורות לאורכו.

"בחזרה למשחק", "Trouble With The Curve" במקור, הוא הסרט הראשון שבו קלינט איסטווד מככב מבלי לביים, מאז 1993. אנחנו ציפינו בכלל לסרט שכן איסטווד מביים, ועל כן גם ציפינו לסרט ראוי; ובעוד הבימוי של רוברט לורנס לא איכזב – לא ניתן לומר את אותו הדבר על הופעתו של איסטווד.

שמו של רוברט לורנס פחות מוכר בשורה הראשונה של במאי הוליווד, משום שהוא הסתתר עד כה מאחורי צילו הענקי של איסטווד עצמו. הוא תיפקד בתור עוזר במאי ראשון ושני, ועוד טייטלים דומים (בין היתר, ב"מיליון דולר בייבי", "מיסטיק ריבר", "ספייס קאובויס" ועוד), ואילו "בחזרה למשחק" הוא סרטו הראשון בעמדת הבמאי. ניכר במהרה שמדובר בתלמידו המצטיין של איסטווד.

הסרט מתאר את סיפורו של גאס (איסטווד), צייד כשרונות בייסבול וותיק ומוכר, שאחראי באופן אישי על גילויים של כמה מהגדולים ביותר בתחום. ואולם, גאס כבר לא בחור צעיר, ויחד עם הזקנה, מתפתחת אצלו מחלת עיניים שגורמת לו לאבד את הראייה שלו (קטרקט? גלאוקומה? במה מדובר? חבל שלא פיתחו את זה, הופך את הכל לקצת פחות אמין אבל לא נורא). וללא הראייה – מה שווה אותו תרח זקן שפעם היה שם גדול ועכשיו נתקל במדרגות היציע? כאן נכנסים לתמונה חברו הטוב למקצוע, אותו משחק ג'ון גודמן המצוין, אשר מגייס את בתו של גאס, מיקי (איימי אדמס המעולה), וביחד הם מנסים לעזור לגאס לא להתבזות לקראת סוף הקריירה שלו.

על הדרך התמונה שמצטיירת די עגומה, כיאה לאיסטווד ולרפרטואר שבאמתחתו בעשרים שנים האחרונות. מסתבר לצופה שביתו, מיקי, גדלה עם אביה לאחר שאמה נפטרה, וכנראה שלא מדובר בילדות קלה כל כך, אשר מעורבת בנסיעות לערים מרוחקות ברחבי ארה"ב לצפייה בספורט שכל כולו על טהרת הגברים. ובכל זאת, מיקי גדלה להיות בן אדם מוצלח. על הדרך הם פוגשים בג'וני (ג'סטין טימברלייק), שחקן בייסבול לשעבר שנפצע ומנסה את מזלו בתחום ציד הכשרונות.

כאמור, מדובר ברפטואר לא דל של שחקנים מוכרים וטובים, לפחות על הנייר (איסטווד, גודמן, אדמס, טימברלייק ועוד תפקידים קטנים שמאויישים על ידי שחקנים מוכרים גם כן). אבל, איסטווד כל כך נרגן כל הסרט, הבעת הפנים הזועפת שלו בקושי משתנה, הקול שלו כל כך זועף והדיבור עצור ומרוגז – והכל מצטבר לתהייה אחת גדולה – האם איסטווד עוד ראוי לשחק? דעתנו הנחרצת היא שלא. מספיק ודי. מדובר בבמאי מוכשר מאד, אבל חאלס עם המשחק. אדמס וטימברלייק לעומת זאת, הדור הצעיר, עושה עבודה מצוינת. אדמס כל כך טובה, שאנחנו עדיין תוהים איפה ראינו אותה עד עכשיו (לא יותר מדי, לצערנו). טימברלייק ממשיך להוכיח את עצמו כשחקן טוב, שאמנם מתאים יותר לתפקידים קומיים, אבל יודע גם להיות רציני כשצריך.

"בחזרה למשחק". קלינט איסטווד משמאל עם ג'סטין טימברלייק.

"בחזרה למשחק". קלינט איסטווד משמאל עם ג'סטין טימברלייק.

אנקדוטה נוספת לגבי השחקנים, נוגעת בעקיפין לאיסטווד גם כן: בתפקיד די שולי, אבל בכל זאת מעט משמעותי, משחק בנו של איסטווד (סקוט). הוא מגלם את בילי קלארק, שחקן בייסבול שגאס גילה כמובן, ונמצא במשבר. גאס (אביו של סקוט במציאות) פותר את המשבר בצורה מאד אבהית, יש לאמר. התכתבות נחמדה בנוגע למשחק תפקידים של אבא ובן.

כפי שאמרנו בהתחלה, הסרט הוא הומאז' יפה ואישי למשחק הבייסבול ולחובביו. בין היתר, באמצעות משחק טריוויה פנימי שמנהלים ג'וני ומיקי, נזרק המון מידע על בייסבול, ואנו בטוחים כי חובבי הבייסבול התרגשו מכל פיסת מידע שכזו. גם ישראלים, בעלי גישה פחות ישירה למשחק זה, יכולים להתחבר לסרט ולעלילה הבסיסית, אבל אין ספק שהרבה "נאבד בתרגום" והחוויה היא לא אותה החוויה. לסיכום, אם באים בציפייה לסרט אמריקאי קיטשי על בייסבול מזווית מעט שונה, אפשר אפילו ליהנות.

דירוג: ★★★☆☆

בחזרה למשחק
ארה"ב, 2012
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-22.11.2012 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:


בימוי:
רוברט לורנז
תסריט:
רנדי בראון
משחק:
קלינט איסטווד
איימי אדמס
ג'סטין טימברלייק
ג'ון גודמן