"עיר שבורה" – ביקורת

"עיר שבורה". מארק וולברג מימין, עם ראסל קרואו.

"עיר שבורה". מארק וולברג מימין, עם ראסל קרואו.

"עיר שבורה" היא דרמת פשע אמריקאית המתארת את קורותיו של בלש משטרה המסתבך בפוליטקה מושחתת. נשמע מוכר? סביר להניח שכן וזו גם החוויה ש"עיר שבורה" מותירה – התחושה שכבר היינו בסרט הזה, עם השחקנים האלה והעלילה הזו. מסוג הסרטים שתמצאו את עצמכם בטוחים שכבר ראיתם אותו במטוס.

אלן יוז הוא במאי הסרט ואין באמתחתו סרטים משמעותיים שיעידו על כישרון או עניין משמעותיים. הדבר היחיד שאפשר אולי לציין לטובתו הוא שאמנם הוא מוביל את "עיר שבורה" בדרך עלילתית מוכרת אך רוב הדרך חוסך מהצופה מחוות 'אמריקאיות' שחוקות מדי. באופן זה, התסריט והמשחק נותרים בזירה הבינונית והצפויה ולפחות אינם גולשים לזו היומרנית והמרגיזה.

גיבור הסרט הוא בילי (מארק וולברג, שהוא באמת מקסים, אך מעורבותו לרוב מנבאת או חוש הומור בריא- "טד", "הפמלייה"; או כמו במקרה הזה, דמות אמריקאית דרמטית מדי- "פייטר", "הלילה הוא שלנו"). בילי הוא בלש פרטי שבעבר היה שוטר אך שוחרר מעבודתו עקב פרשייה שהסתבכה.

7 שנים לאחר שיחרורו מהמשטרה, מקבל בילי פנייה מראש העיר (ראסל קרואו, "גלדיאטור", "שלושת הימים הבאים", בתיפקוד צפוי, משעמם ושזוף מדי), שהיה מעורב באותה פרשייה וכעת זקוק לעזרתו. בילי מתבקש לעקוב אחר אשת ראש העיר (קתרין זיטה ג'ונס, "אושן 12", "טרמינל", גם כן בתיפקוד צפוי, משעמם ועם צבע עור טבעי), ומה שהוא מגלה עליה מושך אותו לליבה של פרשייה פוליטית מלוכלכת.

למעשה, "עיר שבורה" היא גרסה נוספת למה שהתפרסם כ'סרט אמריקאי' – דמויות צודקות המתעלות באופן דרמטי מעל היומיומי המסואב. עולם הערכים המוצג הוא דיכוטומי ומופשט והשחקנים לא מסייעים לעלילה להתרומם למקום מורכב יותר. לאורך הסרט וולברג, קרואו וזיטה ג'ונס הם קלישאתיים ובעיקר מאוד צפויים- כדמויות בתסריט הנדוש וכשחקנים.

"עיר שבורה". קתרין זיטה ג'ונס, ראסל קרואו.

"עיר שבורה". קתרין זיטה ג'ונס, ראסל קרואו.

נקודת אור קטנה מגיעה מכיוונה של השחקנית הישראלית אלונה טל, המקבלת זמן מסך משמעותי כקייטי, העוזרת  של בילי. טל עושה תפקיד טוב במגבלות התסריט הנדוש אך לא בטוח שמותירה רושם על עיניים שאינן ישראליות. הצטרפותה של טל לסרט מחזירה קרדיט לוולברג, שבשנים האחרונות מעורב רבות בקידומם של שחקנים ויצירות ישראליות בהוליווד: גל גדות בדמות 'נתניה' ("דייט לילי"), או ההפקה האמריקאית של הסדרה 'בטיפול' הן רק שתי דוגמאות.

לסיכום, "עיר שבורה" לא מאוד מעניין, בטח שלא איכותי או מחדש אבל מצד שני, גם לא נורא. סתמי למדי.

דירוג: ★★★☆☆

עיר שבורה (ארה"ב, 2012)
בימוי: אלן יוז | תסריט: בריאן טאקר | משחק: מארק וולברג, ראסל קרואו, קתרין זיטה ג'ונס, ג'פרי רייט, אלונה טל, קייל צ'נדלר, בארי פפר, נטלי מרטינז, ג'סטין צ'יימברס | צילום: בן סרסין
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-24.01.2013 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

אורי 33הרצליה

זאת פעם ראשונה שאני חוזר לא מרוצה מסרט קולנוע,
הרגע חזרנו מהסרט בסינמה סיטי , אחרי שבחרנו במקום לראות אותו באופן אקראי ומבלי לקרוא שום ביקורת לפני ובמחשבה שאנחנו הולכים לראות סרט אקשןאו לחלופין ,סרט מעניין אז.. זהו שלא . לא אקשן ולא נעליים. אז התחלנו לראות.. מתחיל לאט..ונשאר באותו קצב מונוטוני לכל אורכו , עד שהבנו שמדובר בסרט דרמת מתח.. עם כל הכבוד לזאנר ויש כבוד. ספרתי לפחות 8 אנשים שקמו באמצע הסרט ויצאו מהאולם ולא שבו חזרה,לא בגלל שהסרט ארוךךך (ארווך!!!) אלא אולי.. היה להם משעמם. אני מסכים עם הביקורת הנ"ל. מדובר בסרט ביינוני למדיי, ארוך ומצריך ככתוב הרבה סבלנות ריכוז ובקבוק שתייה גדול ולא שאין לנו את זה , לפחות שיהיה סרט ששוה את זה מולנו ,לא היה במיקרה הזה. לדעתי לא סרט ששווה קולנוע.טלויזיה אולי כן,אולי.. ב3 בלילה ככה כשאין משהו אחר לצפות . לא מגזים. ובטח לא שווה את ה140 שקל על שני כרטיסים וגלון פופקורן ושתיה!!!!!! שעל זה אני לא מתחרט בכלל , הבילוי עם החברה זה שווה את הכול ולא משנה גם אם הלכנו ל"עיר שבורה" . הסרט לא בהכרך מתאים גם לזוג כמונו שהגיעו לסרט הזה אחרי ארוחה במסעדה ומעוניינים בסרט מהנה מרגש וקצת .. לא הרבה .. קצת אקשן הוליוודי מתקתק. יצאנו ממנו באמירה "נו.. לפחות היינו בקולנוע (שוב) ונהננו יחד. אה.. שחכתי מהאחת שבסיום הסרט שמעתי אותה אומרת שהיא לא הבינה כלום חח.. אני בטוח (!) שהיא לא היחידה (לא אני) . לסיכום, סרט מקסימום לצפייה בטיוי. לא יותר מזה. ציון שלי מ1 עד 5 . -2- . סוף שבוע נעים ,בברכה-אורי
.

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?