"לצוד פילים" – ביקורת

"לצוד פילים". מימין: פטריק סטיוארט, גיל בלנק, ששון גבאי ומוני מושונוב. צילום: ורד אדיר

"לצוד פילים". מימין: פטריק סטיוארט, גיל בלנק, ששון גבאי ומוני מושונוב. צילום: ורד אדיר

שני זקנים לוחמניים ומתבגר מחליטים לשדוד בנק יחד עם זקן שלישי בעל קלאסה של אצולה ושאיפות תיאטרליות. החבורה הלא שגרתית רוקמת תוכנית פעולה ובדרך מגלה כי הצורך הכספי הוא לא הצורך האמיתי הדורש טיפול. בצורה משעשעת אך גם קצת מאכזבת, "לצוד פילים" מגלה את עצמו כסרט בו היתרון הוא גם החיסרון- היותו יצירה מקומית.

על פניו אין בכך טעם לפגם אלא להיפך, אך השאיפות של הסרט להיות יותר מכך הן שהופכות למכשלה. אין ספק שהאלמנטים של הישראליות המוכרת וההומור המוצלח הם מיתרונות הסרט. לצד זאת, "לצוד פילים" מנסה להציג תסריט שפורץ את גבולות מיקומו ומציע עלילה שאינה מוגבלת למגרש המקומי בו היא מצולמת, ניסיון הניכר בו לאורכו אך הוא אינו מוצלח. על אף צוות שחקנים ישראלי מרשים ביותר ותוספת של סר פטריק סטיוארט לקאסט (הלא הוא קפטן לוק פיקארד), הדיסוננס בין השאיפה לתוצר בולטים וכך הופך הסרט לחמוד ותו לא.

רשף לוי, יוצר ישראלי מוכר ומוערך, הוא תסריטאי ובמאי הסרט. ללוי רקורד מוכר ומרשים בתחום הטלוויזיה ("הבורר"), הקולנוע ("אהבה קולומביאנית", "איים אבודים") והתיאטרון ("החותנת"), אך למעשה הניסיון התיאטרלי של לוי הופך לרועץ במלאכת הבימוי של "לצוד פילים". לאורך הסרט ניתן בקלות לדמיין את הסרט מוצג בהצלחה כמחזה. רבות מהסצינות קיבלו העמדה הנראית כנענית למגבלה התיאטרלית של בסיס פעולה רוחבי, סטאטי ומוגבל בעומק שלו. המשמעות היא שלוי אינו משכיל להשתמש ביתרונות המובהקים של המדיום הקולנועי- התנועה מול המצלמה נותרת דו-מימדית בלבד וכמעט ואין שימוש ביכולות הייחודית של העריכה או יכולת השילוב של מס' נקודות מבט בסצנה אחת.

"לצוד פילים". צילום: ורד אדיר

"לצוד פילים". צילום: ורד אדיר

חתימה נוספת ומוצלחת יותר של לוי היא השימוש בהומור בסרט. ללוי יש רקורד ידוע בתחום ההומור (מאז מערכוני התכנית המיתולוגית "זהו זה"), והוא אף אוחז בקריירה בתחום הסטנד אפ. כתוצאה, התסריט משלב הומור שנון ולא שגרתי ההופך את הסרט לחד ומהנה. עם זאת, מצער לומר שהבימוי או העריכה הבעייתיים פוגמים גם פה, ויש לא מעט פעמים שהטיימינג של הבדיחות מפוספס. מי שמתמודד עם זה בהצלחה המרובה ביותר הוא סטיוארט, המצליח לעבור את מרבית הסצנות שלו בחן לא מבוטל. עם זאת, גם ממנו הקושי אינו נבצר ומאחר ולצידו מופיעים שלושה מהשחקנים האיכותיים, הכשרוניים והמרגשים ביותר בבידור הישראלי, האשם חוזר למלאכת הבימוי.

גיל בלנק (צעיר החבורה בסרט ראשון והחוליה החלשה והמאוד לא מרשימה בקאסט), הוא יונתן, מתבגר גאון עם בעיות חברתיות שאביו נפטר לנגד לעיניו בבנק בו עבד כמאבטח. מאחר והבנק מתנער מאחריות על חלקו במוות, נותרים יונתן ואמו (יעל אבקסיס) חסרי כל ובסכנת גירוש מביתם. אובדת עצות ועל אף נתק של שנים, פונה האם לעזרה אל אביו של בעלה המנוח, אליהו (ששון גבאי הנפלא), ובין הסב לנכדו מתחילה להתפתח מערכת יחסים.

כאשר אמו של יונתן מתחילה לצאת עם מנהל הבנק, דדי (משה איבגי), המציע לה עזרה כלכלית, יונתן מתחיל לטקס עצה כיצד להשיג למשפחתו את המזומנים הדרושים לה. עזרה מפתיעה מגיעה מכיוון הסב שמתברר כי בעברו נהג לנקוט בפעולות טרור נגד המנדט הבריטי יחד עם חברו הטוב ניק (מוני מושונוב המצוין ואחד הכישרונות המובילים של הסרט). יונתן מבקש מהשניים לשחזר את ימיהם כשודדי בנק וכאשר מצטרף אליהם אחיה הבריטי של אשתו המנוחה של אליהו, נוצרת חבורה ססגונית ובלתי צפויה.

"לצוד פילים". צילום: ורד אדיר

"לצוד פילים". צילום: ורד אדיר

כאמור, הלורד הבריטי התיאטרלי, סר פטריק סטיוארט, מכניס לסרט ניחוח של חו"ל ואלגנטיות קלילה. בנוסף, אחת מהחוזקות של הסרט היא הדינמיקה בינו לבין המאפיינים הקולניים והאלימים של שני הטרוריסטים לשעבר, אליהו וניק, בייחוד בין הלורד העדין לבין מושונוב, המצליח לייצר דמות חזקה ונהדרת. לצד זאת, יש פגמים לא קלים בתסריט, שבעיקר לקראת סוף העלילה מתגברים וגורמים לה להימתח בצורה מעייפת ומעט מתפזרת. נראה שהתסריט החליט להתעכב בעוד כמה תחנות עוקפות טרם יגיע אל תחנת היציאה האופטימלית שלו וחבל.

אנקדוטה חלשה נוספת היא העובדה כי לסרט קוראים "לצוד פילים". הלורד האנגלי מספר כי אביו העביר את ימיו בצבירת הון בפלשתינה, שם אימץ תחביב של צייד פילים. האב הנעדר העדיף את תחביביו ועיסוקו על פני תמיכה בבנו, שלמורת רוחו בחר בקריירת משחק. הנמשל מכתיב כי שמו של הסרט מרמז על כך כי השוד בו עוסקת החבורה הוא התפל שתחתיו נחבאות מערכות יחסים הכמהות לתיקון. עם זאת, האנלוגיה די מתאמצת ואינה ברורה דיה מתוך פיסת הסיפור הקטנה הזו כך שאין בה ערך אמיתי. במובן מסוים שם הסרט והתסריט שלו חולקים את אותה חולשה- שניהם אינם זורמים בצורה אינטואיטיבית ועל אף החזון הניכר והשאיפות הנלווים להם, יש בהם משהו מעט מסורבל ומפוספס. חוויה חביבה ולא יותר מכך.

דירוג: ★★★☆☆

לצוד פילים (ישראל, 2013)
בימוי: רשף לוי | תסריט: רשף לוי, ג'ון קליז | משחק: פטריק סטוארט, ששון גבאי, מוני מושונוב, משה איבגי, רותם זיסמן-כהן
הפצה: החל מה-04.07.2013 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?