"רוב הסיכויים ש…". אנט בנינג, כריסטן ווייג.
"רוב הסיכויים ש…" היא קומדיית קיץ שממלאת אחר התפקיד שלה באדיקות, והכוונה אינה לקלילות נעימה. חבל לומר ששתי כוכבות נהדרות כמו אנט בנינג וקריסטן וויג מעבירות זמן במה שמגשים את הסטריאוטיפ הקיצי של סרטים בינוניים בקושי. העלילה מספרת על גיבורה המשקמת את הקשר שלה עם אמה, ניו יורקית מושבעת המוצאת אהבה דווקא בפרברי ניו ג'רזי, מחזאית כושלת החולמת על אומץ להגשים את ייעודה. כן, כל הסטריאוטיפים שניתן לדמיין אך לא זה מה שהורג את הסרט כמו הבימוי הכושל שמתעקש להחמיץ את כל הפאנצ'ים האפשריים.
אימוג'ין היא כותבת מחזות מבטיחה שהשאירה את ניו ג'רזי, עיר הולדתה, מאחור ויצאה לחיים הנוצצים בניו יורק. כאשר בן זוגה עוזב אותה, שרשרת טעויות גורמת לכך שהיא מועברת לחזקת אמה, עמה לא דיברה שנים. כעת, כשהיא שוב בבית ילדותה, אימוג'ין מתאמתת עם העבר שהותירה מאחור ואף פוגשת דמויות חדשות המשנות את חייה.
המפסידה הגדולה של הסרט היא כנראה מישל מורגן, תסריטאית הסרט. עבור מורגן מדובר בסרט ראשון לאחר כתיבה ארוכת שנים לטלוויזיה. כמה ודאי שמחה מורגן לגלות שיצירתה זכתה לליהוק בעל סיכויים משמעותיים להצלחה – קריסטן וויג, כוכבת SNL לשעבר ושחקנית קומית מופלאה היא אימוג'ין גיבורת הסרט, אנט בנינג הוותיקה והמוערכת היא אמה המכורה להימורים ומאט דילון הוא בן זוגה המפתיע של האם. כביכול, מרכיבים מבטיחים ובכל זאת, בימוי אחד כושל רמס כל סיכוי.
"רוב הסיכויים ש…". כריסטן ווייג, דארן כריס.
שרי ספרינגר ברמן ורוברט פולצ'יני הם זוג הבמאים המרבה לעבוד יחד ולאור "רוב הסיכויים ש.." מפתיע לגלות שהם גם הזוג האחראי לסרט המיוחד והמוערך "אמריקן ספלנדור". לא ברור היכן הייתה התקלה אך השניים הצליחו להרים סרט שכנראה היה לו פוטנציאל אך התוצאה מפוספסת בצורה בולטת להפתיע. לדוגמא, באחת הסצינות, בעלת דוכן לקעקועי מדבקות מציעה לאימוג'ין "קריאה אנרגטית" על מנת לגלות מהו הקעקוע המתאים לאישיותה. סצנה קומית קלאסית שאמורה לגרום לקהל להסתקרן מה תהיה התוצאה וכמה תנציח את אישיותה הבעייתית של הגיבורה. עם זאת, כל הדיאלוג בין השתיים מסורבל ולא ממוקד ולאחריו המעבר לפאנצ'- המדבקה הנבחרת היא שלוש דמעות האמורות לייצג את הדיכאון האין סופי הדבק באימוג'ין- כל כך כושל שהבדיחה פשוט מתאדה בלי כל זכר. בדומה לכך, מספר הסצינות שמלאות ב- נדמה לי שהרגע היה פה ניסיון לבדיחה- הוא כל כך מורגש, שהסרט פשוט הולך ודועך.
ואם כבר צוינה המפסידה של הסרט, אפשר בהחלט להכתיר את מאט דילון כזוכה הגדול. הוא היחיד שדמותו המשעשעת שומרת על רעננות ברוב חלקי הסרט והרושם הנותר ממנו חיובי ביותר. מצד שני, וויג בעלת הכישרון הקומי המובהק זוכה משום מה למושא אהבה שנראה כמו אחיה הקטן. מאחר ופער הגילאים הבולט כמעט ואינו מדובר (וגם אינו מפריע לשניים להיכנס כמעט מיד לדינמיקה רומנטית), וויג עוברת מלהיות אישה בוגרת מקסימה וכושלת לשחקנית, שחוסר ההתאמה בין גילה לבין התפקיד אותו היא ממלאה, לצערי, מובהק ואף פוגם באמינות העלילה.
דירוג: 
רוב הסיכויים ש… (ארה"ב, 2012)
בימוי: שרי ספרינגר ברמן, רוברט פולצ'יני | תסריט: מישל מורגן | משחק: כריסטן ווייג, מאט דילון, דארן כריס, נטשה ליאון, אנט בנינג | מוסיקה מקורית: רוב סיימונסן | צילום:סטיב ידלין
הפצה: חמישה כוכבים, החל מה-25.07.2013 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: