"פילומנה" – ביקורת

מאת
20 במרץ 2014 בשעה 8:30
"פילומנה". ג'ודי דנץ', סטיב קוגן.

"פילומנה". ג'ודי דנץ', סטיב קוגן.

"פילומנה" – תעתיק של השם באנגלית שמבוטא "פילומִינה" – הוא סרט בריטי מעניין, מצחיק ומרגש, כלומר: כל מה שצריך בסרט טוב.

הסרט, שביים סטיבן פרירז ("יחסים מסוכנים", "המלכה"), מבוסס על ספר שמתאר סיפור אמיתי, והוא בנוי כסיפור בלשי עם תפניות וגילויים (והמוסיקה בהתאם). בבסיס מדובר בדרמה קומית קלסית של שתי דמויות מעולמות שונים בסרט "מסע". הם נידונו לבלות זמן יחד, לא לגמרי בניגוד לרצונם, אך בכל פעם שיש אפשרות שמסעם ייגמר, עולות סיבות ונסיבות שגורמות להם להמשיך במסעם.

מרטין סיקסמית' (סטיב קוגן) הוא כותב נאומים וכתב טלוויזיה לשעבר ששוקל את צעדו המקצועי הבא. הוא משתכנע לעבוד על כתבה לעיתון שהיא סיפור "אישי" על אישה אירית בשם פילומינה (ג'ודי דנץ') שמחליטה לחשוף את העובדה ש-50 שנה קודם לכן הוכנסה למנזר מכיוון שנכנסה להיריון כשהיתה נערה, ובנה נמסר לאימוץ בניגוד לרצונה. מרטין יוצא ללוות ולעזור לה להתחקות אחר עקבותיו של בנה האבוד.

הרגש מגיע מהסיפור האישי של פילומינה, שרואים גם בפלאשבקים במנזר, אישה מיוחדת מאוד בגישתה לחיים ולאנשים סביבה. וההומור מהמתח בין שני האנשים הכל-כך שונים האלה, וגם בשיחות של מרטין עם העורכת שלו. התסריט (שקוגן הוא בין כותביו) מעולה, אין רגע מיותר ב-98 הדקות של הסרט. לפעמים יש קמצוץ התנשאות בשורות של פילומנה הלא-מתוחכמת, אך דנץ' כל כך מוצלחת בתפקיד שה עובר בסדר, וקוגן נהדר ביחסו אליה.

הסרט היה מועמד לארבעה פרסי אוסקר: הסרט הטוב ביותר, שחקנית ראשית, תסריט מעובד ומוסיקה (אלכסנדר דספלה הפורה) והרוויח בארה"ב לבדה מעל 35 מיליון דולר- יותר מהרבה סרטים אחרים שזכו באוסקר ולתשומת לב גבוהה יותר כמו "היא", "מועדון הלקוחות של דאלאס" ו"יסמין הכחולה". כלומר, כשהקהל עולה על סרט טוב השמועה עוברת מפה ואוזן והסרט זוכה להצלחה. אין ספק שהוא יצליח מאוד גם בארץ.

דירוג: ★★★★☆

פילומנה (אנגליה, 2013)
בימוי: סטפן פרירס | תסריט: סטיב קוגן, ג'ף פופ | משחק: סטיב קוגן, ג'ודי דנץ', צ'ארלי מרפי, סימון לביב | מוסיקה מקורית: אלכסנדר דספלה | צילום: רובי ריאן
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-20.03.2014 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: