"המעניק". ברנטון ת'ווייטס, אודיה רש.
חשבתי לוותר על כתיבת ביקורת על "המעניק" כי הוא לא עשה לי חשק לכתוב עליו. "אבל אני צריך להזהיר אנשים מפניו, הם עוד עלולים לרצות לראות אותו." אז אל תלכו ל"המעניק" מכיוון שאין שום סיבה לראות אותו, רק סיבות להתרחק. מדובר ב-93 דקות בלבד – עם הקדמה ארוכה של כשעה וסוף של המשך יבוא (שכנראה לא יבוא) – שמרגישות כמו פיילוט לסדרה שאני לא רוצה לראות.
"המעניק" מבוסס על ספר מ-93', שחזרו אליו בעקבות הפריחה בשנים האחרונות של סרטים כמו "משחקי הרעב" ו"מפוצלים", על עולמות עתידיים, חלקם אוטופיים, שמתארים את החברה המסודרת והלא-באמת-מתפקדת, על פי ספרים תחת התווית של YA) Young Adult- 'מבוגרים צעירים' כביכול). אז עכשיו הגיעו ל"המעניק", הראשון מארבעה ספרים עד עתה שמתרחשים בעולם הזה, שסרטים (על פי ספרים) רבים שראינו בשנים האחרונות, ללא ספק, הושפעו ממנו.
ב"המעניק" מדובר בעולם שאף אחד לא יודע לשקר בו, אין יותר משפחות- יש תאים משפחתיים, אין בתים אלא מקומות מגורים, ובני הנוער מקבלים את התכתיבים של זקני העם שמחליטים בשביל כל אחד במה יעסקו בחברה המסודרת, הנקייה, הקרה והמנומסת שבה חיים אחרי שחרב העולם המוכר לנו. יש אחד ג'ונאס, שמייעדים לו תפקיד מיוחד במינו ויוצא דופן, שומר הזיכרון, וזה שמעביר לו את הידע והזיכרונות מכונה המעניק. את המעניק מגלם ג'ף ברידג'ס שבחר להשתמש בקול ממש מרגיז.
הסרט נפתח במספר שורות כתובות, ואני חשבתי: ככה יסבירו לנו את הרקע של הסיפור והעולם הזה, יופי, בסרט הזה לא תהיה קריינות. ואז ג'ונאס פוצח בקריינות הרגילה, שמלווה את כל הסרט. על אף שיש קרקע פורייה לרגש, הבמאי פיליפ נויס לא מצליח לעורר שום התרגשות, למרבה הצער. יש פרסומות בנות חצי דקה שמצליחות בכך יותר מהסרט הזה. מלבד הבחירה לצלם את תחילת הסרט בשחור-לבן, הוא כמו ויתר על ניסיון להיות יצירתי או מקורי. במאי אחר היה מצליח לעשות יותר עם החומר (הלא מבריק) הזה.
בחירת הסרטים של נויס משונה ואיכותם מאוד לא עקבית. אחרי שביים שלושה סרטים באוסטרליה ב-1989, המפורסם שבהם המותחן "סיכון רטוב" עם ניקול קידמן, סם ניל ובילי זיין, עבר לעבוד בארצות הברית. ואז הוא ביים סרטים טובים לצד סרטים איומים: "משחקים פטריוטיים" הטוב, "סכנה ברורה ומיידית" המשעמם עם הריסון פורד, "סליבר" היומרני והריקני עם שרון סטון, "המלאך" עם ואל קילמר, "אספן העצמות" החביב עם דנזל וושינגטון ואנג'לינה ג'ולי, ו"סולט" עם ג'ולי שהיה מותחן לא רע ברובו. הוא גם ביים דרמה טובה מאוד (שמתרחשת באוסטרליה) בשם "ארוכה הדרך הביתה" עם קנת' בראנה.
בספר (שלא קראתי) ג'ונאס בן 12. בסרט -כדי למשוך יותר צופים- הפכו אותו לנער מבוגר, שאותו מגלם ברנטון ת'וויטס האוסטרלי. כמו כל שלושה מארבעה שחקנים אוסטרלים, גם הוא השתתף באופרת הסבון האינסופית "קרוב רחוק" והוא גילם את הנסיך פיליפ ב"מליפיסנט". השניים שמגלמים את תחליפים-הוריו בסרט משחקים אלכסנדר סקארסגרד וקייטי הולמס, ביובש, בקור, ובסתמיות רבה כמו הסרט- הכול די שקט ולא מלהיב. את אשר ופיונה, חברי הילדות של ג'ונאס, מגלמים קמרון מונהיים ("חסרי בושה" האמריקאי) שאין לו הרבה מה לעשות בתפקיד לא מגובש ולא מורכב, ואודיה רש, ישראלית לשעבר שעברה עם משפחתה לארצות הברית, שמצליחה יפה להכניס מעט רוח חיים לדמות ולסרט המנומנם הזה.
"המעניק". ברנטון ת'ווייטס עם אודיה רש.
ומילה אחרונה על מריל סטריפ: היא מופיעה בתפקיד לא גדול בסרט, ועל אף אהבתי הרבה לה, היא לא מצליחה להוסיף משהו לתפקיד די סתמי. סביר להניח שהיה פחות מושך לשים שחקנית כמו פרנסיס קונרוי ("עמוק באדמה", "אימה אמריקאית") על הכרזה של הסרט, או שהיו מציינים את שמה בפרסומות בטלוויזיה (שבהן מזכירים את ברידג'ס וסטריפ אך לא את השחקן בתפקיד הראשי).
דירוג: 
המעניק (ארה"ב, 2014)
בימוי: פיליפ נויס | תסריט: מייקל מיטניק, לואיס לאורי | משחק: ג'ף ברידג'ס, ברנטון ת'ווייטס, אודיה רש, מריל סטריפ
הפצה: פורום פילם, החל מה-14.08.2014 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: