"לוסי" – ביקורת

מאת רותם יפעת
20 באוגוסט 2014 בשעה 19:00
"לוסי". סקרלט ג'והנסון.

"לוסי". סקרלט ג'והנסון.

מכל הופעות האורח של סטן לי בסרטי מארוול, האהובה עליי היא זו ב"ספיידר מן 2" (סם ריימי/טובי מגוויר): ספיידי הולך ברחוב ונעצר מול שלט תמיכה בו. לי נעמד מולו ואומר: "אתה יודע, אני משער שאדם אחד באמת יכול לעשות שינוי". זו הפעם הראשונה שלהופעתו של לי הייתה ערך לסרט ולא רק לשם הדאחקה. הופעה זו גרמה לי לחשוב איך ייראו סרטי גיבורי על אם במאים מודרניסטיים כמו גודאר היו מביים  סרטי גיבורי על. נו, לפחות לוק בסון הוא צרפתי.

ב"לוסי", סרטו החדש, הדמיון לקולנוע מודרני אינו נובע מדמויות המדברות ישירות אל המצלמה, אבל יש ניסיון לעשות סרט אקשן מד"ב מאד אמנותי. הוא כמובן לא הראשון, ולא חסרים כאלה שעשו והצליחו, הבעיה שבמקרה הנוכחי הדבר מרגיש מאולץ. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בעריכה פשטנית שמנסה להיות אינטלקטואלית: השוואה בין בני אדם לבין חיות פראיות. כל זה בזמן הרצאה על אבולוציה. הניסיון הזה פוגע בסרט, שכן בסון שכבר הוכיח יכולת בעשיית סרט מד"ב מוצלח ומהנה ("האלמנט החמישי"). המסרים של הסרט הם אולי עמוקים, אבל מועברים באופן כזה שלא ניתן לדון ולהרהר בהם באופן מעמיק.

בתוך בטנה של לוסי (סקרלט ג'והנסון) הושתלה שקית עם סם סינתטי חדשני שמאיץ פעולות תאים. כשהשקית מתפוצצת לה בבטן והסם מתפזר בתוכה היא מתחילה להשתנות. במקום להשתמש רק ב-10% מהמוח שלה (כפי שטוען המיתוס הפופולארי) היא מגדילה את היכולות המנטאליות שלה. אבל בניגוד לגיבורי סרטים אחרים עם אותם יכולות, הכישורים שלה לא מסתכמים רק בלענות בהצלחה את עשרים השאלות של מוסף הארץ. לוסי מוצאת את עצמה מתחברת עם הכול: תאים של אחרים, אנרגיה חשמלית ומגנטית, שירות הלקוחות של הוט – הכל. בכדי למנוע את הפצת הסם היא נעזרת בפרופסור שפיתח תיאוריה אודות יכולת ניצול היכולות הקוגניטיביות שלנו (מורגן פרימן) ושוטר צרפתי.

הבעיה של "לוסי" היא לא הסיפור השחוק, אם זו הייתה בעיה, רוב הקולנוע מאז 1924 היה נפסל. העניין הוא שבמקום להעמיק בנקודות המעניינות, יש מראית עין של העמקה. מד"ב לרוב משמש כבמה לדיונים על מוסר ופוליטיקה, אבל הסרט מתמקד יותר בקונספט שלו ולא משכיל לפתח את התמות שהוא עוסק בהם. אני משער שאיפשהו בסרט מתחבא אמירות על נשיות חזקה והריון ככוח מעצים – אבל זה נבלע בכל הבליל הפסדו מתוחכם.

סקרלט ג'והנסון משלימה רצף של תפקידים לא אנושיים בשנה האחרונה ("מתחת לעור" ו"היא") ומצדיקה את היותה אחת הכוכבות הגדולות כרגע: היא משלבת באופן יפה בין האנושי לרובוטי, בין האכפתי לאפאתי, בין גיבורת פעולה לאישה במצוקה – שברירית וחזקה. מורגן פרימן עושה את מה שהוא עושה הכי טוב בעולם ומקריין את הסרט, כשלפחות הפעם יש לזה צידוק עלילתי כשהדבר נעשה במסגרת של הרצאה אוניברסיטאית.

"לוסי". סקרלט ג'והנסון, מורגן פרימן.

"לוסי". סקרלט ג'והנסון, מורגן פרימן.

אבל הכוכבות של ג'והנסון לא יכולה להחזיק סרט בלי משהו מעבר. זה לא עבד ב"מתחת לעור" ולא ב"לוסי". בין שני הסרטים אין קשר מעבר לנוכחות השל ג'והנסון, אבל חוסר היכולת שלהם לספק את הסחורה אותה הם מתיימרים להציג מחברת בניהם למרות זאת. כוכבה של ג'והנסון לא ידעך בגלל הסרטים הללו, אבל כולי תקווה שמעבר לתפקידים במסגרת מארוול היא תבחר תפקידים מוצלחים יותר שני אלו.

דירוג: ★★☆☆☆

לוסי (ארה"ב, צרפת, 2014)
בימוי: לוק בסון | תסריט: לוק בסון | משחק: סקרלט ג'והנסון, מורגן פרימן, אנלי טיפטון, עמאר וואקד, מייסון לי
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-21.08.2014 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: