קלינט איסטווד, "גראן טורינו"
אחרי הרבה ציפיה לסרטו האחרון של קלינט איסטווד, הלכנו במתח לקולנוע כדי לראות האם הופעתו האחרונה של איסטווד כשחקן (שמועות רבותי, שמועות) תיחרט עמוק בתודעה של כולנו. אז אולי לא מדובר במשחק-של-חייו (אבל איך אפשר לשפוט שחקן גדול כמוהו שאו-טו-טו כבר בן 80 ורשימה כה ארוכה של סרטים מאחוריו), אבל אם מתייחסים לסרט עצמו, הרי שסוף סוף נהנינו מסרט בלי שמאלץ ואובר-מייקינג מיותר (אחרי סרטי מסע מפרכים כגון הסיפור המופלא של בנג'מין באטן). "גראן טורינו" הוא סרט קלאסי במהותו עם מאפיינים איסטוודיים מובהקים, כלומר – סיפור פשוט, נוגע ללב, דמות אחת קשה במיוחד שמתרככת לאורך הסרט אל מול עיניהן הבוחנות של הצופים, בימוי מדויק, שימוש במשחקי אור וצל ובמשקעי העבר על מנת להאפיל את הדמויות, ועוד.
איסטווד, שמייצר סרטים בקצב מעורר פליאה (ב-2006 עשה שניים: "מכתבים מאיווה-ג'ימה" ו"גיבורי הדגל", וגם ב- 2008 את "ההחלפה" ו"גראן טורינו"), ביים בפעם ה-29 סרט בחייו. בגיל 79, עם רשימה כה ארוכה ומשמעותית מאחוריו, הייתם חושבים שהוא ינוח לרגע… אבל לא איסטווד, שכבר עובד על הסרט הבא שלו, The Human Factor, שעתיד לצאת בדצמבר 2009 ויעסוק בתקופת כהונתו של נלסון מנדלה כנשיא לאחר נפילת האפרטהייד בדרום אפריקה. אבל אם נתמקד לרגע בפרויקט הנוכחי ופחות נתרגש מהתכנונים לעתיד, נוכל להעריץ בלב שלם במאי אמיתי ומוצלח שלקח תסריט פשוט למדי וב- 32 ימים (בלבד!) צילם סרט מצוין.
מסתבר שהתסריט של "גראן טורינו" ניסה את מזלו לא מעט אצל במאים שונים בהוליווד עד שאיסטווד שם עליו עין. כותב התסריט, ניק שנק, התפלא מהעובדה שאיסטווד לא שינה מילה בתסריט. והלא זהו איסטווד, במאי גדול עם רפרטואר מבריק וסימני היכר כגון זרות של דמויות מרכזיות, מוות של דמות כלשהיא בתחילת/סוף הסרט ועוד – שלוקח סיפור פשוט והפך אותו לחריף ושנון.
קלינט איסטווד והמשפחה האסייתית, "גראן טורינו"
"גראן טורינו", על שמה של מכונית-של-פעם מדהימה שכל אחד מאיתנו היה רוצה בחנייה הפרטית שלו, מספר את סיפורו של וולט קוואלסקי (מישהו אמר שם יהודי?), חייל קרבי קשוח לשעבר שלחם במלחמת קוריאה בשנות ה-50, עקשן וסגור, שנאלץ להתמודד עם הרבה שינויים בחייו – אשתו האהובה שנפטרה, הידרדרות מוסרית של בני הנוער ובעיקר – הגירה של ויאטנמים ו"חולות אחרות" לשכונתו הותיקה.
הסרט מציג את הסלידה של וולט מכל החידושים והשינויים שמגיעים עם השנים. אולם, הוא גם יוצא כנגד הצביעות של ממסד הכנסייה והכמרות, שלפי קוואלסקי לא יכול ללמד אותו כלום על החיים האמיתיים. וכך יוצא שוולט, שכל כך ממורמר עד שבא לך להחטיף לו איזו קטנה, נאלץ להתמודד עם כל השינויים האלה כאשר אל הבית השכן שלו נכנסת משפחה מדרום-מזרח אסיה (איזור אותו הוא מתעב עוד מאז המלחמה בה שירת). אל השכנים החדשים מתווספת גם כנופיה אסייתית מטילת אימה שלרגע לא מרעידה לוולט את המיתרים, אולם מעמידה אותו בתפקיד הגיבור השכונתי, בעל כורחו כמובן. וכך, כמובן, נכנסת המשפחה השכנה לחייו של וולט הזקן, שמבקש להוכיח לכולם, כולל עצמו, כמה דברים על החיים האמיתיים.
לא נפרט את המשך העלילה, מחשש לספוילרים מיותרים (עשו בשבילנו את העובדה יוצרי הטריילר הגרוע של הסרט), אבל נגלה כי סיפור חברות בלתי אפשרית נרקם בסרט כה מציאותי זה, ומותיר אותך בסופו של הסרט מלא תקווה ופליאה ועצבות ועוד רגשות שלא נספר עליהם כרגע כדי, שוב, לא להרוס…
קלינט איסטווד, "גראן טורינו"
לספר על השחקנים של הסרט זו קצת פעולה בלתי אפשרית, כיוון שמדובר, כמעט באופן גורף, בשחקנים לא מוכרים, רובם אפילו לא יודעים אנגלית, שמשחקים לראשונה בסרט הוליוודי נחשב. חוץ מאיסטווד, כמובן, שעליו אין מה להגיד מלבד "מלך", ישנם את "תאו" (בי ואנג) ו"סו" (אהני הר), שני האחים שמתגוררים בסמוך לוולט, ולא מצביעים על כשרון משחק יוצא דופן במיוחד, אולם דווקא בתמימותם ופשטותם – קונים את לב הצופה במהרה.
המוסיקה האיטית שחוזרת על עצמה לאורך הסרט מייצגת את האיטיות והלך המחשבות של הסרט. ממש מעין מנטרה כזאת שאפילו קצת הציקה באוזן. כלומר, שום ניסיון להפתיע. אולם, בסוף הסרט, ממש בסצינת הצילום האחרונה, הושמע סוף סוף שיר (עם מילים והכל) שנשמע לרגע כאילו איסטווד הזקן שר אותו בקולו הצרוד כל-כך. לא יודעים אם זה נכון, אבל זה העלה חיוך (מיותר?) על פנינו ובעיקר תמיהה…
אז הנה עוד ביקורת של "אהבנו". רק שהפעם אין בכלל אופציה אחרת. איסטווד במיטבו. וגם מי שלא מעריץ אותו, כמונו (שמים לב?), לא יכול שלא ליהנות מגאוניות נשפכת, משחק מצוין (של איסטווד), ביום עילאי, תסריט ממוצע אולם מבוצע היטב ובעיקר כמה דקות של חסד בין סרטים טיפשים אחרים שיוצאים כרגע כגון "ווידוייה של"… בעצם, חבל להשמיץ. פשוט תלכו, זהו – one man show שבהחלט, אבל בהחלט, אסור להחמיץ.
דירוג: 
גראן טורינו
116 דקות.
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-26.02.2009 בקולנוע.
בימוי:
קלינט איסטווד
תסריט:
ניק שנק
שחקנים:
קלינט איסטווד
בי ואנג
אהני הר
הפקה:
קלינט איסטווד
רוברט לורנז
ביל גרבר
צילום:
טום שטרן
עריכה:
ג'ואל קוקס
גארי רוץ
מוסיקה:
קייל איסטווד
מייקל סטיבנס
[…] סרטו האחרון של איסטווד, "גראן טורינו" המעולה, עולה לאקרנים הערב בבכורה ארצית. לחצו כאן לביקורת של גיא ונטלי עליו. […]