30 ביולי 2015 בשעה 14:00

"איש ללא הגיון" – ביקורת

"איש ללא היגיון". חואקין פיניקס, אמה סטון.

אני לא יכול לא ללכת לראות סרט חדש של וודי אלן על אף שמרבית מ-18 הסרטים האחרונים שלו היו לא טובים. את סרטיו מ-1969 עד 1997 ראיתי המון פעמים. את "איש ללא הגיון" לא אראה שוב. כשצופים בסרט הדרמה "איש ללא הגיון" יש הרגשה שצופים בלקט סרטים של אלן, ולמרבה הצער הוא לא בחר את הקטעים הטובים.

נקודת הפתיחה כבר מעוררת הרגשה שמדובר בפרודיה עצמית: אייב (חואקין פיניקס) הוא פרופסור לפילוסופיה ומגיע (מלווה בקריינות) לקמפוס חדש כששמו הולך לפניו כגבר שקשה לעמוד בפניו. עד מהרה מרצה נשואה (פרקר פוסי) ותלמידה (אמה סטון, שהופיעה גם בסרטו הנשכח הקודם של אלן, "קסם לאור ירח"), שיש לה חבר, נשבות בקסמו. האהבה/אהבות החדשות האלה משפיעות על חייו של אייב. ואז אלמנט הפשע משתלט על הסרט.

אמנים רבים, כפי שכבר כתבתי בעבר, שבים ומתעסקים במהלך הקריירה שלהם באותם נושאים ורעיונות. זה בסדר. אך הם אמורים להביא משהו חדש, או צורה חדשה להציג את הדברים הללו, אחרת יש טעם של העלאת גירה, של שחיקה, של עייפות, של חוסר חידוש. אין משהו מקורי או יוצא דופן ב"איש ללא הגיון" שאלן בעצמו לא התעסק והשתמש בו בעבר. סיפור אהבה בין פרופסור לסטודנטית שלו? ראו, למשל, "קומדיה סקסית של ליל קיץ" ו"בעלים ונשים", שגם בו, כמו פה, הפרופסור מתארח בבית הוריה של הסטודנטית כשהיא חוגגת יום הולדת.

אלן ידוע באהבתו לעולם הפשע (כולל "פשעים ועבירות קלות", "דני רוז כוכב ברודווי", "צללים וערפל", "קליעים מעל ברודווי", "נוכלים בגרוש", "תעלומת רצח במנהטן", "חלומה של קסנדרה" ועוד!), וכאן זהו חלק נכבד מאוד שהופך לעיקרי. יש קטעים ארוכים ומיותרים לחלוטין שבהן דמויות מדברות על הפשע שהתרחש והתרחישים האפשריים, כמו קבוצת זקנים ששבה ומשחזרת משהו שהם ראו לפני שנה כולם רוצים שכבר יתקדמו וידברו על דברים אחרים. אלן הישן לא כלל בסרטיו קטעים מיותרים רבים כל כך כמו שיש בסרט הזה. לו היה מוריד 20 דקות אולי היה יותר קצב ועניין במה שמתרחש.
גם העיסוק בגורל חוזר אצלו פעמים רבות. ב"נקודת מפגש" זו היתה טבעת, במקרה הזה יש חפץ אחר. הרגעים הללו של 'צחוק הגורל' כבר לא גורמים לשום צחוק או מעוררים מחשבות עמוקות.

יש בסרט אפילו רגעים קצרים הלקוחים מסרטים אחרים שלו, דימויים שכנראה נתקעו בראשו מאיזו נסיעה לפני שנים רבות. אחד מהם הוא גבר ואישה שרוכבים בפנייה של כביש על שני זוגות אופניים תחת עצים באזור כפרי. ראיתם את זה ב"ויקי כריסטינה ברצלונה", הפעם תראו את זה שוב עם שחקנים אחרים ועל רקע דברי קריינות אחרים.

"איש ללא היגיון". פרקר פוסי משמאל, עם אמה סטון.

הלכתי לסרט בחשש לכישלון גדול. הוא לא טוב, אבל לא האסון שחששתי מפניו. אמה סטון נהדרת בסרט וחבל שבשני הסרטים של אלן הוא לא הצליח לכתוב לה תפקידים טובים יותר. פרקר פוסי, שמופיעה בתפקיד קטן יחסית בסרט, משתתפת גם בסרטו הבא, ואני מקווה שתהיה מעניינת גם שם. היא מצליחה להחיות מעט את הקטעים שבהם היא מופיעה ב"איש ללא הגיון".

דירוג: