"סטיב ג'ובס" – ביקורת

מאת רותם יפעת
11 בנובמבר 2015 בשעה 18:00
"סטיב ג'ובס". מייקל פסבנדר.

"סטיב ג'ובס". מייקל פסבנדר.

בדומה למוצרי אפל, גם סרטים על האיש שעומד מאחוריהם יוצאים כל כמה שנים, וגם הם לעיתים מאכזבים ולעיתים מרתקים. על מיסד אפל עולה כעת סרט חדש בשם הפשוט "סטיב ג'ובס", וזה ברור למה הוא זכה כבר לשני סרטים עלילתיים: הוא גאון, חריג, אקצנטרי, כריזמטי, לוזר ווינר בוזמנית – הוא עוף החול. החיים שלו הם סיפור הוליוודי קלאסי: הקים חברת טכנולוגיה חדשנית ומצליחה בגראז' שלו, סולק ממנה חזר והפך אותה לאחת החברות המצליחות בעולם. חומר קלאסי לסרט פיקסאר, ולאור המעורבות שלו בפיקסאר, אני לא אתפלא אם הסרט הבא עליו יעשה באולפנים אותם הקים.

אבל עד שתגיע שעתם של ג'ון לאסטיר ושות', על כיסא הבמאי הופקד הפעם דני בויל. בויל, שהקריירה שלו נעה בין סרטים מקוריים, מעט קיצוניים, עם דמויות שוליים ("טריינספוטינג", "28 יום אחרי"), לסרטים קיטשיים וקלישאתיים ("נער החידות מבומביי") מצליח לרוב להמנע מהפשטות שסרטים ביוגרפיים נוטים ליפול אליהם (ובמקרה הזה אפילו נעשה לאחרונה סרט כזה על אותה דמות). יתרה מזו, התסריט של ארון סורקין ("הרשת החברתית" – רחוק סרט אחד מטרילוגיה טכנולוגית) הוא אתגר לא פשוט. במקום להציג סיפור חיים, או חתיכה מהם, אנחנו מקבלים שלוש מערכות, כל אחת בזמן אמת העוקבת אחרי ג'ובס המתכונן להשקה של מוצר טכנולוגי חדש. במהלכן הוא נפגש עם משפחה, חברים, עמיתים ובעיקר האגו שלו. בויל מתמודד היטב עם האתגר, אבל גם לא מוסיף לו יותר מדי, ולעיתים מורגשת ההתרככות שלו מהשנים האחרונות, דבר המעלה את התהייה איך הוא יתמודד עם סרט ההמשך ל"טריינספוטינג" הצפוי לצאת בקרוב?

בהנחה שהסרט רק שומר על הרוח ההיסטורית ולא על הדיוק (מודה, לא קראתי את הביוגרפיה של וולטר אייזקסון עליה הסרט מבוסס), מעניינת הבחירה באירועים בהם שזורים הדיאלוגים. אלו לרוב לא רגעי התהילה של ג'ובס (מייקל פסבנדר) המוכרים לנו מההשקות של האייפונים בשנות האלפיים: ההשקה של המקינטוש ב-1984, שהובילה בסופו של דבר לעזביתו את החברה; ההשקה של המחשב של נקסט ב-1988; ההשקה של האיימק לאחר חזרתו לאפל ב-1998. בזמן ההכנה (הפרפקציוניסטית) להשקות, ג'ובס מתמודד עם ליסה הבת אליה הוא מתכחש ואימה, עם חברו להקמת אפל סטיב ווזנייק (סת' רוגן) שבעיקר רוצה הכרה והערכה מחברו, ועם המנטור/בוס/אויב/מעריץ ג'ון סקאלי (ג'ף דניאלס). ועם כל העוצמה שלו נראה שג'ובס לא יכול בלי עזרתה ועצתה של ג'ואנה הופמן מנהלת השיווק של אפל (קייט ווינסלט).

על פניו, הסרט מבוסס על "טריק" תסריטאי פשטני, אבל למעשה טומן בחובו עולם ומלואו. אני מאמין שצפייה שנייה ומעמיקה תחשוף דברים מעניינים על מבנה התסריט ועל ההתפתחות והשינוי שהדמויות עוברות והמראות שהם מציבים אחד לשני לאורך השנים, והאופן בו הם משכפלים את היחסים בניהם. המבנה הזה הוא מעניין ויוצר בלבול, שכן מצד אחד זהו סרט עלילתי לכל דבר, עם התחלה אמצע וסוף. מצד שני אין ממש טריגר עלילתי, חוץ מהכנות לנאומים לא קורה כלום. ועדיין, זה עובד.

פרט לתסריט והמבנה ההדוקים, הסרט נשען על כתפי השחקנים המתמודדים עם אתגר לא קטן. חמש עשרה שנים הן הרבה זמן, בעיקר בחברות טכנולוגיה, דבר שמשפיע על האנשים העובדים בהם. בויל, יחד עם השחקנים, מצליח למעשה להציג לכל דמות – שלוש דמויות שונות. יש הרגשה שמה שחשוב הן הדמויות ולא ההיסטוריה, והדבר בולט כמובן בהקשר של פסבנדר, המגלם את ג'ובס, המוכר מבין הדמויות, ושמחתי לא טרחו לעבוד על הדמיון הויזואלי בין השניים: בתחילת הסרט ג'ובס בן 30 ובסופו 43 כשפסבנדר הוא בדיוק באמצע, 37. יש שינוי במראה שלו, אבל בשום מצב אי אפשר לבלבל בין השניים, בטח לא כפי שהיה בין קוצ'ר לג'ובס. פסבנדר עושה תפקיד נפלא ומורכב, ומצליח להציג דמות שהיא מצד אחד יהירה ומתנשאת שמתאמצת להסתיר את האנושיות שבה. מצד שני, כמו המוצרים (יסלח לי שלא אכנה אותם יצירות) שהוא אחראי עליהם, הם משתנים ומחדשים. קייט וינסלט באחד מתפקידיה הטובים מגלמת דמות מאופקת ושקטה, אך כזו שלא מוותרת על הדברים החשובים לה.

"סטיב ג'ובס". קייט ווינסלט, מייקל פסבנדר, מייקל סטלברג.

"סטיב ג'ובס". קייט ווינסלט, מייקל פסבנדר, מייקל סטלברג.

בעקבות הצפייה עולה בי שאלה אחת: האם בעקבות סרטי היי טק של השנים האחרונות, האם תעשיית הקולנוע המקומית תצטרף לטרנד ותעשה סרט שיעקוב אחרי הסטארט אפ ניישן? יוסי ורדי, גיל שוויד, וויז, אפילו יש לנו שר שעשה אקזיט – בטוח שאחד מאלה יכול להוות בסיס לסרט שיהיה טוב יותר מ"ג'ובס".

דירוג: ★★★★☆

סטיב ג'ובס (ארה"ב, 2015)
בימוי: דני בויל | תסריט: אהרון סורקין, וולטר איזקסון | משחק: מייקל פסבנדר, סת' רוגן, קייט ווינסלט, ג'ף דניאלס, מייקל סטלברג
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-12.11.2015 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?