"אנטמן והצרעה" – ביקורת

מאת רותם יפעת
"אנטמן והצרעה".

"אנטמן והצרעה".

פרט ל"קפטן אמריקה: חייל החורף", היקום הקולנועי של מארוול לא מצטיין בסרטים השניים בסדרה. לפעמים זה אסון כמו "ת'ור: העולם האפל" ולפעמים פשוט קצת מאותו דבר כמו "שומרי הגלקסיה 2". "אנטמן והצרעה" מצליח לקחת את כל מה שטוב בקודם, לשפר ולא להרגיש שהוא חוזר על עצמו. התוצאה היא שוב סרט המנותק מהיקום בעלילה (אך כן מקדם את גיבוריו) שונה סגנונית משאר הסרטים, מצחיק והפעם גם מרגש יותר. במקום לחזור על אותם טריקים, אנו מקבלים ואריאציה על יכולות הכיווץ/הגדלה שראינו בסרט הקודם. בין אם זה בניינים, מלחיות או סוכריות פז. יש מגוון של מצבים וחשוב מכל – זה משרת את העלילה ולא בא רק להשוויץ.

הסרט הזה נהנה מהמשכיות בצוות היוצר ולא סבל מהחלפת הבמאי כפי שהיה בסרט המקורי עם אדגר רייט. הפעם פייטון ריד ישב על כיסא הבמאי מהרגע הראשון, דבר שאפשר לו להמשיך לשחק עם הקונספט הוויזואלי הייחודי של הסרט ולהוסיף מטעמים קומיים המבוססים על שינויי גודל ופרספקטיבה.

לעומת זאת סקוט לאנג/אנטמן (פול ראד) נמצא במקום מעט שונה בחייו: אחרי אירועי "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" הוא חותם על עסקה עם הממשל בה הוא מתחייב גם לא להיות אנטמן יותר וגם לא להיות בקשר עם האנק פים (מייקל דאגלס) וביתו הופ ואן-דיים (אוונג'לין לילי) ובכך קוטע את הרומן שהתהווה ביניהם. בנוסף הוא מוכנס למעצר בית למשך שנתיים. אלא ששבוע לפני תום התקופה הוא חולם על ג'נט וואן-דיים (מישל פייפר)  – הצרעה המקורית שהיא גם אימא של הופ ואישתו של האנק – שתקועה במימד הקוואנטי כבר 30 שנה. מסתבר שהוא "פגש" אותה בסוף "אנטמן" המקורי והיא רוצה להעביר מסר להאנק והופ שמאז שסקוט חזר משם, פועלים לחלץ אותה. אלא השניים נמצאים במנוסה משלטונות החוק בעקבות העסקה של סקוט ולא ממש פשוטים לאיתור.

השלושה נפגשים וצריכים לחמוק לא רק מה-אף.בי.איי אלא גם מסוני – סוחר טכנולוגיה בשוק השחור (וולטון גוגינס). בנוסף הם צריכים להילחם ב"רוח רפאים" (האנה ג'ון-קימן) בחורה צעירה בעלת "יכולת" לעבור בין מצבי צבירה קוואנטים. אלא שהיכולת הזו גורמת לה לכאב ולכן היא רוצה שהאנק והמתקן שבנה למצוא את אישתו יפתור את הבעיה שלה. סקוט נקרע בין הצורך שלו לגמול להאנק והופ, הרצון לעשות את המעשה הנכון ובעיקר לראות את הבת שלו. הוא נעזר בלואיס (מייקל פנייה) ושאר החבורה מהסרט הראשון וכן בביל פוסטר (לורנס פישבורן) עמית לשעבר של האנק שבעבר השתמש בחליפת ההגדלה.

בדומה לסרט הקודם, גם לסרט לוקח זמן להיבנות, ובהתחלה נדמה שיש יותר מדי אקספוזיציות והכנות למשהו שיקרה. אבל ברגע שהסרט עובר את המהמורה הזו – הכול טס. יותר מכך, הסרט עוקב אחרי סקוט בהרבה חזיתות: השלטונות, הופ, האנק ועכשיו גם ג'נט, העסק שלו עם לואיס, שני נבלים ומעל הכול הבת שלו. ולמרות הריבוי הזה הכול מתחבר ויוצר עלילה קוהרנטית שזורמת. כל מה שעבד בסרט הקודם עובד יותר טוב:  המרדפים יותר מלהיבים, הסצנות יותר עמוסות, ההמצאות של האנק בלתי נגמרות (הוא מצטייר כאדם החכם ביותר ביקום של מארוול), לואיס מקבל תפקיד משמעותי יותר ומצחיק יותר.

"אנטמן והצרעה". אוונג'לין לילי, פול ראד.

"אנטמן והצרעה". אוונג'לין לילי, פול ראד.

השיפור המשמעותי ביותר הוא בגזרת הנבל: המניע שלה הוא לא ענייני אגו, אלא היא בחורה שסובלת שרק רוצה למצוא פתרון לבעיה שלה ותעשה כל מה שהיא יכול כדי לפתור את מצבה – גם אם זה כולל לפגוע באחרים. היה רגע שבו הייתי בטוח שהיא שם נטו בשביל נקמה – אולי הסיבה הכי פחות מעניינת קולנועית למוטיבציה. אלא שברגע שמתגלה שהיא צריכה את האנק כדי לשרוד היא הופכת לדמות אמפטית שאתה רוצה בטובתה.

נקודה מעניינת בהקשר שלה: בקומיקס זוהי דמות גברית אבל כנראה אין לכך סיבה אינהרנטית אז פשוט ליהקו אישה. נכון זו דמות משנית, אבל היא אחת הנבלים היותר מורכבים ומעניינים. הנבל השני מונע ממניעים פשוטים של כסף, אבל הוא מגוחך כל כך ולא דומיננטי כך שזה לא מפריע והורס את הסרט.

"אנטמן והצרעה".

"אנטמן והצרעה".

בתוך זה חשוב לציין שסקוט לאנג הוא אחת הדמויות הכי נאיביות הזכורות לי, לא רק ביקום הקולנועי של מארוול, אלא בכלל. והדבר בא לידי ביטוי ברצון שלו לרצות את כולם. כתוצאה מכך הרבה מהפעולות שלו לא ברורות וזה פוגע בו. לא ברור איך אדם כל כך נאיבי יכול להיות גיבור על. איפשהו הוא יותר ילדותי מספיידרמן. הדבר גם בא לידי ביטוי בנבלים איתם התמודד בשני הסרטים עד כה – כולם היו קשורים להאנק פים. נדמה שהאנק מנצל אותו ואולי כדאי לסקוט לשקול את מערכת היחסים איתו. דווקא לאור זה חשוב לציין את תצוגת המשחק הנפלאה של ראד שמצליח לעבור בין כל המצבים בטבעיות גמורה. בייחוד ברגע בו הוא נתון לשליטה של הצרעה המקורית והוא משחק כאילו הוא מישל פייפר.

הסרט הזה מוכיח יותר מכל את הכוח של היקום הקולנועי של מארוול, שכן זהו סרט ביקום ללא שום קשר ליקום. הפעם אפילו אין הופעות אורח. ההפך במובן מסוים: יש כאן חוסר התאמה קל עם "הנוקמים: מלחמת האינסוף" (אבל לא אחשוף מחשש ספויילר). ייתכן שבגלל הניתוק הזה, התקציב של הסרט השני הוא כמו זה של הראשון: "רק" 130 מיליון דולר שזה הסכום הכי נמוך מבין כל סרטי מארוול. ככל הנראה הסרט הזה יכניס לפחות 500 מיליון כמו קודמו ואלא אם יהיו הפתעות בסרט הבא של הנוקמים, אנחנו עוד נשוב אליהם. לאור המצב היום באן.בי.איי אני מקווה שהנבל איתו סקוט יצטרך להתמודד פעם הבאה יהיו גולדן סטייט ווריורס שעוברים לסן פרנסיסקו. אם כי אני לא בטוח שגם הוא במצב הענק שלו יכול להתמודד איתם.

דירוג: ★★★★☆

אנטמן והצרעה (ארה"ב, 2018)
בימוי: פייתון ריד | תסריט: כריס מק'קנה, אריק סומרס, פול ראד | משחק: פול ראד, אוונג'לין לילי, מישל פייפר, האנה ג'ון-קימן, ג'ודי גריר | מוסיקה מקורית: כריסטופר בק
הפצה: פורום פילם, החל מה-05.07.2018 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?