"בננות". וודי אלן, לואיז לסר
"בננות" היא קומדיה שאלן כתב יחד עם מיקי רוז, שעמו כתב גם את סרטו הקודם, "קח את הכסף וברח", וכמוהו מתחיל ללא כתוביות פתיחה.
יש ב"בננות" טייקים ארוכים, בוודאי יחסית לסרטים ולקומדיות של ימינו. חצי השעה הראשונה (מתוך 82 דקות) מוצלחת למדי; חצי השעה הבאה, שמתרחשת במדינה סן מרקוס בדרום אמריקה (ומכאן שם הסרט, מהביטוי "רפובליקת בננות"), פחות טובה ושטותית יותר. החלק האחרון מתרחש בבית משפט וקומדיות בבית משפט לא עובדות… על אף שהפרודיה יכולה לעבוד כלשונה גם כיום. בבית המשפט יש תיק בשם "אפסטין נגד אפסטין", כשם צמד הכותבים של "קזבלנקה".
אלן מגלם את פילדינג מליש, בוחן מוצרים חדשניים, כולל שולחן משרדי עם אופני כושר ומשקולות (בסוף שנות ה-80 פותח שולחן עם מחשב ועם הליכון במקום כיסא). אחרי החלק הרומנטי בניו יורק הוא טס לסן מרקוס, שם הוא מצטרף למחתרת, שגם מגדלת בננות. וגם שם הוא מחזר אחרי מישהי.
פילדינג מכריז "אני מדוכא", יורד על קליפורניה, שוכב על ספת פסיכולוגית ומוזכרים: עברית, היטלר, קירקגור, ניטשה. מופיעים סימנים להיפוכונדריה של פילדינג. יש קטעים לצלילי מוזיקה בלבד (ללא סאונד נוסף) כמו בסרט אילם. מרווין המליש, שהלחין את "קח את הכסף וברח", כתב את המוזיקה גם לסרט זה, ובנוסף לכך הלחין שני שירים מקוריים לסרט. וכמו ב"קח את הכסף וברח" נתקלים במישהו שנושם בכבדות בטלפון, מהתופעות שנעלמו במשך השנים.
"בננות". וודי אלן
יש שורות מצחיקות כמו You heard it with your own eyes ו-Blood, it should be in the inside. [שמעת במו עיניך; דם אמור להיות בפנים.]
פילדינג רוצה פחות אור בחדר השינה עם מישהי אז הוא מכסה אהיל עגול של מנורת שולחן בפיסת בד. ב"אנני הול" הוא מחליף נורה במנורה דומה; יש עוד דברים שנראה בסרטים עתידיים של אלן: אימוני נשק, שיהיו מקור פורה לקומדיה גם ב"אהבה ומלחמה"; מוזיקת ג'ז; נוהג במכונית חיפושית לבנה; דיאלוג על רקע מסך שחור, וקטע חושך קצר עד שהוא מדליק את האור כשהם במיטה.
על קיר דירתו יש כרזה של שחקן בייסבול והאות M כמו בסדרה "מרי טיילור מור" שרצה בהצלחה גדולה החל מ-1970. בחלק בניו יורק רואים את Tom’s Restaurant, הדיינר שג'רי וחבריו יִשבו בו ב"סיינפלד" ויש עגלת תינוקות שיורדת במדרגות כמו ב"אוניית הקרב פוטיומקין".
"בננות". לואיז לסר, וודי אלן
ברכבת תחתית בניו יורק שני בריונים מצחיקים-מתעללים באנשים בקרון. את אחד מהם מגלם סילבסטר סטלון האלמוני-דאז; לואיז לסר מגלמת סטודנטית לפילוסופיה; האוורד קוסל, כתב ספורט בטלוויזיה, בתפקיד עצמו (פעם ראשונה מתוך שלושה סרטים של אלן); את ההורים של פילדינג, רות' ואל, מגלמים בקטע אחד בלבד שרלוט ריי ("שיער", גברת גארט ב"עובדות החיים") וסטנלי אקרמן, שהופיע בארבעה סרטים, שלושה מהם של אלן (גם ב"קח את הכסף וברח" ו"אבק כוכבים").
זו הפעם היחידה שרואים מישהו ברכבת תחתית. בשום סרט של אלן לא מזכירים את הרכבת התחתית, אף אחד לא מספר על משהו שקרה לו בתחנה או בנסיעה ברכבת. בסרטים כל כך ניו-יורקיים זה מוזר מאוד.
[…] הקודמות על סרטי וודי אלן: הקדמה וקח את הכסף וברח, בננות, כל מה שרצית לדעת על מין ולא העזת לשאול, ישנוני, אהבה […]
[…] הקודמות על סרטי וודי אלן: הקדמה וקח את הכסף וברח, בננות, כל מה שרצית לדעת על מין ולא העזת לשאול, ישנוני, אהבה […]