סרטי הקולנוע של וודי אלן: 19- "פשעים ועבירות קלות" (1989)

מאת
6 באוקטובר 2018 בשעה 9:30
"פשעים ועבירות קלות". וודי אלן, מרטין לנדאו.

"פשעים ועבירות קלות". וודי אלן, מרטין לנדאו

"פשעים ועבירות קלות" היא דרמה עם שם טוב מאוד (באותה מידה הסרט היה יכול להיקרא "אחים"), שממנו אפשר להבין שוודי אלן חוזר לעסוק בנושא שהוא אוהב. בניגוד למקובל בסרטים ובסדרות אמריקאיים, אולי מתוך האמונה הנוצרית ו"החטא ועונשו" (שבמקור נקרא "הפשע והעונש"), שבהם האמת יוצאת לאור והפושע לא יכול להתחמק מההשלכות של מעשיו, אלן נמשך לרצח ויכולתו של מישהו לצאת נשכר ממנו, להרוויח ולא לשלם מחיר שלילי על מעשיו. (רשימה מלאה של פושעים ועבריינים בסקירה על "דני רוז האיש מברודווי".)

מזה שנתיים שד"ר ג'ודה [יהודה] רוזנטל (מרטין לנדאו), רופא עיניים עשיר, בוגד באשתו מרים (קלייר בלום) עם דולורס (אנג'ליקה יוסטון), דיילת שצעירה ממנו ב-23 שנה, שמתחילה לבוא אליו בדרישות שלא מתאימות לו. היא מתקשרת אליו הביתה ומנתקת (גם מייקל קיין עשה זאת ב"חנה ואחיותיה"). היא דוחקת אותו לפינה. ג'ודה פונה לאחיו ג'ק (ג'רי אורבך, "חוק וסדר") כי יש לו קשרים עם העולם התחתון.

"פשעים ועבירות קלות". ג'רי אורבך, מרטין לנדאו.

"פשעים ועבירות קלות". ג'רי אורבך, מרטין לנדאו

במקביל קליף סטרן (וודי אלן), שבעבר ערך יומני חדשות, עובד על סרט תיעודי על לואיס לוי, פרופסור לפילוסופיה. אשתו ונדי (ג'ואנה גליסון, "חנה ואחיותיה") מלמדת שירה (של משוררים) ויש להם בעיות בנישואים. אחיה המיליונר לסטר (אלן אלדה), מפיק קומדיות לטלוויזיה שקליף לא מעריך, מגייס את קליף כטובה לאחותו כדי שיביים עליו סרט תיעודי לטלוויזיה.
הרב בן (סם ווטרסטון), גיסו של לסטר, הוא מטופל ותיק של ד"ר רוזנטל שמתוודה בפניו על המאהבת שלו. בסוף הסרט נפגשות רוב הדמויות בחתונה של הבת של בן.

"פשעים ועבירות קלות". מיה פארו, וודי אלן.

"פשעים ועבירות קלות". מיה פארו, וודי אלן

בדקה ה-24 רואים לראשונה את האלי ריד (מיה פארו), מפיקה של סדרת הפרופילים הטלוויזיונית שבו ישובץ הסרט על לסטר שקליף מצלם. בעלה לשעבר של האלי הוא אדריכל שבגד בה עם חברה שלה. היא משתמשת בטלפון נייד(!) -הראשון בסרט של אלן- אך רק לצורכי עבודה. אחרי זה כשמחפשים אותה מתקשרים אליה לטלפון קווי.
קליף הולך עם האלי ועם אחייניתו ג'ני (כשתהיה גדולה תיראה כמו אנני הול) לסרטים ישנים שהקטעים שרואים מתוכם מתקשרים ישירות מאוד עם מה שקורה בסרט.
כשהאלי מודיעה לקליף שהיא נוסעת ללונדון למספר חודשים דומה תגובתו לזו כשטרייסי מספרת לו שהיא עומדת לטוס לאותו יעד בסוף "מנהטן".

"פשעים ועבירות קלות". מרטין לנדאו, אנג'ליקה יוסטון.

"פשעים ועבירות קלות". מרטין לנדאו, אנג'ליקה יוסטון

מוזכרים: פריז, מוצרט, יהדות, אלוהים, איום בהתאבדות, התאבדות, אדיפוס, צ'כוב, גבריאל גרסיה מרקס, אמילי דיקנסון, היטלר, נאצים, אוננות, ניאוף, גורל, חרטות בחיים. וג'ודה אומר: "אם אתה רוצה סוף טוב לך לראות סרט הוליוודי."
משפט אהוב עליי: תגובתו של קליף (אלן) כשהאלי (פארו) מחזירה לו מכתב אהבה שכתב לה: It’s probably just as well. I plagiarized most of it from James Joyce. You probably wondered why all the references to Dublin. [כנראה עדיף. העתקתי את הרוב מג'יימס ג'ויס. בטח תהית מאיפה כל האזכורים לדבלין.]
מרים (בלום) לג'ודה (לנדאו): .You’re blushing, darling [אתה מסמיק, יקירי.]
ג'ק (אורבך) לג'ודה: .Relax, you’re white [הירגע, אתה חיוור.] (ראו רשימה בסקירה על "רגשות".)

"פשעים ועבירות קלות". וודי אלן, אלן אלדה.

"פשעים ועבירות קלות". וודי אלן, ג'ואנה גליסון, אלן אלדה, דריל האנה

בין השחקנים בסרט: בתפקיד האחיינית ג'ני- ג'ני ניקולס, בתו של הבמאי מייק ניקולס. זהו סרטה השלישי והאחרון, כשהקודם היה בחלק של קופולה ב"סיפורי ניו יורק"; קרוליין ארון כברברה, אחותו האלמנה של קליף, שמרגישה בדידות עצומה; רובין ברטלט, שיהיה לה תפקיד גדול יותר ב"אליס", סרטו הבא של אלן; גרג אדלמן, שמגלם את חבר של שרון, בתו של ג'ודה, ישחק גם ב"סוף הוליוודי"; פרנסיס קונרוי ("עמוק באדמה") גרה בבית שג'ודה גדל בו כילד וג'ודה העכשווי משוחח עם בני משפחתו בליל הסדר בילדותו (דבר דומה קורה ב"אנני הול", "אשה אחרת" וגם ב"אליס"); ולרגע קצרצר מגיחה דריל האנה ("בלייד ראנר", "ספלאש") כשחקנית בשם ליסה. בין האורחים בחתונה בסוף הסרט גם נורה אפרון (היא מהללת את לסטר), התסריטאית של "כשהארי פגש את סאלי" (1989), שכתבה וביימה את "יש לך הודעה" (1998).
יוסטון ואלדה, שאין להם קטעים משותפים בסרט, ייפגשו ב"תעלומת רצח במנהטן" (1993) ואלדה גם משחק ב"כולם אומרים אני אוהב אותך" (1996).

בסוף קליף ואשתו נפרדים; האלי עם לסטר; וג'ודה מתחמק מעונש, רק נהנה מהפשע שהזמין, אף אחד לא יודע על כך, גם לא אשתו.

הסרט בן 104 הדקות היה מועמד ל-3 פרסי אוסקר: במאי, שחקן משנה (מרטין לנדאו) ותסריט בשנה שראוי לציין את התסריטים שהיו מועמדים מולו (נורה אפרון על "כשהארי פגש את סאלי", סטיבן סודרברג על "סקס שקרים ווידיאו-טייפ", ספייק לי על "עשה את הדבר האחרון" והזוכה טום שולמן על "ללכת שבי אחריו").

בתור אחד שלא חובב סרטי וודי אלן, אציין שאהבתי את הביקורת.

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?