סרטי הקולנוע של וודי אלן: 7- "רגשות" (1978) המשעמם

מאת
21 באוגוסט 2018 בשעה 11:00
"רגשות".

"רגשות". מרי-בת' הארט, קריסטין גריפית', דיאן קיטון

"רגשות" הוא סרט הדרמה הראשון של וודי אלן, והסרט הראשון שלו שהוא לא משחק בו. כתוביות הפתיחה ללא שמות שחקנים או סאונד.
הסרט, שמתרחש בעיקר בניו יורק, נפתח בבית על החוף, ריק מאנשים. זהו הסרט השני ברציפות של אלן שגורדון ויליס צילם. הטייקים ארוכים, כשהמצלמה לפעמים מרוחקת מהדמויות ורוב הזמן נייחת. הבתים והבגדים בגוונים של אפור וצבע אדמה בהירים. על התלבושות אחראי ג'ואל שומכר, שבשנות ה-80 עבר לבימוי, ובין השאר ביים את "קו הדממה", "בדרך למטה", "עת להרוג" ו"פנטום האופרה".

ארתור (אי-ג'י מרשל, "שנים עשר המושבעים", "שיקגו הופ") בן ה-63 מודיע שהוא עוזב את אשתו איב (ג'רלדין פייג'), שעברה התמוטטות עצבים. יש להן שלוש בנות: ג'ואי (מרי-בת' הארט, סרטה הראשון, אשתו של ויליאם הארט באותם ימים, בהמשך גילמה את אשתו של גארפ ב"העולם על פי גארפ"), לקטורית בהוצאת ספרים, שחקנית לשעבר שעסקה גם בצילום, שגרה עם מייקל (סם ווטרסטון, לפני כן: "גאטסבי הגדול", אחרי זה: שלושה סרטים נוספים של אלן ו"חוק וסדר"), לא רוצה ילדים ולא מוצאת את עצמה. אמה מעצבת הפנים מציעה ומביאה להם לבית חפצים יקרים מאוד (דבר דומה יקרה ב"חצות בפריז"); רנטה (דיאן קיטון), משוררת שלא מסוגלת לכתוב יותר, מוצפת מחשבות על המוות. לה ולבעלה פרדריק (ריצ'רד ג'ורדן), סופר שמבקרים קוטלים את ספרו החדש, יש ילדה בשם קורי; ופלין (קריסטין גריפית'), שחקנית בהוליווד, בעיקר בסרטי טלוויזיה, שפרדריק מפלרטט אִתה.

הבעיה בסרט היא לא באוסף הדמויות הלא מרוצות, עצובות ומדוכדכות של המשפחה שמאכלסת את הסרט אלא בכך שלא קורה מספיק ולא מעניין מה יקרה לאמא או לשתי האחיות (הצעירה מתגוררת בחוף המערבי ופחות נוכחת). שלוש אחיות -כשם מחזהו של צ'כוב, מחזאי שאלן מזכיר לא פעם- יהיו גם ב"חנה ואחיותיה" (1986) וב"ימי הרדיו" (1987). ובעל שבוגד באשתו עם אחותה נראה שוב ב"חנה ואחיותיה" וב"לפרק את הארי" (1997) ויוזכר ב"קפה סוסייטי" (2016).

כמו שיקרה בסרטים רבים של אלן בהמשך, כניסה של דמות חדשה משנה את המצב אך זה קורה מאוחר ב"רגשות", ולא בטוח שזה היה משנה אם היתה נכנסת מוקדם יותר כי אחרי הזעזוע הראשוני שהיא יוצרת היא די נעלמת ברקע.
פרל (מורין סטייפלטון, "שדה תעופה", "קוקון") מופיעה אחרי 50 דקות בשמלה אדומה בוהקת. היא לובשת אדום גם בהמשך, כולל כתונת לילה, ובולטת מאוד בעולם החיוור שהיא נכנסת אליו. היא עושה לבני המשפחה קסם עם קלפים. אחרי הקטעים הראשונים שלה היא פחות משמעותית והמועמדות שלה לאוסקר נבעה בעיקר מההערכה אליה (גם מהתאטרון).
במהלך הסרט יש הרבה הליכות של שני אנשים. רוקדים לצלילי ג'ז, יש ניסיון התאבדות, ודמות יוצאת מהפריים ורק שומעים אותה עד שהיא חוזרת. הסרט נמשך רק 92 דקות ומרגיש לפחות כמו שעתיים, עם קטעים שאלן עשה עליהם פרודיה ב"אהבה ומלחמה" שלוש שנים קודם לכן. אך בדרמה הזאת אין כלום מאחורי השקט. הוא מתאר מצב עצוב ותו לא.

"רגשות".

"רגשות". ריצ'רד ג'ורדן

פרדריק (ג'ורדן) אומר לרנטה (קיטון): .Well, you look kinda pale [את נראית קצר חיוורת.] למה אני מציין את זה? משפט דומה נאמר בסרטים רבים מאוד של אלן, ראו רשימה בהמשך.

הסרט היה מועמד ל-5 פרסי אוסקר: במאי, שחקנית ראשית (ג'רלדין פייג'), שחקנית משנה (מורין סטייפלטון), תסריט ועיצוב אמנותי. זו היתה המועמדות השלישית מתוך ארבע של סטייפלטון (כולן לשחקנית משנה), שתזכה על "אדומים" (1981) בכיכובה של דיאן קיטון. זו היתה המועמדות השישית מתוך שמונה של פייג', שתזכה על המועמדות האחרונה שלה, לשחקנית ראשית ב"המסע אל האושר" (1985).

בסרט הטלוויזיה "נערי הזהב" (1996), על פי מחזהו של ניל סיימון על שני קומיקאים מזדקנים, פיטר פאלק אומר לאלן: מה זה Interiors?
התשובה שלי: זה הסרט הגרוע שהוא עשה בין "אנני הול" המושלם ל"מנהטן" המעולה.

 

"את חיוורת/כולך אדומה", משפט שחוזר בהרבה מאוד סרטים של אלן
1978 רגשות- פרדריק (ריצ'רד ג'ורדן) אומר לרנטה (דיאן קיטון): .Well, you look kinda pale [את נראית קצר חיוורת.]
1979 מנהטן- אייזק (וודי אלן) למרי (קיטון): .What’s the matter? You look pale [מה קרה? את נראית חיוורת.]
1986 חנה ואחיותיה- לי (ברברה הרשי) לאליוט (מייקל קיין): .You’re turning all red [אתה כולך מסמיק.]
חנה (מיה פארו) ללי: .You look pale [את נראית חיוורת.]
1989 פשעים ועבירות קלות- ג'ק (ג'רי אורבך) לג'ודה (מרטין לנדאו): .Relax, you’re white [הירגע, כולך לבן.]
מרים (קלייר בלום) לג'ודה: .You’re blushing, darling [אתה מסמיק, יקירי.]
1990 אליס- ננסי (סיביל שפרד) שואלת את אליס (מיה פארו): .What’s the matter? You look pale [מה קרה? את נראית חיוורת.]
1993 תעלומת רצח במנהטן- קרול (קיטון) ללארי (אלן): .You’re white [כולך לבן. כלומר: חיוור מהלם.]
1994 קליעים מעל ברודווי- הלן (דיאן ויסט) לדיויד (ג'ון קיוזאק): .You okay? You look a little flushed [אתה בסדר? אתה קצת סמוק.]
1995 אפרודיטה הגדולה- לינדה (מירה סורבינו) ללני (אלן): .Are you okay? You look all white [אתה בסדר? כולך לבן.]
1997 לפרק את הארי- גרייס (ג'ולי קבנר) למל (רובין ויליאמס): .You’re a little pale [אתה קצת חיוור.]
ג'יין (איימי אירווינג) ללוסי (ג'ודי דיויס): .You’re all red [כולך אדומה.]
2001 קללת אבן העקרב הירוקה- בטי אן (הלן הנט) ל-CW (אלן): .What’s the matter? You look flushed. You’re all red [מה קרה? אתה נראה סמוק. כולך אדום.]
2002 סוף הוליוודי- אל (מארק ריידל) לוואל (אלן): .Calm down. You’re getting all red [הירגע. אתה נעשה אדום.]
2003 כל דבר אחר- ג'רי (ג'ייסון ביגס) לאמנדה (כריסטינה ריצ'י): .You’re pale [את חיוורת]
הארווי (דני דה ויטו) לג'רי: .You’re all flushed [אתה סמוק.]
2008 ויקי כריסטינה ברצלונה- חואן אנטוניו (חוויאר ברדם) לוויקי (רבקה הול): .You turned red [האדמת.]
2010 כשתפגשי זר גבוה ומסתורי- שרמיין (לוסי פאנץ') לאלפי (אנת'וני הופקינס): .Your face is all red [הפנים שלך אדומים לגמרי.]
2011 חצות בפריז- אינז (רייצ'ל מקאדמס) לגיל (אוון וילסון): ?Why are your cheeks so red [למה הלחיים שלך כל כך אדומות?] גיל: .What do you mean? They’re not red [למה את מתכוונת? הן לא אדומות.] אינז: .They’re bright red [הן בוהקות.]
2012 לרומא באהבה- מוניקה (אלן פייג') לג'ק (ג'סי אייזנברג): ?Why are you blushing [למה אתה מסמיק?]
2015 איש ללא הגיון- ג'יל (אמה סטון) לאייב (ואקין פינקס), באופן שונה, לשם שינוי: ?Am I blushing right now [אני מסמיקה?]

[…] the matter? You look pale [מה קרה? את נראית חיוורת.] (ראו רשימה בסקירה על "רגשות".) ובמקום אחר מרי אומרת I don’t know (לא במובן של "אני לא […]

[…] מוזכרים: פריז, מוצרט, יהדות, אלוהים, איום בהתאבדות, התאבדות, אדיפוס, צ'כוב, גבריאל גרסיה מרקס, אמילי דיקנסון, היטלר, נאצים, אוננות, ניאוף, גורל, חרטות בחיים. וג'ודה אומר: "אם אתה רוצה סוף טוב לך לראות סרט הוליוודי." משפט אהוב עליי: תגובתו של קליף (אלן) כשהאלי (פארו) מחזירה לו מכתב אהבה שכתב לה: It’s probably just as well. I plagiarized most of it from James Joyce. You probably wondered why all the references to Dublin. [כנראה עדיף. העתקתי את הרוב מג'יימס ג'ויס. בטח תהית מאיפה כל האזכורים לדבלין.] מרים (בלום) לג'ודה (לנדאו): .You’re blushing, darling [אתה מסמיק, יקירי.] ג'ק (אורבך) לג'ודה: .Relax, you’re white [הירגע, אתה חיוור.] (ראו רשימה בסקירה על "רגשות".) […]

[…] .Are you okay? You look all white [אתה בסדר? כולך לבן.] (ראו רשימה בסקירה על "רגשות".) והיא משתמשת במילת התואר "גאון". (ראו רשימה בסקירה […]

[…] אחד ה"סיפורים" האהובים עליי בסרט כלשהו של אלן, פשוט גאוני, על השחקן מל (רובין ויליאמס) ואשתו גרייס (ג'ולי קבנר) במשהו שאפשר לתאר במילים אך לא ניתן לעשות בצורה דומה בתאטרון או לכתוב בספר אלא עובד רק באופן חזותי בסרט. גרייס (קבנר) למל (ויליאמס): .You’re a little pale [אתה קצת חיוור.] ג'יין (אירווינג) ללוסי (דיויס): .You’re all red [כולך אדומה.] (ראו רשימה בסקירה על "רגשות".) […]

[…] על מין ולא העזת לשאול, ישנוני, אהבה ומלחמה, אנני הול, רגשות, מנהטן, אבק כוכבים, קומדיה סקסית של ליל קיץ, זליג, דני […]

[…] אינז (מקאדמס) לגיל (וילסון): ?Why are your cheeks so red [למה הלחיים שלך כל כך אדומות?] גיל: .What do you mean? They’re not red [למה את מתכוונת? הן לא אדומות.] אינז: .They’re bright red [הן בוהקות.] (ראו רשימה בסקירה על "רגשות".) […]

[…] לאייב (פינקס): ?Am I blushing right now [אני מסמיקה?] (ראו רשימה בסקירה על "רגשות".) ב-95 דקות מוזכרים: ויאגרה, סיאליס, קאנט, נאצים (אחרי […]

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?