"רפסודיה בוהמית".
הסרט "רפסודיה בוהמית" כל כך סוחף, ועשיר במוסיקה כה מופלאה, שגם שלל פגמיו לא מצליחים לפגום בהנאה הגדולה שהוא מספק לצופיו.
הסרט מספר את סיפורו של פרדי מרקורי ולהקת קווין. הוא מתחיל במפגש בין חברי הלהקה בתחילת שנות ה-70, באוניברסיטה בה הם למדו, ומסתיים בהופעתם ב"לייב אייד" ב-1985. בין לבין הוא מציג ומסביר את דמותו המורכבת של פרדי מרקורי ומתאר את ההצלחה המטאורית של הלהקה.
הפגם המרכזי בסרט הוא האופן שבו הוא מסופר. התחושה היא שאנו צופים ברצף של סצינות ולא בסיפור רצוף. פעמים רבות יש תחושה שהסרט יוצא מתוך נקודת הנחה שאנחנו יודעים דברים רבים על קווין ונשלים את החסר בעצמינו.
כסרט שחלק חשוב מהדוחפים ליצירתו היו שני חברי קווין, בריאן מיי ורוג'ר טיילור, הסיפור מסופר באופן מרוכך מאוד, דבר הפוגע באמינותו והופך אותו לסיפור אגדה. הטובים הם טובים מוחלטים. גם כשפרדי מתנהל בצורה לא נעימה, הוא עדיין מוצג באופן אוהד וכזה שלא באמת מאפשר שלא לאהוב אותו. הרע הוא רע מוחלט ומוצג ללא שום מאפיין שמאפשר לחוש אליו סימפטיה כלשהי. אופן הצגה כזו מרדד כל עומק שניתן היה למצוא בדמויות ומקשה על יצירת סיפור מורכב.
אבל, וזה אבל מאוד גדול, זה מתאים מאוד לסגנון של הסרט ולסגנון המוסיקה של קווין. ישנה סצינה בסרט, בה פרדי מרקורי מנסה להסביר לאיש חברת התקליטים את אלבומם הקלאסי "לילה באופרה" – זה קצת אופרה, קצת מיוזיקל, קצת שייקספיר… ואכן הסרט מתנהל כמו בסיפורי אופרה ומיוזיקלס – הסיפור גדול מהחיים, הדרמה גדולה מהחיים, יש אהבה, בגידה, מוות, והדמויות לא עמוקות אלא ניחנות במאפיין מובהק, כך שקל להזדהות איתן ולחבב אותן.
"רפסודיה בוהמית".
יש כמה סיבות שהסרט עובד כל כך טוב. הראשונה היא המוסיקה של קווין. הלהיטים של קווין כל כך טובים ומוכרים, שלא צריך להיות מעריץ של הלהקה כדי להיסחף אחרי המוסיקה.
השנייה, ולא פחות חשובה, כל השחקנים עושים עבודה מעולה ויש בכך כדי לחפות על הרדידות של הדמויות. עולה על כולם רמי מאלק שמשחק את פרדי ומצליח להעביר את הכריזמה האדירה, את המורכבות שבדמותו, את נפשו המסוכסכת לצד הכוונות הטובות שלו. אין ספק שמדובר באחת מתצוגות המשחק המרשימות של השנה.
"רפסודיה בוהמית". רמי מאלק.
הסרט עבר בעיות הפקה רבות עד שהגיע לצילומים. גם אז לא נגמרו הצרות והבמאי בריאן סינגר הוחלף שבועיים לפני סוף הצילומים על ידי דקסטר פלטשר. למרות זאת הסרט אינו סובל מהבלאגן ששרר מאחורי הקלעים והוא מרגיש אחיד מאוד. קטעי המוסיקה מבויימים בתנופה והם הסצינות החזקות ביותר בסרט. כמו כן, מערכת היחסים היפה בין פרדי למרי (בגילומה של לוסי בוינטון) מוצגת באופן אמין ונוגע ללב.
כמצופה מהסרט, על פי מה שתארתי כאן, סופו של הסרט הוא החלק המרשים, הגרנדיוזי והמפעים ביותר. כזה שמסמל את נצחון הטוב, החברות והמוסיקה. מדובר בשחזור של 20 הדקות בהן הופיע קווין ב"לייב אייד" ב-1985. זוהי אחת הסצינות הטובות ביותר שראיתי בקולנוע. היא סוחפת בצורה יוצאת דופן, גם בזכות הבימוי והעריכה המצוינים ובעיקר בזכות עבודת הסאונד המעולה. הסצינה הזו היא הסיבה לכך שאני ממליץ בחום רב לצפות בסרט באיימקס, שם מערכות הסאונד יאפשרו לכם את החוויה יוצאת הדופן הזו. התחושה היא שאתם נמצאים הכי קרוב שאפשר ללהיות בהופעה החיה ההיסטורית של קווין. מעריצי קווין ראו עד היום את ההופעה הזו על מסך הטלוויזיה או על מסך המחשב. האופן בו משהו מוכר מהמסך הקטן הופך לחוויה עצומה וסוחפת כל כך היא תזכורת להבדל בין הטלוויזיה לקולנוע וליכולות המופלאות של המסך הגדול, שכן זהו ללא ספק סרט שראוי לצפייה בקולנוע.
"רפסודיה בוהמית". רמי מאלק.
בדרך כלל אין לי בעיה לתת דירוג לסרטים. לא כך המצב לגבי סרט זה. אם אבחן אותו בצורה קרה, ואשקלל את הבעיות שבו, הייתי נותן לו דירוג של 3 וחצי כוכבים. אבל זהו לא סרט של שקלולים ושכלתנות. זהו סרט שפונה ללב ולרגש ולא עוזב אותך גם לאחר שהוא מסתיים. במבחן התוצאה, כל כך נהנתי ממנו, ולכן מבחינתי מגיעים לו 4.5 כוכבים.
דירוג: 
רפסודיה בוהמית (ארה"ב, 2018)
בימוי: בריאן סינגר, דקסטר פלטשר | תסריט: ג'סטין היית', אנתוני מקרטן | משחק: רמי מאלק, גווילים לי, בן הארדי, מייק מאיירס, איידן ג'ילן
הפצה: פורום פילם, החל מה-01.11.2018 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: