"ילד מחוק" – ביקורת

מאת גל סדלינסקי
5 בינואר 2019 בשעה 14:00
"ילד מחוק".

"ילד מחוק".

"ילד מחוק" הוא סרט דרמה כבד, המבוסס על סיפור אמיתי, על נער הומוסקסואל ממשפחה נוצרית אדוקה שנכנס לתכנית המרה מתעללת נפשית, שעל אף הבסיס המצוין שלו מפספס את הנגיעה ברגש. הסיפור כשלעצמו מטלטל – יש בו גם חוויה טראומטית, גם מתח משפחתי, גם התבגרות קשה של התמודדות של המתבגר עם עצמו ועם הסביבה שלו וגם שבר של אמונה בדת ובהשקפת העולם עליה הגיבור גדל, אבל משהו נשאר רדוד בדרך בה הסרט מתגלגל וזה פוגע באמפתיה כלפי הדמויות.

זהו סרטו השני של הבמאי ג'ואל אדגרטון שעיבד את ספרו האוטוביוגרפי של ג'ררד קונלי לתסריט. כמו בסרטו הראשון, "המתנה" (2015), גם בזה הוא משחק בתפקיד מרכזי לא ראשי, אך הפעם במקום להפחיד באימה/מתח הוא בחר לגלם תפקיד מתעלל כראש תכנית ההמרה. כנראה הוא מנסה לאזן את הדמויות החביבות שאליהן בדרך כלל מלהקים אותו. למרות הותק של בעולם הקולנוע, הוא מתקשה להעביר את האפקט הדרמתי והרגשי באופן עמוק. ישנן לא מעט סצינות מיותרות ואחרות שמרגישות חתוכות באמצע. ההצמדות להעברת תחושה אותנטית גורמת לסרט להיות מעט משעמם.

ג'ארד (לוקאס הדג'ס, "ליידי בירד", "מנצ'סטר ליד הים") הוא סטודנט בקולג' שאמו ננסי (ניקול קידמן, "השעות", "אקווה-מן") מלווה לתכנית המרה של הומוסקסואלים, כדי שיוכל לחזור להיות נוצרי טוב והטרוסקסואל. את התכנית מנהל ויקטור סייקס (ג'ואל אדגרטון, "לוחם", "דרור אדום") שהחזות הכריזמטית שלו מסתירה אישיות מטיפה ומתעללת. דרך הפעילויות בתכנית נחשף עברו של ג'ארד בפלאשבקים ומה שהוביל אותו לנקודה בו הוא נמצא כיום. הניסיון שלו עם חברה בתיכון שמתגלה כחסר טעם ואחריו הניסיון הנוראי שלו בקולג' עם גבר מערערים אותו. כשההורים שלו מגלים שהוא הומוסקסואל, הם דוחפים אותו לשנות את עצמו.

"ילד מחוק". ג'ואל אדגרטון.

"ילד מחוק". ג'ואל אדגרטון.

הוא מתחיל את התכנית במוטיבציה גבוהה וככל שעובר הזמן, כך האמת המעוותת על המקום צפה. המשתתפים האחרים בתכנית – ג'ון (קסבייה דולן, השחקן והבמאי, "הרגתי את אמא שלי"), גארי (טרוי סיון) וקמרון (בריטון סיר) גורמים לו להבין את התכנית באופן ברור יותר – כל אחד באופן אחר. ההשקפה הנוצרית של אביו הכומר (ראסל קרואו) עליה חונך ג'ארד והובילה אותו כל חייו, עומדת למבחן כשההבנה שוקעת שהוא לא מתאים לתבנית הזאת, והקרע שלו מהמשפחה מתחיל לתפוס צורה ממשית. התמונה המתגבשת מהסרט בעיקר מהווה אזהרה להורים בגישה מחנכת למדי אשר לא מעוררת אנטגוניזם.

המשחק המאופק של לוקאס הדג'ס מרשים ואמין מאד, אך פוגם בשידור הסערות הפנימיות של הדמות של ג'ארד, בייחוד כשהוא משחק ליד קידמן שהיא לא רק אמינה להפליא ומשחקת נהדר, אלא גם מצליחה להחזיק במספר רגשות בבת אחת ולהראות אותן לצופה בבהירות. ללא ספק השחקנית הבולטת ביותר בסרט. ראסל קרואו משחק את הדמות הקשוחה והמיוסרת, אבל הוא לא מקבל מספיק זמן מסך בשביל להעניק לדמות כובד מספק. ג'ואל אדגרטון מצוין בתפקיד, אך גם הוא לא מספיק קיצוני. אחד הפספוסים הגדולים הוא התפקיד הזניח של קאסבייה דולן בסרט. לא רק שהדמות שלו הייתה מעניינת, אלא שהוא שחקן איכותי ומורכב ולא מקבל את ההזדמנות להראות את כשרונו.

"ילד מחוק". ראסל קרואו, ניקול קידמן.

"ילד מחוק". ראסל קרואו, ניקול קידמן.

הצילום בסרט מעניק לו את העגמומיות שלו שהיא הולמת ביותר והאופן בו מוצג חלל המכון משדר את הקרירות והסטריליות בהן נמצאים המטופלים. הבעיה היא שאין מקום בסרט בו בולט ההיפוך של זה, כך שהכל נראה כבוי. המראה של הדמות של ננסי מושלם – שיער, איפור ולבוש. אפשר להכיר אותה גם מבלי לשמוע אותה מדברת.

מה שנשאר אחרי שמסיימים לצפות בסרט הוא בעיקר תחושת ההחמצה. זהו סיפור מעניין עם מסר חברתי ואישי שיכול היה להיות הרבה יותר מרגש וסוחף בידיים של במאים אחרים.

דירוג: ★★★☆☆

ילד מחוק (ארה"ב, 2018)
בימוי: ג'ואל אדגרטון | תסריט: ג'ררד קונלי, ג'ואל אדגרטון | משחק:לוקאס הדג'ס, ניקול קידמן, ג'ואל אדגרטון | מוסיקה מקורית: דני בנסי, סונדר ג'וריאנס| צילום: אדוארד גראו
הפצה: טוליפ אנטרטיימנט, החל מה-03.01.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?