"קפטן מארוול" – ביקורת

"קפטן מארוול".

"קפטן מארוול", הסרט החדש בסדרה האינסופית של האוונג'רס וחבריה, מצליח להתבלט מעל הבינוניות של הסדרה, והצפייה בו היא הנאה צרופה.

"קפטן מארוול" מספר את סיפורה של וירס/קרול דנווירס/קפטן מארוול, תלוי באיזה שלב של הסרט אתם נמצאים. היא מתחילה את הסרט כגיבורה בין-כוכבית הנלחמת לצד גזע בני הקרי. הבעיה שמעיבה עליה היא שאין לה כל זיכרון מעברה. לאורך הסרט היא תתחיל להיזכר ותבין שהדברים הם לא בדיוק כפי שהיא חשבה שהם ושלמעשה היא בת אדם שהגיעה מכדור הארץ. כוחותיה, כך תגלה, הגיעו אליה במקרה. במהלך שהותה בכדור הארץ היא תילחם בגזע הסקרולים האיום שהגיע לכוכב ושבאפשרותו להחליף צורה לכל אדם שירצה.

אחרי ההצלחה הגדולה כל כך של "וונדר וומן", היה זה אך בלתי נמנע מבחינת מארוול להוציא סרט גיבורי על בכיכובה של אישה. וכך, לאחר עשר שנים ועשרים סרטים הגיע תורה של קפטן מארוול והיא מראה לחבריה ליקום הקולנועי של מארוול, כמו גם ל"וונדר וומן", איך עושים את זה נכון.

"קפטן מארוול".

"קפטן מארוול" הוא קודם כל סרט אקשן קומי נפלא (ברובו). יש בו שני דברים עיקריים שחסרים בשנים האחרונות בסרטי אקשן קומיים: הוא מצחיק ויש בו קטעי אקשן טובים. קרדיט גדול לתוצאה הזו צריך לתת לבמאים, שגם שותפים לכתיבה, אנה בודן וראיין פלק. השניים, שעובדים יחד כבר שנים, מצליחים (בעיקר בחצי הראשון של הסרט) לאזן בצורה מושלמת בין ההומור לאקשן.

כמובן שלא די בדיאלוגים טובים ובימוי טוב, וצריך שיהיה גם מי שיכבוש את לב הצופים. למזלם של היוצרים, ולשמחתם של הצופים, פה נכנסת לתמונה ברי לארסון.

לארסון, שזכתה באוסקר על תפקידה בסרט המצוין "חדר" לפני שלוש שנים, כובשת את הצופים מהשנייה הראשונה. היא רבת חן וקסם. דיאלוגים קומיים מתגרים של שאלה ותשובה הם לא דבר שקל מאוד לבצע, אבל נראה שלארסון נולדה כדי לבצע אותם. במהלך הסרט, שאין בו מהלכים רומנטיים כלל, מצאתי את עצמי פעמים רבות בסיום סצינה קומית חושב לעצמי שהייתי ממש שמח לראות את לארסון מגלמת את קפטן מארוול בקומדיה רומנטית. סרט גיבורי-על קומי-רומנטי. אני חושב שזה יכול להיות נפלא.

הסרט מאפשר ללארסון לשחק את קפטן מארוול במנעד רחב של רגשות. בנוסף לקומיות היא יודעת גם לשדר עוצמה רבה. קפטן מארוול בגילומה היא גיבורת על שאינה יודעת פחד. היא חדורת מטרה, אינטליגנטית ובעלת תושיה. היא גם יודעת לשדר רוך ומערכת היחסים שלה עם חברתה מריה רמבו (לשאנה לינץ') היא הלב של הסרט.

"קפטן מארוול". ברי לארסון.

הסרט, כצפוי, הוא סרט מקורות, כלומר סרט שמספר לנו על הדמות, מאיפה היא מגיעה ואיך היא הפכה להיות גיבורת על. אבל הסרט הזה עושה עבודה יפה במיוחד, שכן הוא סרט מקורות משולש – כמובן שבראש ובראשונה הוא מתפקד כסרט המקור של קפטן מארוול, אבל באותו זמן הוא גם סרט המקורות של ניק פיורי וסוכנות שילד.

את פיורי שוב מגלם סמואל ל. ג'קסון, אך כיוון שהסרט מתרחש ב-1995 השתמשו בעבודת מחשב כדי להצעיר אותו. המפגש של פיורי עם קפטן מארוול משנה לגמרי את אמונותיו ואת מהלך חייו. השינוי הזה משנה גם את סוכנות שילד ומטרותיה. אחרי עשר שנים של מיתולוגיית אוונג'רס אנחנו חוזרים להתחלה ומגלים איך הכל התחיל. כשקפטן מארוול תחזור בפרק הבא של האוונג'רס בעוד מספר חודשים, כל המעגל ייסגר ומעגל חדש יתחיל. על אף שיש לי ביקורת רבה על היקום הקולנועי של מארוול וההתנהלות שלו, מדובר פה במהלך מרשים ויפה במיוחד.

"קפטן מארוול". סמואל ל. ג'קסון.

אבל כמו תמיד אצל מארוול, גם פה יש 'אבל'. הסרט מתחיל בצורה נפלאה אך לקראת השליש האחרון שלו הוא מאבד גובה וכשמגיעים לחלק האקשן האחרון הוא פשוט לא מוצלח ונופל בהרבה ממה שקדם לו. אפשר להאשים את העומס הרב בסרט, אפילו רב מדי, אבל זה לא תירוץ מספיק טוב. האמת היא שהקרב האחרון ומי שקפטן מארוול נלחמת בו לא ממש מעניין, יחסית לשאר הקרבות שהתרחשו לאורכו של הסרט. זה קצת חבל, כי זה משאיר תחושת החמצה.

בנוסף ללארסון וג'קסון משחקים בסרט ג'וד לאו בהופעה אנמית ביותר, כמנטור שלה, אנט בנינג כישות הבינה המלאכותית וקלארק קרייג כסוכן פיל קולסון (גם הוא עבר "הצערה" ממוחשבת מלאכותית). את התפקיד המוצלח מאוד השני בסרט (אחרי לארסון) עושה בן מנדלסון שמגלם את טאלוס, מנהיג גזע הסקרולים. הוא פשוט נבל מקסים, ודמותו מפתיעה ונהדרת.

"קפטן מארוול".

בודן ופלק מיקמו את עלילת הסרט ב-1995 על מנת לחזור ולחקור את היקום הקולנועי של מארוול לפני שאנו הכרנו אותו. העובדה הזו תשמח את כל מי שהיה ילד או נער בשנות ה-90 שכן העיצוב של התקופה נהדר והסרט שופע שירים נפלאים מהשנים ההן.

אך למרות התלהבותי הגדולה מהסרט, יצאתי ממנו עם תחושת החמצה קלה, שהוא היה יכול להיות טוב יותר. כל החומרים שם, הכישרון שם, הרעיונות שם. לפעמים נראה כי מארוול כמותג כל כך מכביד על היוצרים של הסרטים שלו, שהם חוששים ללכת את הצעד האחד מעבר, גם כשהם כבר ממש שם (כמעט). בכל מקרה, הופעתה של ברי לארסון לבדה מצדיקה את הצפייה. תוסיפו את כל הדברים הטובים שכתבתי עליהם למעלה ותקבלו סרט כיפי, מענג ומומלץ מאוד. וכמו תמיד, למי שדאג, ישנן שתי סצינות לאחר סיום הסרט: אחת מיותרת שקשורה באוונג'רס, והשנייה משעשעת מאוד.

דירוג:

קפטן מארוול (ארה"ב, 2019)
בימוי: אנה בודן, ריאן פלק | תסריט: אנה בודן, ליז פליב, ריאן פלק | משחק: ברי לארסון, לי פייס, בן מנדלסון,ג'מה צ'אן, סמואל ל. ג'קסון | צילום: בן דיויס
הפצה: פורום פילם, החל מה-07.03.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: