"שהאזאם" – ביקורת

מאת גיא ברמן מכליס
4 באפריל 2019 בשעה 17:00
"שאזאם!". ג'ק דילן גרייזר, זאקרי לוי.

"שאזאם!". ג'ק דילן גרייזר, זאקרי לוי.

סרט גיבור העל "שהאזאם" של חברת הקומיקס DC, הוא סרט ילדים מושלם, כזה שלא רואים כבר בימינו. הסיבה העיקרית היא כנראה שגיבוריו הם ילדים. אין ספק שלילדים קל יותר להזדהות עם ילד בגילם מאשר עם טוני סטארק. מעבר לכך, הדרך שעושה בילי/שהאזאם בין גילוי הכוחות שלו, הגילוי העצמי, ההסתנוורות מהכוח שניתן לו ועד ההבנה שכוח אינו הכל – תדבר לילדים בגובה העיניים. כמוה גם המסר הבולט בסרט שהמשפחה היא מעל הכל. לא קשרי דם יוצרים משפחה, אלא מקום בו אנשים רוצים בטובתך ואתה רוצה בטובתם. מקום בו אתה מרגיש בבית.

בתחילה לא הורשמתי מהפרויקט: התבוננות בעבודות העבר של צמד היוצרים – הבמאי דיויד פ. סנדברג והתסריטאי הנרי גיידן – לא הבטיחה גדולות (מה שכמובן ישתנה מעכשיו). מראה החליפה של שהאזאם כפרודיה על חליפות גיבורי-על לא יצר גם הוא ציפיות. אבל כשהחלו להגיע סרטוני ה'בקרוב' כבר החלו הציפיות לגדול. והסרט עומד בציפיות הגדולות לחלוטין.

שהאזאם מספר את סיפורו של בילי בטסון בן ה-14, נער חסר הורים שעובר ממשפחת אומנה אחת לשנייה. בילי בורח מכל אחת מהמשפחות בחיפוש אחר אמו הביולוגית, וזו הסיבה למעברים. הפעם, בהגיעו למשפחת אומנה חדשה בפילדלפיה, משהו משתבש. נסיעת רכבת תחתית מוזרה, מובילה אותו לקוסם גדול שבוחר בו כאלוף טהור הלב שיקבל את הכוחות שלו.

הכוחות מגיעים ממספר דמויות, כל אחת מרכיבה אות מאותיות השם שהאזאם – שלמה המלך, הרקולס, אטלס, זאוס, אכילס ומרקורי. וכך בילי, בעזרת אמירת השם שהאזאם, משתנה מבן 14 לגיבור-על בן כ-30, ובחזרה. הבעיה היא כמובן שכל גיבור צריך אויב, והאויב של בילי הוא דוקטור סיוונה, נבל המכיל בתוכו את שבעת החטאים. הוא מעוניין בכוחות של בילי ויעשה כל מה שצריך כדי להשיג אותם.

תיאור העלילה המטופשת הזו היא הסיבה שכנראה לא ראיתם או שמעתם על שהאזאם ביקום הקולנועי של DC עד היום. הסרט כבר היה בשלבי עבודה שונים בעשור הקודם, אבל לאחר ההצלחה הגדולה של "האביר האפל" הקודר, האולפנים רצו סרטים אפלים. מכיוון שקשה ליצור סרט אפל מדמות של ילד בן 14 שהופכת לדמות של ילד בן 14 בגוף של מבוגר בעל כוחות על, הפרויקט הוקפא.

"שאזאם!". זאקרי לוי.

"שאזאם!". זאקרי לוי.

בינתים, בעקבות ההצלחה של מארוול על שלל גיבוריהם, הוחלט על הקמת יקום קולנועי של DC. זה החל עם "איש הפלדה" והמשיך עם "בטמן נגד סופרמן", "וואנדר וומן" ו"ליגת הצדק", ועם כל אהבתי למה שניסו לעשות בסרטים אלה (ואני יכול למנות הרבה נקודות זכות לשם הגנה על שני הסרטים הראשונים), אין ברירה אלא להודות שהסרטים היו מבולבלים, כבדים ובעייתיים.

לשמחתנו גם DC הבינו את זה. "אקוומן" הכייפי משנה שעברה כבר הראה כיוון קליל והומוריסטי יותר ו"שהאזאם" הוא כבר ממש הדבר עצמו. כאמור "שהאזאם" הוא סרט מושלם לילדים בזכות דמויות הילדים שמככבות בו, ותומך בכך המשחק הנהדר של כל השחקנים הילדים. אשר אנג'ל, שמשחק את בילי, מקסים את הצופה בפגיעות שלו. ג'ק דילן גרייזר, שמשחק את פרדי, הילד בעל הנכות שמתעללים בו בבית הספר ומי שהופך להיות יד ימינו של בילי בבית האומנה, כובש את הצופים בשובבות שלו. גם שאר ילדי האומנה, להם תפקידים קטנים יותר, נהדרים.

"שאזאם!". ג'ק דילן גרייזר, מארק סטרונג.

"שאזאם!". ג'ק דילן גרייזר, מארק סטרונג.

את ההצגה, לפחות עבור המבוגרים, גונב זאקרי לוי בתפקיד שהאזאם. לוי, שלאחרונה התארח בעונה השניה של הסדרה המקסימה "גברת מייזל המופלאה", ידוע בעיקר בזכות תפקידו כצ'אק בסדרת הטלוויזיה הנהדרת בעלת אותו שם. גם בה הוא הצליח לשלב באופן מושלם בין ילדותיות לבין גוף של אדם מבוגר (הוא לא היה שם ילד, פשוט מבוגר ילדותי). כאן הוא מביא את זה לדרגה חדשה לגמרי ונראה שהוא פשוט נהנה מכל רגע. זה מדבק וגם הקהל נהנה איתו. אין ספק שהוא גורם מרכזי ביותר בהצלחת הסרט. מארק סטרונג, שמשחק את הנבל, עושה תפקיד שגרתי יותר של נבל די שבלוני. עדיין יש לומר לזכותו, שהוא עושה זאת טוב למדי.

התסריט, שכפי שהזכרתי נכתב על ידי הנרי גיידן, משופע בהומור משובח. הומור שידבר אל ילדים, אבל לא הומור מתיילד או גס רוח. הבימוי של סנדברג שואב מהניסיון שלו בסרטי אימה, והוא מצליח לאזן בין הקטעים המאיימים בהם מופיעים שבעת החטאים לבין ההומור הנפלא ששולט ברוב הסרט. גם את המוסיקה יש לציין. בנג'מין וולפיש כתב פסקול מוצלח מאוד. אני לא זוכר מתי לאחרונה ישבתי בסרט אקשן ושמתי לב כמה מוצלחת המוסיקה.

"שאזאם!". זאקרי לוי, ג'ק דילן גרייזר.

"שאזאם!". זאקרי לוי, ג'ק דילן גרייזר.

כמי שכבר אינו ילד, אבל היה כזה אי אז בשנות ה-80 שהיו ימי הזוהר של סרטי הילדים, הסרט הזה נחווה על ידי פעמים רבות כסרטים שראיתי אז והשפיעו עליי מאוד – בעיקר "הגוניס" ו"מכסחי השדים". הדמיון אינו ישיר, אך הוא קיים באווירה שהסרט יוצר תוך כדי צפייה. הוא קיים בעיצוב הכללי, של מערת הקוסם למשל, ובעיצוב דמויות שבעת החטאים. הוא קיים ברוח הטובה של הסרט, רוח שמכילה קצת רוע וגסות רוח, אבל בעיקר הומור ודרכים להתמודד עם חריגות. הסרט "ביג", גם הוא משנות ה-80, שסיפר על ילד שמתעורר בגוף של מבוגר, נמצא כאן גם הוא כמובן, ואף מקבל התייחסות משעשעת.

"שאזאם!". אשר אנג'ל, ג'ק דילן גרייזר.

"שאזאם!". אשר אנג'ל, ג'ק דילן גרייזר.

הסרט מעט אלים מהצפוי, אבל אם גם אתם, כמוני, ראיתם בילדותכם ביחד עם חברים את "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור" ואת "גרמלינס" בקולנוע, נראה לי שתסכימו איתי אם אומר שילדים בני 10 ומעלה בימינו יכולים לצפות בסרט.

בני בן ה-10 יצא מהסרט מהופנט. משהו בסרט תפס אותו חזק יותר מבסרטים אחרים. הוא אפילו הצליח לא לדבר במשך יום שלם על סרט ה"אוונג'רס" הממשמש ובא, סרט עליו הוא לא מפסיק לדבר. גם בתי בת ה- 13, שאינה חובבת סרטי גיבורי על באופן מיוחד, נהנתה מאוד. כנראה ש-DC באמת עשו סוף סוף משהו נכון.

"שאזאם!". זאקרי לוי, ג'ק דילן גרייזר.

"שאזאם!". זאקרי לוי, ג'ק דילן גרייזר.

באופן משעשע, שהאזאם נקרא במקור קפטן מארוול. הקומיקס, שנולד לפני כ-80 שנה, עוד לפני קיומה של חברת מארוול, הפסיק להיות מופץ לפני שנולדה דמותה של הקפטן המוכרת לנו. נחמד שלפחות עד עכשיו, שני סרטי האקשן הטובים של השנה הם על "קפטן מארוול". שניהם גם עוסקים בדמויות שנמצאות בשולי העולם הקולנועי של גיבורי העל – נשים וילדים. שני הסרטים גם טובים יותר מרוב סרטי גיבורי העל האחרים שיצאו בעשור האחרון. מי יודע, אולי מכאן יגיע השינוי.

דירוג: ★★★★½

שאזאם! (ארה"ב, 2019)
בימוי: דיויד פ. סנדברג | תסריט: הנרי גיידן, דארן למקה, סי-סי בק, ביל פרקר | משחק: זאקרי לוי, מארק סטרונג, ג'ק דילן גרייזר, מישל בורת', אשר אנג'ל
הפצה: החל מה-04.04.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: