"המוח". בורוויל, ז'אן-פול בלמונדו.
צפיתי בסרט "המוח" בן החמישים, משלוש סיבות: ז'אן פול בלמונדו, דיויד ניבן והז'אנר שלו. בתוך ז'אנר סרטי השודים האהוב יש תת ז'אנר של סרטי שוד רכבות.
"המוח" הוא תוצר טיפוסי ברור של שנות ה-60, כולל שיר הפתיחה האיום, עם נשים בשמלות קצרות, נשים בביקיני, מרדפי מכוניות ברחובות ערים, עיצוב במלוא העוצמה והומור. היום לא היו עושים סרט כזה שדובר אנגלית, צרפתית ואיטלקית אלא כולם היו מדברים באנגלית. מלבד ניבן הבריטי ובלמונדו הצרפתי משחקים גם אלי וולך האמריקאי (שלוש שנים אחרי "הטוב, הרע והמכוער") ובורוויל ("המעגל האדום" המעולה) שבשנות ה-60 שיחק בשלושה סרטים של במאי הסרט ז'רר אוּרי.
בשנות ה-50, ה-60 וה-70 היו הרבה סרטים על פושעים ושודדי בנק, והצרפתים התמחו והובילו את המגמה הזאת. בלמונדו פרץ ב-1960 עם "עד כלות הנשימה" ובעשור הזה שיחק, בין השאר, בסרטי פשע מותחים, חלקם קלילים. ראוי לציון "מאה אלף דולר מתחת לשמש" (1964).
"המוח". דיויד ניבן, אלי וולך.
ניבן (שאיכשהו תמיד נראה אותו דבר, וזו מחמאה; איך הוא עשה את זה?) מגלם שודד ידוע המכונה "המוח", שמתכנן לשדוד רכבת עם 14 שקי כסף. בלמונדו מגלם אסיר שבורח מהכלא בשביל אותה מטרה בדיוק. הסרט מתרחש בלונדון, בפריז ובמקומות רבים נוספים. יש בו המון רעיונות מוצלחים ומקוריים. לפעמים רגעי הקומדיה מגוחכים או נמשכים יותר מדי שלא לצורך, ואפשר היה לקצץ עשר דקות (אורכו שעה ו-55 דקות) אך בסך הכול מדובר בסרט מהנה, מוצלח יותר מהרבה סרטים ישנים מפורסמים ו/או נחשבים. אני לא מבין למה הוא לא מוכר יותר; אני מתפלא שטרנטינו לא אזכר אותו באחד מסרטיו.
דירוג: 
המוח (צרפת, איטליה, 1969)
בימוי: ז'רר אורי | תסריט: מרסל ז'וליאן, ז'רר אורי, דניאל תומסון | משחק: ז'אן-פול בלמונדו, בורוויל, דיויד ניבן, אלי וולך, סילביה מונטי, ריימונד ז'רום, ז'אק בלוטין
"המוח". ז'אן-פול בלמונדו, בורוויל.