"פנים רבות לאמת" – ביקורת

מאת גל סדלינסקי
5 בספטמבר 2019 בשעה 11:00
"פנים רבות לאמת". נעמי ווטס, קלווין האריסון ג'וניור, אוקטביה ספנסר.

"פנים רבות לאמת". נעמי ווטס, קלווין האריסון ג'וניור, אוקטביה ספנסר.

"פנים רבות לאמת" הוא סרט דרמה (עם מעט מתח) הגדוש במסרים חברתיים על נורמות, ציפיות, מעמדות, גזעים ומשפחה תוך היצמדות לאותנטיות, קצב הולם ועניין. אז נכון, אולי אין בו יותר מדי עלילה, אבל הסיפור על המסך עשיר ברבדים ובפרטים, הדמויות עגולות ומרתק ללמוד על דרך המחשבה שלהן ככל שהסרט מתקדם. לא מעט צופים ילכו לאיבוד בין כל המסרים בסרט, והוא באמת משחק על הגבול של להיות מחנך מדי, אך אלו שבכל זאת יישארו איתו, יזכו לפֶּתח חדש בזווית הראיה החברתית (האמריקאית, בכל אופן).

אחרי בימוי של סרט מתח פשע, "The Girl is in Trouble" בשנת 2015, וסרט מתח-מדע-בדיוני, "פרדוקס קלוברפילד" אשתקד (ולא מעט סרטים קצרים), החליט הבמאי ג'וליוס אונה לביים סרט דרמה/מתח ועיבד את המחזה של ג'יי.סי. לי ביחד איתו לתסריט. יש שאריות בסרט של מבנה של מחזה, שמתאימות לו ואפילו מוסיפות. הניסיון של אונה בא לידי ביטוי בבניית רגעי המתח, והשימוש במוסיקת הרקע לצורך כך נעשה באופן מקצועי.

"פנים רבות לאמת". נעמי ווטס, טים רות'.

"פנים רבות לאמת". נעמי ווטס, טים רות'.

לוס אדגר (קלווין הריסון ג'וניור, "Monsters and Men", "זה מגיע בלילה") הוא תלמיד בשנתו האחרונה בתיכון עם הישגים אקדמיים מעולים שסוללים את דרכו להיות המצטיין של השכבה. הוא נואם מוכשר, אצן מזהיר ואהוד חברתית. להוריו המאמצים איימי (נעמי ווטס) ופיטר (טים רות') קריירות תובעניות אותן הם מאזנים בתשומת לב ומעורבות בחייו של לוס. עבודה שהוא כותב בשיעור אזרחות מעוררת תגובה שלילית אצל המורה שלו, גב' וילסון (אוקטביה ספנסר), דוחפת כדור שלג במדרון ולא ברור במי יפגע בסוף.

הארייט וילסון תופסת את עצמה כמורה ערכית, קשוחה, אבל הוגנת. לוס תופס אותה בצורה שונה לחלוטין – מבחינתו היא מחפשת הזדמנויות כדי להשפיל את תלמידיה ולצמצם אותם להגדרות הפשוטות ביותר. כשהארייט מערבת את הוריו של לוס בחששותיה לגבי מצבו של הנער הכביכול מוצלח שהתגבר על ילדותו האלימה והמצלקת, פורץ מחול שדים בנוגע לאמת ולמניעים השונים של הכלים על הלוח, שמציף משקעים במשפחת אדגר, בייחוד בין זוג ההורים. החלק שתפס אותי הוא שניתן להבין את הכוונות של כל הדמויות, גם כשהן סותרות. למעשה, גם החשיבות של האמת הינה משנית לעומת הרגשות העזים שמפגינים כולם והדחף שלהם להשיג את המטרה שלהם.

ווטס מצוינת בתפקיד שלה – מעוררת הזדהות ומרגשת. על אף הגישה הצדקנית של הדמות שלה, היא מצטיירת כאנושית ופגומה. ספנסר עוצמתית ומענגת לצפייה. הדואליות שבה הדמות שלה צריכה להתנהל, ובכל זאת להיות אמינה כשני חלקים של אותה אישה, היא משימה לא פשוטה, שספנסר ממלאת באופן מושלם. רק בשביל שתי השחקניות שווה לצפות בסרט. רות' נותן הופעה טובה, כהרגלו, אבל כבר ראיתי אותו עושה עבודה טובה יותר בעבר. זוהי הפעם השנייה שווטס ורות' מגלמים הורים יחד בסרט. הפעם הראשונה הייתה החידוש למותחן "משחקי שעשוע" של מיכאל הנקה (שבוים אף הוא על ידי הנקה). אני יכול רק להניח שהמשחק קלווין הריסון מאולץ באופן מכוון, כדי להדגיש את המאמצים של הדמות שלו, אך העידון הדרוש לתפקיד לא נמצא שם ובעיקר לא נעים לראות אותו על המסך.

מוסיקת הרקע מורגשת בכל סצינה ומתאימה לו בדיוק. לרוב כששמים לב למוסיקת הרקע, זה אומר שהיא משתלטת ובעצם סוטה מתפקידה, אך זה לא המקרה בסרט זה. עבודת הצילום בעייתית בחלק מהסצינות והמשחק המיותר עם הפוקוס רק פוגם בעוצמת הדרמה. עם זאת, זוויות הצילום מגוונות ודואגות שלא כל הסרט יראה סטטי ופשוט.

"פנים רבות לאמת". נעמי ווטס.

"פנים רבות לאמת". נעמי ווטס.

זהו סרט דרמה טעון, אך לא כבד במיוחד, למרות שהוא מלא בתוכן. אין חובה לצפות בו בקולנוע. המלווים שלי לסרט חשבו אחרת ממני והרגישו שהוא דורך במקום ושהנקודה שהוא מעביר לא ממש מספקת.

דירוג: ★★★☆☆

פנים רבות לאמת (ארה"ב, 2019)
בימוי: ג'וליוס אונה | תסריט: ג'וליוס אונה, ג'יי-סי לי, ג'יי-סי לי | משחק: נעמי ווטס, אוקטביה ספנסר, טים רות', נורברט לאו בוץ | מוסיקה מקורית: ג'וף בארו, בן סליסבורי | צילום: לרקין סייפל
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-05.09.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: