"אחוזת דאונטון: הסרט" – ביקורת

מאת
12 בספטמבר 2019 בשעה 12:00
"אחוזת דאונטון: הסרט".

"אחוזת דאונטון: הסרט". אליזבת' מקגאוורן, יו בונוויל, מאגי סמית' ולורה קרמייקל

הסרט "אחוזת דאונטון" מיועד בעיקר למעריצים (הרבים) של סדרת הטלוויזיה שהחלה ב-2010. סרטי המשך בקולנוע לסדרות הם דבר נדיר. מפני שחלפו ארבע שנים מאז ירידת הסדרה וזה לא בא מיד אחרי זה אז הגעגועים לסדרה יביאו להצלחה של הסרט בקרב הצופים הנאמנים -כיף לחזור ולראות את הדמויות הרבות- אבל קשה להאמין שאחרים יאהבו את הסרט או יתרשמו ממנו.

ישר על הפתיחה מגיע מכתב שבו מלך ומלכת אנגליה מודיעים שיבואו להתארח באחוזת דאונטון ללילה אחד. בואם מעורר סערה, כצפוי, בקרב בני המשפחה וגם במשרתים במסדרונות ובמטבח. הזוג המלכותי גם כופה את הסדר והמבנה של הסרט: ההכנות לקראת בואם, הביקור שלהם שכולל ארוחת ערב, תהלוכה ולמחרת בערב נשף בבית בקרבת מקום.

בעוד שבסדרה אפשר להתמקד בפרק מסוים במספר דמויות ושהאחרות יהיו בעיקר ברקע, פה היה עליהם למצוא לכל אחת מ-20 הדמויות מיני-סיפור. לרוב המוכרות שבהן מצאו משהו, כולל למולסלי, המשרת שאף פעם לא השתגעתי עליו וגם פה הוא די מעצבן בתפקידו הקטן. למרי (מישל דוקארי המקסימה) אין תפקיד משמעותי ובעלה (מת'יו גוד) מופיע לקצת יותר מרגע; כשסוגרים סדרה בידיעה שזה הפרק האחרון אז הרוב עד כולם מרוצים, התעלומות פתורות, ההדורים יושרו, הרווקות נישאו, וקשה למצוא עניין בסרט בלי טרגדיה. אפילו מרי ואידת' כבר בגרו ואינן מתנצחות זו עם זו: זה לא חסר אך נותרים קצת יותר מדי בתחום הנעים והפושר. למזלנו, ללילי ג'יימס ("סינדרלה", "בייבי דרייבר", "מאמא מיה 2", "יסטרדי") יש קריירה משגשגת שמעסיקה אותה מאוד מאז שהתגלתה בסדרה ולא היה לה זמן להשתתף בסרט.

"אחוזת דאונטון" החלה כעוד מיני סדרה בריטית תקופתית בת שבעה חלקים. היא זכתה להצלחה כה גדולה ובפרסים כמיני סדרה (אמי, גלובוס הזהב), עד שהבינו שיש חומר וקהל לסדרה רגילה. היא רצה בהצלחה עולמית במשך חמש עונות נוספות עד 2015. כמו בכל סוג של המשך (ספר/סרט/עונה חדשה של סדרה) אפשר להבין מה קורה בלי לראות את הסדרה.

"אחוזת דאונטון: הסרט". מתיו גוד, מישל דוקרי.

"אחוזת דאונטון: הסרט". מת'יו גוד, מישל דוקארי

מי שאוהב את הטקסיות האנגלית והמנהגים המסורתיים שלהם ייהנה. אמנם יש גם מעט הסברים, שאינם נחוצים לצופי הסדרה, אך נותרים פרטים חשובים ומשניים שאינם מהותיים להבנה אולם עדיף לדעת אותם (למשל, מי זאת איזבּל ולמה היא שם?), מי נשוי למי, וכמובן שכשאומרים שם של דמות לדעת במי מדובר (הטבחית במטבח שראינו קודם או רוזמונד שבלונדון).

בחצי הראשון (אורך הסרט שעתיים ושתי דקות עם כתוביות הסיום, כמובן) פותחים עלילות משנה שונות אך הן לא ממש מתפתחות או מסתבכות אלא נפתרות די בפשטות. מרגע שמשפחת המלוכה מגיעה (אחרי הפמליה המקדימה) החלק על המשרתים פחות מעניין.

"אחוזת דאונטון: הסרט".

"אחוזת דאונטון: הסרט".

זהו, עם כך, תוספת מיותרת אך בלתי מזיקה לסדרה. אין פה משהו שאי אפשר היה לעשות בשני פרקים של הסדרה מבחינת סדר גודל או עלילה מורכבת. הצופים האדוקים/המעריצים ישמחו לראות את האחוזה המרהיבה, הפעם שוב ושוב מכל כיוון רחפן אפשרי, בכל שעה של היום ובכל מזג האוויר, את הדמויות האהובות ויחכו למוצא פיה של הרוזנת (מאגי סמית') שמשפט חד אחד שלה מצחיק במיוחד.

דירוג: ★★★☆☆

אחוזת דאונטון: הסרט (בריטניה, 2019)
בימוי: מייקל אנגלר | תסריט: ג'וליאן פלוס | משחק: יו בונוויללורה קרמייקלג'ים קרטראימלדה סטאונטוןמישל דוקריברנדן קויל
הפצה: החל מה-12.09.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: