"השקרן הטוב" – ביקורת: הדינמיקה מצוינת בין הלן מירן ואיאן מק'קלן

מאת גל סדלינסקי
8 בדצמבר 2019 בשעה 9:00
"השקרן הטוב". איאן מק'קלן, הלן מירן.

"השקרן הטוב". איאן מק'קלן, הלן מירן.

"השקרן הטוב" הוא דרמת פשע מותחת עם שניים מטובי שחקניה של בריטניה המבוססת על רב מכר ועוסקת בהונאה, באהבה ובהזדקנות ומה שקורה כשמערבבים אותן ביחד. הסרט מתחיל טוב ובמהלכו, עם כל תפנית עלילתית, שניתן לראות שעומדת להגיע מקילומטרים, מאבד עוד קצת מהעניין שנבנה בתחילתו. כמעט אין דבר שיוכל לגרוע מתצוגת המשחק המרשימה של כוכבי הסרט הותיקים הלן מירן ואיאן מק'קלן, והדינמיקה המצוינת ביניהם, רק חבל שזה הסרט בו הם משתפים פעולה לראשונה. הסרט אמנם לא טוב במיוחד, אבל הוא גם לא רע וקהל מבוגר יוכל למצוא בו עניין.

זהו הסרט השלישי ברציפות, והפעם הרביעית בסך הכל, בו ביל קונדון מביים את איאן מק'קלן (השלושה הקודמים היו "אלים ומפלצות" מ-1998, "מר הולמס" מ-2015 ו"היפה והחיה" מ-2017). על "אלים ומפלצות" אף זכה באוסקר על התסריט המעובד הטוב ביותר. אך הדרמה המדודה שעבדה היטב שם ובסרטו "קינסי" (2004), מרגישה מעט מאולצת בסרט זה. הכניסה החלקה לתוך העלילה מאבדת מומנטום בשינויי המיקום והתקופות בסצינות השונות שאולי תפסו את עין הקורא בספרו של ניקולס סירל (הסופר שבעברו עבד במודיעין הבריטי), אך שחררו את עין הצופה.

רוי קורטני (מק'קלן) מתפרנס מהונאת אנשים והוא אוהב את זה. צורה אחת בה הוא מצליח להתפיח את חשבון הבנק שלו היא בפיתוי נשים אלמנות עם ירושות שמנות, ולשכנע אותן להעביר אליו כספים. המטרה הבאה שלו היא בטי מקליש (הלן מירן, "המלכה", "RED"), אלמנה טריה שהקשר המשפחתי היחידי שנותר לה הוא עם נכדה סטיבן (ראסל טובי, "כמעט אנושיים" הבריטי). היא זקוקה לקשר זוגי בחייה, אך חוששת מפתיחת קשר חדש. היא עדיין קשורה מאד לבעלה שנפטר ומתקשה להתקדם. זה, כמובן, לא עוצר את רוי מלכבוש את לבה בזכות שלל המשפטים שהכין מראש להקסמת קורבן העקיצה. למרות הרושם השברירי שהיא משדרת, בטי מתגלה כבעלת דעה מוצקה וחכמת חיים, דבר שגורם לרוי לחבב אותה מבלי להתכוון.

מהר מאוד, וחרף ההתנגדויות הנחרצות של סטיבן, רוי מפלס את דרכו למגורים אצל בטי ומתפתחת ביניהם התחלה של שותפות חיים. בין לבין העבודה לקראת ריקון חשבונה של בטי, רוי מנהל עוד הונאה מורכבת מהצד, שאמנם דורשת פחות זמן, אך עם יותר שותפים, ביניהם שותפו הקבוע וינסנט (ג'ים קרטר, "אחוזן דאונטון") שהוא גם חברו היחיד. האופי המזויף וההפכפך של רוי נחשף בכל גווניו במהלך ההחלפות התכופות בין תפקיד הזקן המסכן והבודד שנואש לקשר נורמלי, תפקיד איש העסקים הממולח, הבוס הקשוח של קבוצת הפושעים ולבין הגבר המבוגר שעייף מהאופן בו הוא מנהל את חייו, אך כבר לא יודע כיצד לחיות אחרת.

זאת לא הפתעה שהמשחק של שני השחקנים הראשיים מצוין. מירן אמנם מגלמת את דמותה של בטי באופן אמין למדי, אך לא בטוח שהיא הליהוק המתאים, כיוון שקשה להאמין שדמות שהיא תגלם באמת תהיה תמימה. לא כל שחקן היה מצליח לעבור בין התפקידים השונים שדמותו של רוי מגלמת מבלי להקצין מדי ולאבד את הקשר לדמות המקורית, מק'קלן כמובן עושה זאת מושלם. הוא מעורר חמלה והזדהות גם כשהוא מתנהג ברשעות גמורה. ראסל טובי מעט חד מימדי, דבר שאפשר היה להאשים בנפח התפקיד המצומצם שלו, אבל קרטר הצליח ליצור דמות מעניינת ועגולה עם תפקיד לא גדול בהרבה.

"השקרן הטוב". הלן מירן, איאן מק'קלן.

"השקרן הטוב". הלן מירן, איאן מק'קלן.

אלמנט חשוב באיפיון הדמויות בסרט הוא השימוש בתלבושות, בייחוד בדמויותיו השונות של רוי. התלבושות מצליחות להעביר תחושה כמעט בלי עבודת מצד השחקנים. בנוסף, הסטים השונים מובדלים זה מזה, במכוון כמעט באופן מוגזם, דבר שמשלים את התמונה. יש מעט קטעי פעולה לאורך הסרט והם מצולמים וערוכים מצוין, משאירים את המתח והאימה בשיאם. כמובן שגם עוזרת ההפתעה שבה קטעים אלו קופצים למסך.

אוכל רק להניח שצופים שלא מכירים את עבודתה של מירן יוכלו להנות מהסרט כמו שאמורים להנות ממנו. אם הם גם לא צפו בהרבה סרטים עם תפניות, הם אפילו יוכלו להיות מופתעים מהעלילה. לשאר הצופים יהיה כדאי לבוא רק אם הם מאוד אוהבים משחק איכותי ולא כל כך משנה להם המסגרת העלילתית (מיהם אותם צופים? כנראה שלעולם לא נדע).

דירוג: ★★★☆☆

השקרן הטוב (ארה"ב, 2019)
בימוי: ביל קונדון | תסריט: ג'פרי האצ'רניקולס סירל | משחק: הלן מירןאיאן מק'קלןראסל טוביג'ים קרטר | מוסיקה מקורית: קרטר בארוול | צילום: טוביאס א. שליסלר
הפצה: טוליפ אנטרטיימנט, החל מה-05.12.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: